המ-לט: הרווח השנתי זינק פי 10 ל-5.6 מ' ד'
חברת המלט, העוסקת ביחד עם החברות הבנות שלה בפיתוח, ייצור ושיווק רכיבים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, דיווחה בסוף השבוע על תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2004 ולשנה החולפת כולה - תוצאות נאות לכל הדעות. את השיפור הניכר בתוצאות הסבירה החברה בהתעוררות בענף המוליכים למחצה ופעולות שיווק אשר ביצעה.
הכנסותיה של המ-לט ברבעון החולף הסתכמו ב-11.973 מיליון דולר - מדובר בגידול של למעלה מ-50% ביחס לרבעון המקביל, שנה קודם לכן. הרווח הגולמי של החברה הגיע ל-5.3 מיליון דולר, הרווח התפעולי שלה הסתכם בכ-1.33 מיליון דולר ואילו בשורה התחתונה, הציגה החברה זינוק של 19% ברווח הנקי לגובה של 981 אלף דולר.
מבחינת הדו"חות השנתיים עולה תמונה מעודדת גם כן. המ-לט הציגה גידול במכירות של כ-75% לגובה 42.652 מיליון דולר. הרווח הגולמי של החברה הגיעלגובה של 19.794 מיליון דולר - למעלה מפי 2 מאשר בשנת 2003 והרווח התפעולי זינק פי 7 לערך והסתכם ב-7.176 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הציגה המ-לט רווח נקי של 5.638 מיליון דולר - מדובר בזינוק של למעלה מפי 10, אם משווים זאת לרווח נקי של 530 אלף דולר, שהרוויחה בשנת 2003 כולה.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
