S&P עלולה להוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל: האם המשקיעים צריכים לדאוג?
חברת דירוג האשראי S&P צפויה לפרסם ביום שישי הקרוב דוח חדש על ישראל, והחשש בשוק גדול, אם כי רוב הכלכלנים סבורים שכנראה הטו יהיה מפחיד ומזהיר, אבל לא תהיה הפחתת דירוג. גם כלכלני סיטי סבורים שלא תהיה הורדת דירוג (הרחבה כאן).
בחודש שעבר החברה הפתיעה כשהורידה את הדירוג של ישראל פעם נוספת לרמה של A עם תחזית שלילית. מדובר בפעם השנייה השנה אחרי הורדת הדירוג באפריל. התחזית השלילית שהציבה S&P באוקטובר כבר רמזה שייתכן והורדה נוספת תגיע, במיוחד אם הסכסוך הביטחוני יתפתח בצורה שתפגע בצמיחה הכלכלית של המדינה. אלא שהסימנים כעת הם לסיום הלחימה בצפון. סיום שעשוי לעזור לכלכלה ולהפחית את הוצאות הביטחון השוטפות.
התחזיות הכלכליות צוללות
מאז ההחלטה האחרונה של S&P, בנק ישראל ומשרד האוצר יישרו קו עם הצפי הפסימי. תחזית הצמיחה עודכנה ל-0.5% בלבד לשנה הנוכחית כשאלמלא הגידול בהוצאות הממשלתיות, הצמיחה היתה שלילית. בכל מקרה - הצמיחה לנפש שלוקחת בחשבון את הגידול בכמות האוכולוסיה - שלילית.
על פי התחזיות בשנה הבאה יהיה שיפור משמעותי, אבל זה תלוי כמובן במלחמה. ההערכות מדברות על צמיחה של 4.3%. עם זאת, מחלקת המחקר של S&P Global העריכה כי הצמיחה בשנה הנוכחית זו תהיה שלילית – ירידה של 0.2% בתוצר, והגירעון יגיע ל-9%.
- אחרי זינוק של 537% בשנה - סנדיסק תצטרף ל-S&P 500
- S&P משיקה מדד חדש שמשלב קריפטו ומניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החששות הביטחוניים מעלים את פרמיית הסיכון
מלחמות האזור והאיומים הממשיים מצד איראן מקפיצים את החרדה בשווקים. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה ל-165 נקודות CDS, לאחר שבראשית המלחמה אף הגיעה ל-190. המשקיעים מודאגים מהסיכון הגובר ומההשלכות האפשריות של מתקפה רחבת היקף מצד איראן, שתכלול על פי דיווחים זרים, ראשי נפץ כבדים יותר והשתתפות צבאית רחבה יותר.
מול כל התחזיות והחששות האלו, המשקיעים מצפים בדריכות להחלטת S&P, אם כי, הכל כבר גלום במחירים. שוק האג"ח והבורסה המקומית מפגינים חוזקה בחודשים האחרונים - הבורסה זינקה בחודשיים כ-8%, ואגרות החוב עלו והתשואה ירדה. השיפור הזה נובע מההצלחות הצבאיות לצד הערכה שהמלחמה בצפון מגיעה לסיומה. נראה שההערכה הזו חזקה יותר מכל דירוג, כך שגם אם הדירוג יירד, ההשפעה שלו על השווקים תהיה מינורית, כשכאמור נראה שהדירוג הפעם לא צפוי לרדת.
הורדת הדירוג האחרונה של S&P
חברת דירוג האשראי S&P הודיעה בתחילת אוקטובר על הפחתת דירוג האשראי של המדינה מ-A+ ל-A, תוך קביעת תחזית שלילית. למרות ההורדה, הדירוג של S&P נותר גבוה בשתי דרגות מזה של מודי'ס, מה ששיקף הערכה חיובית יותר של החוסן הכלכלי הישראלי.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
תחזיות הצמיחה של ישראל ספגו מכה קשה בעקבות המלחמה המתמשכת. S&P צפתה צמיחה אפסית ב-2024 ותחזית צמיחה מתונה של 2.2% ב-2025, נתונים הנמוכים משמעותית מהתחזיות הקודמות שעמדו על 0.5% ו-5% בהתאמה. הירידה החדה בתחזיות משקפת את ההשפעה המתמשכת של המצב הביטחוני על הכלכלה.
אחד הנתונים המדאיגים ביותר הוא הגירעון הצפוי, שעל פי הערכות S&P יזנק ל-9% מהתוצר ב-2024. החברה צפתה ירידה מתונה ל-6% ב-2025, אך גם זה עדיין רחוק מהיעד של 4% שהציב החשב הכללי. העלייה החדה בגירעון נובעת בעיקר מהגידול המשמעותי בהוצאות הביטחוניות.
- 4.אם יעבדו בשיקול מקצועי יורידו למדינת ישראל 2 דרגות (ל"ת)רועי 05/11/2024 10:45הגב לתגובה זו
- 3.אין קשר-הבורסה כאן הכי טובה בעולם (ל"ת)בוני 05/11/2024 04:47הגב לתגובה זו
- 2.שרה 05/11/2024 02:05הגב לתגובה זויש לעצור את הביזה שמבצעים החרדים. זאת דעתי.
- 1.לימור 05/11/2024 01:13הגב לתגובה זומצבה של מדינת ישראל ימשיך להידרדר ככל וימשיכו לפגוע בלומדי תורה !
- בא 05/11/2024 15:19הגב לתגובה זוניסדק....איפה כתוב בתנך להקשיב לרבנים וללמוד תורה ולעשות ילדים בלי חשבון???
- יוחאי 05/11/2024 10:11הגב לתגובה זואין משאבים לממן את הפרזיטים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
