ניכוי מס תשומות בגין הוצאות עבודות פיתוח ציבוריות

בית המשפט המחוזי פסק כי קבלן זכאי לנכות את מס התשומות בגין הוצאות עבודות הפיתוח הציבוריות ששילם. להלן תקציר פסק הדין.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ש 2008/03 האחים ישראל בע"מ נ. מנהל המכס ומע"מ

המערערת היא חברה בע"מ העוסקת ביזמות בתחום הנדל"ן, בבניה ובפיתוח של מקרקעין, לרבות מכירת יחידות דיור.

המשיב פסל את מס התשומות שנוכה על ידי המערערת בדו"חות התקופתיים שלה, על פי חשבוניות מס שהוצאו ונמסרו לה על ידי החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ (להלן - חכ"א), עבור עבודות פיתוח שביצעה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם החשבוניות הנ"ל הוצאו כדין על שם המערערת, כמקבלת שירות לצורך עסקיה.

לטענת המערעת היא מקבל השירות ויש לאפשר לה לנכות את מס התשומות בגין עבודות הפיתוח הציבוריות שביצעה חכ"א. מאידך, לטענת המשיב, מקבל השירות היא עיריית אשקלון (להלן - העירייה). מכאן הערעור.

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק

במקרה דנן, אין מחלוקת שהמערערת תשלם מע"מ על הדירות אשר תמכור. הדירות אותן תבנה המערערת הן המוצר הסופי אשר בגינן היא תגבה את המע"מ מהקונים ואת המע"מ הסופי תעביר למשיב. אם כך, על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), זכאית המערערת לנכות כמס תשומות כל סכום מע"מ ששילמה עבור חלק מהמוצר המוגמר שהיא רכשה, כאשר שלבי הביניים לקראת המוצר המוגמר היו רכישת המגרש ותשלום הוצאות הפיתוח לחכ"א.

אין לקבל את טענת המשיב כי המערערת לא זכאית לנכות את הוצאות הפיתוח כמס תשומות, שכן העסקה לא בוצעה בין המערערת לבין חכ"א, אלא בין חכ"א לעירייה, ומכאן שמקבל השירות הוא העירייה.

על מנת לאתר את מקבל השירות יש להשתמש במבחני העזר שנקבעו בפסיקה.

המבחן הראשון הוא מבחן המשלם בעד השירות. תשלום בעד השירות מהווה אינדיקציה לכך, שהמשלם הוא זה שקיבל את השירות. במקרה דנן, התשלום בעד השירות נעשה במישרין על ידי המערערת לחכ"א.

המבחן השני הוא מבחן הצדדים לחוזה השירות. יש לאתר את מזמין השירות ואת הצד המתקשר עם נותן השירות וכן את הצדדים לפעילות העסקית בקשר למתן השירות ולקבלתו. במקרה דנן, הצדדים להסכם השירות הם חכ"א והמערערת.

המבחן השלישי הוא מבחן הנהנה מן השירות. המערערת היא אשר הפיקה תועלת מעבודות הפיתוח (השירות) בהיותן מגשימות את האינטרס העסקי הישיר שלה, קרי בניית יחידות דיור, מכירתן ומסירתן לרוכשי הדירות כשהן מחוברות לכל התשתיות הנחוצות לשימוש למגורים.

המבחן הרביעי הוא מבחן הנסיבות. זהו מבחן גג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רלבנטית שיש בה כדי ללמד על זהות מקבל השירות. במקרה דנן, חכ"א התחייבה כלפי המערערת לבצע את העבודות.

לאור האמור לעיל, יש לראות את העסקה בקשר לביצוע עבודות הפיתוח, כעסקה שבוצעה בין המערערת לבין חכ"א, ומכאן שמקבל השירות של עבודות הפיתוח הציבוריות היא המערערת.

הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

ניתן ביום: 26.12.2004 בפני: כב' השופטת מ. שידלובסקי – אור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.