ניכוי מס תשומות בגין הוצאות עבודות פיתוח ציבוריות
ע"ש 2008/03 האחים ישראל בע"מ נ. מנהל המכס ומע"מ
המערערת היא חברה בע"מ העוסקת ביזמות בתחום הנדל"ן, בבניה ובפיתוח של מקרקעין, לרבות מכירת יחידות דיור.
המשיב פסל את מס התשומות שנוכה על ידי המערערת בדו"חות התקופתיים שלה, על פי חשבוניות מס שהוצאו ונמסרו לה על ידי החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ (להלן - חכ"א), עבור עבודות פיתוח שביצעה.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם החשבוניות הנ"ל הוצאו כדין על שם המערערת, כמקבלת שירות לצורך עסקיה.
לטענת המערעת היא מקבל השירות ויש לאפשר לה לנכות את מס התשומות בגין עבודות הפיתוח הציבוריות שביצעה חכ"א. מאידך, לטענת המשיב, מקבל השירות היא עיריית אשקלון (להלן - העירייה). מכאן הערעור.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
במקרה דנן, אין מחלוקת שהמערערת תשלם מע"מ על הדירות אשר תמכור. הדירות אותן תבנה המערערת הן המוצר הסופי אשר בגינן היא תגבה את המע"מ מהקונים ואת המע"מ הסופי תעביר למשיב. אם כך, על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), זכאית המערערת לנכות כמס תשומות כל סכום מע"מ ששילמה עבור חלק מהמוצר המוגמר שהיא רכשה, כאשר שלבי הביניים לקראת המוצר המוגמר היו רכישת המגרש ותשלום הוצאות הפיתוח לחכ"א.
אין לקבל את טענת המשיב כי המערערת לא זכאית לנכות את הוצאות הפיתוח כמס תשומות, שכן העסקה לא בוצעה בין המערערת לבין חכ"א, אלא בין חכ"א לעירייה, ומכאן שמקבל השירות הוא העירייה.
על מנת לאתר את מקבל השירות יש להשתמש במבחני העזר שנקבעו בפסיקה.
המבחן הראשון הוא מבחן המשלם בעד השירות. תשלום בעד השירות מהווה אינדיקציה לכך, שהמשלם הוא זה שקיבל את השירות. במקרה דנן, התשלום בעד השירות נעשה במישרין על ידי המערערת לחכ"א.
המבחן השני הוא מבחן הצדדים לחוזה השירות. יש לאתר את מזמין השירות ואת הצד המתקשר עם נותן השירות וכן את הצדדים לפעילות העסקית בקשר למתן השירות ולקבלתו. במקרה דנן, הצדדים להסכם השירות הם חכ"א והמערערת.
המבחן השלישי הוא מבחן הנהנה מן השירות. המערערת היא אשר הפיקה תועלת מעבודות הפיתוח (השירות) בהיותן מגשימות את האינטרס העסקי הישיר שלה, קרי בניית יחידות דיור, מכירתן ומסירתן לרוכשי הדירות כשהן מחוברות לכל התשתיות הנחוצות לשימוש למגורים.
המבחן הרביעי הוא מבחן הנסיבות. זהו מבחן גג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רלבנטית שיש בה כדי ללמד על זהות מקבל השירות. במקרה דנן, חכ"א התחייבה כלפי המערערת לבצע את העבודות.
לאור האמור לעיל, יש לראות את העסקה בקשר לביצוע עבודות הפיתוח, כעסקה שבוצעה בין המערערת לבין חכ"א, ומכאן שמקבל השירות של עבודות הפיתוח הציבוריות היא המערערת.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
ניתן ביום: 26.12.2004 בפני: כב' השופטת מ. שידלובסקי – אור.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
