בשל תקופת החגים: ירידה של 15% בהוצאות כרטיסי אשראי; עלייה לעומת אשתקד
תקופת חגי תשרי ומיעוט ימי העבודה הובילו לירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי של הישראלים - כך עולה מנתוני שבא (שרותי בנק אוטומטיים). על פי הנתונים, ההוצאות בכרטיסי אשראי באוקטובר 2024 עמדו על 40.647 מיליארד שקל - עלייה של 22.6% לעומת החודש הראשון של המלחמה אשתקד, אבל ירידה לעומת החודש הקודם: ממוצע ההוצאות היומי באוקטובר עמד על 1.311 מיליארד שקל - ירידה של 14.6% לעומת ספטמבר (1.536 מיליארד שקל).
עלייה שנתית. ההוצאות באוקטובר הנוכחי לעומת אשתקד
44% יותר על מסעדות
כפי שאפשר לראות בטבלה, ההוצאות בחודש אוקטובר השנה עלו משמעותית ברוב הסקטורים, מלבד רשתות המזון. הישראלים הוציאו 44% יותר על מסעדות ו-18% יותר על תנאי ובידור, כשגם רכיב התעופה גדל משמעותית בכמעט 50%. יחד עם זאת, צריך לזכור כי החגים חלו השנה באוקטובר ולא בספטמבר, כמו בשנה שעברה ובנוסף - באוקטובר האחרון החלה המלחמה, מה שהשפיע לרעה על רמת ההוצאות. שבא מפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים. הנתונים שלה מראים כי בחודש אוקטובר, החודש ה-13 למלחמת "חרבות ברזל", נרשמה ירידה בהוצאות בכרטיסי אשראי ביחס לחודשים האחרונים. הירידה בהוצאות הציבור מיוחסת למיעוט ימי העבודה במשק בשל חגי תשרי אשר כולם חלו במהלך חודש אוקטובר השנה, בעוד שבשנה החולפת החגים חלו בחודש ספטמבר. כאמור, בחודש אוקטובר הגיעו ההוצאות של הציבור הישראלי, באמצעות כרטיסי אשראי, לסכום כולל של כ-40 מיליארד שקל, עליה של 7.482 מיליארד שקל ו-22.6% לעומת חודש אוקטובר 2023, שבו סך ההוצאות בכרטיסי אשראי עמד על 33.165 מיליארד שקל. באוקטובר 2024 נרשמה עליה של 22.8% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין לעומת אשתקד. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 22.719 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 4.213 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.506 מיליארד שקל שנרשם באוקטובר 2023. ממוצע ההוצאות עמד על 732.871 מיליון שקל, מדובר על ירידה של 174.1 מיליון שקל ו-19.2% לעומת סכום ההוצאות היומי הממוצע בעסקאות און ליין במהלך ספטמבר 2024 שעמד על 906.975 מיליון שקל.מבקרים יותר בחנויות
היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 22.3% לעומת אוקטובר 2023. בחודש אוקטובר 2024 נרשם סכום של 17.928 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. מדובר על עליה של 22.3% לעומת סכום של 14.658 מיליארד שקל שנרשם בחודש אוקטובר 2023, ואשר במהלכו פעילות המשק היתה מצומצמת בעקבות היקף ההגבלות שהטיל פיקוד העורף עם תחילת המלחמה. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש אוקטובר 2024 רשם ירידה של 8.1% ו-50.91 מיליון שקל לעומת חודש ספטמבר 2024 . באוקטובר 2024 נרשם סכום יומי ממוצע של 578.326 מיליון שקל, לעומת סכום של 629.241 מיליון שקל שנרשם בחודש ספטמבר 2024. היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם עליה בשיעור של 4.7% בהשוואה לאוקטובר 2023. סך משיכות המזומן באוקטובר 2024 עמד על סכום של 4.979 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 4.755 מיליארד שקל באוקטובר 2023. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד באוקטובר 2024 על סכום של 160.597 מיליון שקל והיה נמוך בכ-33.02 מיליון שקל ו-17.1% לעומת ממוצע משיכות המזומן היומי שנרשם בחודש ספטמבר 2024 ועמד על סכום של 193.621 מיליון. לפני יותר משנה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל. סמנכ"לית חברת שבא, טלי הולנברג: "הפעילות במשק באוקטובר 2024 מצביעה על כך שהכלכלה הישראלית התאוששה בהשוואה לתחילת המלחמה.. במהלך חודש אוקטובר השנה חלו כל חגי תשרי ומספר ימי העבודה במשק היה מצומצם. אנחנו משערים, שזאת אחת הסיבות שהובילה בסופו של דבר לירידה בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי".
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.44% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- גילת מזנקת 13%, מניית הבורסה לני"ע ב-11%; המדדים במגמה שלילית
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
