הבורסה: נמשכות ירידות השערים - הבנקים נסחרים באדום

אימוץ מסקנות ועדת בכר לא עוזר לסנטימנט המשקיעים לגבי מניות הבנקים הגדולים. המדדים ממשיכים לרדת בצהרי היום, מסחר ער נערך באופציות המעו"ף, אישור חדש לליפמן שולח אותה לטפס ב-0.76%
חזי שטרנליכט |

יום של ירידות שערים עובר על הבורסה ברחוב אחד העם. עם זאת, הירידות התמתנו במעט מאז הפתיחה. הסיבות לירידות מגוונות. חלקן נובע מהרמות אליהן הגיעו המדדים המובילים, רמות שמובילות לתיקון ולמימוש רווחים. שאר הסיבות הן מעולם המאקרו וגם הן עוזרות למגמה השלילית. המהומות שמלבים המתנחלים בשטחים, התחממות בטחונית בשטחים עקב ירי פצצות מרגמה מצד הפלשתינאים, וירי פגז טנק בתגובה שהרג קבוצת פלשתינאים.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.76% בקו 614.95 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.81% לרמת 639.49 נקודות, מדד התל טק 15 מאבד כ-1.69% לקו 446.71 נקודות. המחזורים מסתכמים בכ-426 מיליוני שקלים, המחזורים באופציות המעו"ף מסתכמים בכ-82 מיליוני שקלים, מתוכם 80 מיליון שקל נמצאים באופציות הקרובות (ינואר).

עוד נציין כי יחס רכישות אופציות הרכש בטווח הקצר מול המכר, עומד על 1 ל-1 (40 מיליון שקל אופציות CALL נרכשו, מול 40 מיליון אופציות PUT). בבורסה: 146 מניות עולות, 231 מניות יורדות, 433 נותרו בלא שינוי. במדד המעו"ף: 18 מניות יורדות, 2 ללא שינוי, ו-5 יורדות.

המלצות ועדת בכר שאומצו אתמול בערב, מוצאות את מניות הבנקים נסחרות בירידות. מנכ"ל הבנק הפועלים, היה הראשון להגיב בין ראשי הבנקים אחרי פרסום ההחלטה. לדברי צבי זיו גבר הלהט האנטי בנקאי על השיקולים העניינים בהחלטה לאימוץ מסקנות הועדה. מניות הבינלאומי הראשון 5 יורדות ב-1.18%, מניות הפועלים מאדימות ויורדותב ב-0.84%, מניות מזרחי יורדות ב-0.61%, מניות דיסקונט מאבדות 0.37%, ומניות לאומי נסחרות בירידה של 0.94%.

מניית טבע שפתחה הבוקר בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, נסחרת כעת בירידה מתונה יותר של 1.76%. טבע מרכזת את המחזור השני בהיקפו בבורסה המסתכם בכ-33.3 מיליון שקל.

עוד בולטות במדד המעו"ף (לפי גודל משקלן במדד) בזק שיורדת ב-0.71%, כיל שמאבדת 0.97%, מכתשים אגן שעולה ב-1.01%, מגדל ביטוח שמוסיפה כ-1%, פרטנר שיורדת ב-0.69%, ואי.די.בי פיתוח שמנמיכה ב-0.95%.

מניות אורמת עולות ב-0.42% לאחר שהחברה הודיעה על חוזה חדש, שממתין להשלמה ולסדרה של תנאים נוספים. מדובר בהקמת תחנות כח שיספקו הכנסה של 5 מיליון דולר בשנה למשך 25 שנים.

ייתכן כי עוגות מסוג חדש של חברת אסם, מסייעות למניות החברה בבורסה. הללו טופחות קלות ב-0.2% במחזור של 1.62 מיליון שקל. החברה הודיעה על השקת קו 'עוגות הבית' חדשני מסוגו בו השקיעה 2 מיליון שקל.

אישור חדש לליפמן. חברת תוכנות הסליקה הודיעה כי חברת ויזה העולמית העניקה אישור בטיחות למכשירי הנורית 8100 שלה. האישור יאפשר לבצע עסקאות מקוונות ולא מקוונות בכרטיסים חכמים באמצעות המוצר. מניות החברה נסחרות בעליה של 0.73% במחזור של כ-5 מיליון שקל.

יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. מניות החברה נסחרות ללא שינוי במחזור של 12.4 מיליון שקל.

מניית שטראוס-עלית מאבדת 0.88% מערכה, על רקע ידיעה של ידיעות אחרונות לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: