הבורסה: נמשכות ירידות השערים - הבנקים נסחרים באדום

אימוץ מסקנות ועדת בכר לא עוזר לסנטימנט המשקיעים לגבי מניות הבנקים הגדולים. המדדים ממשיכים לרדת בצהרי היום, מסחר ער נערך באופציות המעו"ף, אישור חדש לליפמן שולח אותה לטפס ב-0.76%
חזי שטרנליכט |

יום של ירידות שערים עובר על הבורסה ברחוב אחד העם. עם זאת, הירידות התמתנו במעט מאז הפתיחה. הסיבות לירידות מגוונות. חלקן נובע מהרמות אליהן הגיעו המדדים המובילים, רמות שמובילות לתיקון ולמימוש רווחים. שאר הסיבות הן מעולם המאקרו וגם הן עוזרות למגמה השלילית. המהומות שמלבים המתנחלים בשטחים, התחממות בטחונית בשטחים עקב ירי פצצות מרגמה מצד הפלשתינאים, וירי פגז טנק בתגובה שהרג קבוצת פלשתינאים.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.76% בקו 614.95 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.81% לרמת 639.49 נקודות, מדד התל טק 15 מאבד כ-1.69% לקו 446.71 נקודות. המחזורים מסתכמים בכ-426 מיליוני שקלים, המחזורים באופציות המעו"ף מסתכמים בכ-82 מיליוני שקלים, מתוכם 80 מיליון שקל נמצאים באופציות הקרובות (ינואר).

עוד נציין כי יחס רכישות אופציות הרכש בטווח הקצר מול המכר, עומד על 1 ל-1 (40 מיליון שקל אופציות CALL נרכשו, מול 40 מיליון אופציות PUT). בבורסה: 146 מניות עולות, 231 מניות יורדות, 433 נותרו בלא שינוי. במדד המעו"ף: 18 מניות יורדות, 2 ללא שינוי, ו-5 יורדות.

המלצות ועדת בכר שאומצו אתמול בערב, מוצאות את מניות הבנקים נסחרות בירידות. מנכ"ל הבנק הפועלים, היה הראשון להגיב בין ראשי הבנקים אחרי פרסום ההחלטה. לדברי צבי זיו גבר הלהט האנטי בנקאי על השיקולים העניינים בהחלטה לאימוץ מסקנות הועדה. מניות הבינלאומי הראשון 5 יורדות ב-1.18%, מניות הפועלים מאדימות ויורדותב ב-0.84%, מניות מזרחי יורדות ב-0.61%, מניות דיסקונט מאבדות 0.37%, ומניות לאומי נסחרות בירידה של 0.94%.

מניית טבע שפתחה הבוקר בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, נסחרת כעת בירידה מתונה יותר של 1.76%. טבע מרכזת את המחזור השני בהיקפו בבורסה המסתכם בכ-33.3 מיליון שקל.

עוד בולטות במדד המעו"ף (לפי גודל משקלן במדד) בזק שיורדת ב-0.71%, כיל שמאבדת 0.97%, מכתשים אגן שעולה ב-1.01%, מגדל ביטוח שמוסיפה כ-1%, פרטנר שיורדת ב-0.69%, ואי.די.בי פיתוח שמנמיכה ב-0.95%.

מניות אורמת עולות ב-0.42% לאחר שהחברה הודיעה על חוזה חדש, שממתין להשלמה ולסדרה של תנאים נוספים. מדובר בהקמת תחנות כח שיספקו הכנסה של 5 מיליון דולר בשנה למשך 25 שנים.

ייתכן כי עוגות מסוג חדש של חברת אסם, מסייעות למניות החברה בבורסה. הללו טופחות קלות ב-0.2% במחזור של 1.62 מיליון שקל. החברה הודיעה על השקת קו 'עוגות הבית' חדשני מסוגו בו השקיעה 2 מיליון שקל.

אישור חדש לליפמן. חברת תוכנות הסליקה הודיעה כי חברת ויזה העולמית העניקה אישור בטיחות למכשירי הנורית 8100 שלה. האישור יאפשר לבצע עסקאות מקוונות ולא מקוונות בכרטיסים חכמים באמצעות המוצר. מניות החברה נסחרות בעליה של 0.73% במחזור של כ-5 מיליון שקל.

יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. מניות החברה נסחרות ללא שינוי במחזור של 12.4 מיליון שקל.

מניית שטראוס-עלית מאבדת 0.88% מערכה, על רקע ידיעה של ידיעות אחרונות לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.