ניכוי מס תשומות בגין הוצאות עבודות פיתוח ציבוריות
ע"ש 2008/03 האחים ישראל בע"מ נ. מנהל המכס ומע"מ
המערערת היא חברה בע"מ העוסקת ביזמות בתחום הנדל"ן, בבניה ובפיתוח של מקרקעין, לרבות מכירת יחידות דיור.
המשיב פסל את מס התשומות שנוכה על ידי המערערת בדו"חות התקופתיים שלה, על פי חשבוניות מס שהוצאו ונמסרו לה על ידי החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ (להלן - חכ"א), עבור עבודות פיתוח שביצעה.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם החשבוניות הנ"ל הוצאו כדין על שם המערערת, כמקבלת שירות לצורך עסקיה.
לטענת המערעת היא מקבל השירות ויש לאפשר לה לנכות את מס התשומות בגין עבודות הפיתוח הציבוריות שביצעה חכ"א. מאידך, לטענת המשיב, מקבל השירות היא עיריית אשקלון (להלן - העירייה). מכאן הערעור.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
במקרה דנן, אין מחלוקת שהמערערת תשלם מע"מ על הדירות אשר תמכור. הדירות אותן תבנה המערערת הן המוצר הסופי אשר בגינן היא תגבה את המע"מ מהקונים ואת המע"מ הסופי תעביר למשיב. אם כך, על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), זכאית המערערת לנכות כמס תשומות כל סכום מע"מ ששילמה עבור חלק מהמוצר המוגמר שהיא רכשה, כאשר שלבי הביניים לקראת המוצר המוגמר היו רכישת המגרש ותשלום הוצאות הפיתוח לחכ"א.
אין לקבל את טענת המשיב כי המערערת לא זכאית לנכות את הוצאות הפיתוח כמס תשומות, שכן העסקה לא בוצעה בין המערערת לבין חכ"א, אלא בין חכ"א לעירייה, ומכאן שמקבל השירות הוא העירייה.
על מנת לאתר את מקבל השירות יש להשתמש במבחני העזר שנקבעו בפסיקה.
המבחן הראשון הוא מבחן המשלם בעד השירות. תשלום בעד השירות מהווה אינדיקציה לכך, שהמשלם הוא זה שקיבל את השירות. במקרה דנן, התשלום בעד השירות נעשה במישרין על ידי המערערת לחכ"א.
המבחן השני הוא מבחן הצדדים לחוזה השירות. יש לאתר את מזמין השירות ואת הצד המתקשר עם נותן השירות וכן את הצדדים לפעילות העסקית בקשר למתן השירות ולקבלתו. במקרה דנן, הצדדים להסכם השירות הם חכ"א והמערערת.
המבחן השלישי הוא מבחן הנהנה מן השירות. המערערת היא אשר הפיקה תועלת מעבודות הפיתוח (השירות) בהיותן מגשימות את האינטרס העסקי הישיר שלה, קרי בניית יחידות דיור, מכירתן ומסירתן לרוכשי הדירות כשהן מחוברות לכל התשתיות הנחוצות לשימוש למגורים.
המבחן הרביעי הוא מבחן הנסיבות. זהו מבחן גג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רלבנטית שיש בה כדי ללמד על זהות מקבל השירות. במקרה דנן, חכ"א התחייבה כלפי המערערת לבצע את העבודות.
לאור האמור לעיל, יש לראות את העסקה בקשר לביצוע עבודות הפיתוח, כעסקה שבוצעה בין המערערת לבין חכ"א, ומכאן שמקבל השירות של עבודות הפיתוח הציבוריות היא המערערת.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
ניתן ביום: 26.12.2004 בפני: כב' השופטת מ. שידלובסקי – אור.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
