ניכוי מס תשומות בגין הוצאות עבודות פיתוח ציבוריות
ע"ש 2008/03 האחים ישראל בע"מ נ. מנהל המכס ומע"מ
המערערת היא חברה בע"מ העוסקת ביזמות בתחום הנדל"ן, בבניה ובפיתוח של מקרקעין, לרבות מכירת יחידות דיור.
המשיב פסל את מס התשומות שנוכה על ידי המערערת בדו"חות התקופתיים שלה, על פי חשבוניות מס שהוצאו ונמסרו לה על ידי החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ (להלן - חכ"א), עבור עבודות פיתוח שביצעה.
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם החשבוניות הנ"ל הוצאו כדין על שם המערערת, כמקבלת שירות לצורך עסקיה.
לטענת המערעת היא מקבל השירות ויש לאפשר לה לנכות את מס התשומות בגין עבודות הפיתוח הציבוריות שביצעה חכ"א. מאידך, לטענת המשיב, מקבל השירות היא עיריית אשקלון (להלן - העירייה). מכאן הערעור.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק
במקרה דנן, אין מחלוקת שהמערערת תשלם מע"מ על הדירות אשר תמכור. הדירות אותן תבנה המערערת הן המוצר הסופי אשר בגינן היא תגבה את המע"מ מהקונים ואת המע"מ הסופי תעביר למשיב. אם כך, על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), זכאית המערערת לנכות כמס תשומות כל סכום מע"מ ששילמה עבור חלק מהמוצר המוגמר שהיא רכשה, כאשר שלבי הביניים לקראת המוצר המוגמר היו רכישת המגרש ותשלום הוצאות הפיתוח לחכ"א.
אין לקבל את טענת המשיב כי המערערת לא זכאית לנכות את הוצאות הפיתוח כמס תשומות, שכן העסקה לא בוצעה בין המערערת לבין חכ"א, אלא בין חכ"א לעירייה, ומכאן שמקבל השירות הוא העירייה.
על מנת לאתר את מקבל השירות יש להשתמש במבחני העזר שנקבעו בפסיקה.
המבחן הראשון הוא מבחן המשלם בעד השירות. תשלום בעד השירות מהווה אינדיקציה לכך, שהמשלם הוא זה שקיבל את השירות. במקרה דנן, התשלום בעד השירות נעשה במישרין על ידי המערערת לחכ"א.
המבחן השני הוא מבחן הצדדים לחוזה השירות. יש לאתר את מזמין השירות ואת הצד המתקשר עם נותן השירות וכן את הצדדים לפעילות העסקית בקשר למתן השירות ולקבלתו. במקרה דנן, הצדדים להסכם השירות הם חכ"א והמערערת.
המבחן השלישי הוא מבחן הנהנה מן השירות. המערערת היא אשר הפיקה תועלת מעבודות הפיתוח (השירות) בהיותן מגשימות את האינטרס העסקי הישיר שלה, קרי בניית יחידות דיור, מכירתן ומסירתן לרוכשי הדירות כשהן מחוברות לכל התשתיות הנחוצות לשימוש למגורים.
המבחן הרביעי הוא מבחן הנסיבות. זהו מבחן גג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רלבנטית שיש בה כדי ללמד על זהות מקבל השירות. במקרה דנן, חכ"א התחייבה כלפי המערערת לבצע את העבודות.
לאור האמור לעיל, יש לראות את העסקה בקשר לביצוע עבודות הפיתוח, כעסקה שבוצעה בין המערערת לבין חכ"א, ומכאן שמקבל השירות של עבודות הפיתוח הציבוריות היא המערערת.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
ניתן ביום: 26.12.2004 בפני: כב' השופטת מ. שידלובסקי – אור.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
