הבורסה: נמשכות ירידות השערים - הבנקים נסחרים באדום
יום של ירידות שערים עובר על הבורסה ברחוב אחד העם. עם זאת, הירידות התמתנו במעט מאז הפתיחה. הסיבות לירידות מגוונות. חלקן נובע מהרמות אליהן הגיעו המדדים המובילים, רמות שמובילות לתיקון ולמימוש רווחים. שאר הסיבות הן מעולם המאקרו וגם הן עוזרות למגמה השלילית. המהומות שמלבים המתנחלים בשטחים, התחממות בטחונית בשטחים עקב ירי פצצות מרגמה מצד הפלשתינאים, וירי פגז טנק בתגובה שהרג קבוצת פלשתינאים.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.76% בקו 614.95 נקודות, מדד ת"א 100 מנמיך ב-0.81% לרמת 639.49 נקודות, מדד התל טק 15 מאבד כ-1.69% לקו 446.71 נקודות. המחזורים מסתכמים בכ-426 מיליוני שקלים, המחזורים באופציות המעו"ף מסתכמים בכ-82 מיליוני שקלים, מתוכם 80 מיליון שקל נמצאים באופציות הקרובות (ינואר).
עוד נציין כי יחס רכישות אופציות הרכש בטווח הקצר מול המכר, עומד על 1 ל-1 (40 מיליון שקל אופציות CALL נרכשו, מול 40 מיליון אופציות PUT). בבורסה: 146 מניות עולות, 231 מניות יורדות, 433 נותרו בלא שינוי. במדד המעו"ף: 18 מניות יורדות, 2 ללא שינוי, ו-5 יורדות.
המלצות ועדת בכר שאומצו אתמול בערב, מוצאות את מניות הבנקים נסחרות בירידות. מנכ"ל הבנק הפועלים, היה הראשון להגיב בין ראשי הבנקים אחרי פרסום ההחלטה. לדברי צבי זיו גבר הלהט האנטי בנקאי על השיקולים העניינים בהחלטה לאימוץ מסקנות הועדה. מניות הבינלאומי הראשון 5 יורדות ב-1.18%, מניות הפועלים מאדימות ויורדותב ב-0.84%, מניות מזרחי יורדות ב-0.61%, מניות דיסקונט מאבדות 0.37%, ומניות לאומי נסחרות בירידה של 0.94%.
מניית טבע שפתחה הבוקר בפער ארביטראז' שלילי של 2.5%, נסחרת כעת בירידה מתונה יותר של 1.76%. טבע מרכזת את המחזור השני בהיקפו בבורסה המסתכם בכ-33.3 מיליון שקל.
עוד בולטות במדד המעו"ף (לפי גודל משקלן במדד) בזק שיורדת ב-0.71%, כיל שמאבדת 0.97%, מכתשים אגן שעולה ב-1.01%, מגדל ביטוח שמוסיפה כ-1%, פרטנר שיורדת ב-0.69%, ואי.די.בי פיתוח שמנמיכה ב-0.95%.
מניות אורמת עולות ב-0.42% לאחר שהחברה הודיעה על חוזה חדש, שממתין להשלמה ולסדרה של תנאים נוספים. מדובר בהקמת תחנות כח שיספקו הכנסה של 5 מיליון דולר בשנה למשך 25 שנים.
ייתכן כי עוגות מסוג חדש של חברת אסם, מסייעות למניות החברה בבורסה. הללו טופחות קלות ב-0.2% במחזור של 1.62 מיליון שקל. החברה הודיעה על השקת קו 'עוגות הבית' חדשני מסוגו בו השקיעה 2 מיליון שקל.
אישור חדש לליפמן. חברת תוכנות הסליקה הודיעה כי חברת ויזה העולמית העניקה אישור בטיחות למכשירי הנורית 8100 שלה. האישור יאפשר לבצע עסקאות מקוונות ולא מקוונות בכרטיסים חכמים באמצעות המוצר. מניות החברה נסחרות בעליה של 0.73% במחזור של כ-5 מיליון שקל.
יצרנית המערכות לקופות רושמות, ריטליקס, הודיעה אתמול (ב') כי קבוצת הקמעונאות הצרפתית Mousquetaires-Intermarche תתקין את מערכת התוכנה StoreLine שלה, בכל 3,000 חנויות הסופרמרקט והרשתות הנוספות שלה ברחבי אירופה. קבוצת Intermarche היא הקמעונאית השניה בגודלה בצרפת, ונמנית על 15 תאגידי הקמעונאות הגדולים בעולם. מניות החברה נסחרות ללא שינוי במחזור של 12.4 מיליון שקל.
מניית שטראוס-עלית מאבדת 0.88% מערכה, על רקע ידיעה של ידיעות אחרונות לפיה היא מתכוונת להכנס לשוק חדש, ולהקים רשת מסעדות ולא סתם מסעדות - אלה מסעדות חומוס. בכוונת הקונצרן של מפשחת שטראוס, להקים מסעדות בקניונים ובחנויות רשת גדולות - שהראשונה בהן היא טיב טעם ברשל"צ.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
