נורטל מתקנת את הספרים והבכירים מחזירים את הבונוסים
סאגת נורטל, מגיעה היום לאחד משלבי הסיום שלה. החברה תיקנה את דו"חותיה לשנים 2001-2003, בו "ניפחו" בכיריה את תוצאותיה, וכתוצאה מכך משכו בונוסים בגובה 8.6 מיליון דולר, מהחברה. 12 הבכירים אשר לקחו את הבונוסים המדוברים ידרשו להשיב את מלוא הסכום. מהחברה נמסר, עם זאת, כי הדירקטורים המדוברים לא היו מעורבים בהטיית התוצאות. בכל זאת, סירבו בחברה למסור את זהות אנשי ההנהלה המדוברים.
בנוסף, 5 דירקטורים, בהם גם היו"ר וילסון, יודחו מהדירקטוריון. שני דירקטורים חדשים מונו, ביניהם, הגב' סוזן שפרד, שתתפקד כאחראית האתיקה בחברה (chief ethics officer).
החברה תיקנה, כאמור, את דו"חותיה לשנים האמורות. הרווחים לשנת 2003, נחתכו ב-40%. במקור, דיווחה החברה על רווחים של 732 מיליון דולר, או 17 סנט למניה, מהכנסות ברמה של 9.81 מליארד דולר. בפועל, דווח היום, עמדו ההכנסות על 10.2 מיליארד דולר, אך הרווחים עמדו על 434 מליון דולר, או 10 סנט למניה.
בשנים 2002 ו-2001 גם נערכו תיקונים, אך לא קיצוניים כמודגם לעיל. ההפסד ב-2002, עמד על 78 סנט, וההכנסות עמדו על 11 מליארד דולר, זאת בניגוד לדיווחים המוקדמים שהצביעו על הכנסות של 10.56 מליארד דולר, או הפסד של 85 סנט למניה.
ב-2001, הכניסה החברה 18.9 מליארד דולר, לעומת דיווח באותה שנה של 17.4 מיליארד דולר. הפסד החברה בשנה זו עמד על 8.08 דולר ולא 8.52 דולר, כפי שדווח תחילה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
