לין לח"כים: הפרו משמעת סיעתית והצביעו בעד התקציב

נשיא איגוד לשכות המסחר מזהיר, כי אי אישור התקציב עשוי להסב נזק של מיליארדי שקלים. סבור, כי "בכדי שההישגים להחזרת המשק אל מסלול של צמיחה לא יתנפצו - העברת התקציב היא צו השעה"
שרון שפורר |

"צר לי כחבר כנסת לשעבר לראות שנבחרי העם לא מרגישים אחריות כלפי כלכלת המדינה, ומעדיפים אינטרסים מפלגתיים צרים על פני אחריות לאומית. התנהגותם הבלתי אחראית ואפילו הרסנית עלולה לגרום למשק נזקים בשווי של מיליארדי שקלים", כך אומר היום (א') נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין.

לין מזהיר, כי "ההישגים הכלכליים של ישראל בשנת 2004 הינם יוצאי דופן על פי כל קנה מידה. השגנו צמיחה מרשימה תוך שמירה על יציבות וכל זה עלול להתרסק נוכח התוצאה של אי אישור התקציב".

לדבריו, בכדי שההישגים להחזרת המשק אל מסלול של צמיחה, שהושגו במאמץ רב ובשיתוף פעולה בין המגזר העסקי לממשלה, לא יתנפצו - העברת התקציב היא צו השעה.

לין התריע בנוסף, כי הנזקים למשק מאי אישור התקציב נאמדים במיליארדי שקלים וכוללים עלות פיזור הכנסת ועלות בחירות חדשות. כאשר אי היציבות הפוליטית תגרור אי יציבות כלכלית, שמשמעותה התנהגות בלתי יציבה של הצרכנים, צמצום בסחר החוץ הישראלי ועוד.

"מצב זה יביא לירידה בהשקעות הזרות, לעליית שער הריבית הניתן לישראל בחו"ל, לתנודתיות בשער המטבע המקומי ולעיתים להעלאת הריבית המקומית", אומר נשיא האיגוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.