המ-לט: הרווח השנתי זינק פי 10 ל-5.6 מ' ד'
חברת המלט, העוסקת ביחד עם החברות הבנות שלה בפיתוח, ייצור ושיווק רכיבים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, דיווחה בסוף השבוע על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2004 ולשנה החולפת כולה - תוצאות נאות לכל הדעות. את השיפור הניכר בתוצאות הסבירה החברה בהתעוררות בענף המוליכים למחצה ופעולות שיווק אשר ביצעה.
הכנסותיה של המ-לט ברבעון החולף הסתכמו ב-11.973 מיליון דולר - מדובר בגידול של למעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל, שנה קודם לכן. הרווח הגולמי של החברה הגיע ל-5.3 מיליון דולר, הרווח התפעולי שלה הסתכם בכ-1.33 מיליון דולר ואילו בשורה התחתונה, הציגה החברה זינוק של 19% ברווח הנקי לגובה של 981 אלף דולר.
מבחינת הדו"חות השנתיים עולה תמונה מעודדת גם כן. המ-לט הציגה גידול במכירות של כ-75% לגובה 42.652 מיליון דולר. הרווח הגולמי של החברה הגיעלגובה של 19.794 מיליון דולר - למעלה מפי 2 מאשר בשנת 2003 והרווח התפעולי זינק פי 7 לערך והסתכם ב-7.176 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הציגה המ-לט רווח נקי של 5.638 מיליון דולר - מדובר בזינוק של למעלה מפי 10, אם משווים זאת לרווח נקי של 530 אלף דולר, שהרוויחה בשנת 2003 כולה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
