נתוני שוק העבודה נחשפים: 25% ממחפשי העבודה לא יודעים מה הם מחפשים

לפי הנתונים, מספר המשרות הפנויות ירד ל-129 אלף משרות ברבעון הראשון של 2023. בנוסף נמצא כי היחס בין ההיצע לביקוש נמוך מ-1, דהיינו מספר המשרות הפנויות עולה על המבקשים לעבוד - בקרב מפתחי תכנה, טבחים, מלצרים ומוזגי משקאות (ברמנים), עובדי מכירות אחרים, עובדי מתכות ומכונות ובעלי משלח יד דומה ובקרב עובדי ניקיון ועוזרים. כמו כן, מספר המבקשים לעבוד היה גבוה פי 4 ממספר המשרות הפנויות בקרב מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים, בעלי משלח יד נלווה בתחומי הפיננסים והמתמטיקה ובקרב עובדי מזכירות
נחמן שפירא |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני שוק העבודה לחודשים ינואר עד מרץ  לפי הנתונים, ברבעון הראשון של שנת 2023 ירד מספר המשרות הפנויות ל-129.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 140.4 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש ברבעון הרביעי של 2022.

לפי הלמ"ס היחס בין מבקשים לעבוד לבין המשרות הפנויות עלה ל-2.7 לעומת 2.5 ברבעון הקודם. בנוסף היחס בין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-2.1 לעומת 2 ברבעון הקודם.

בלמ"ס מסבירים, כי בקרב מחפשי עבודה (היצע עבודה) ישנם כ-25% שמשלח היד שהם מחפשים לעבוד בו אינו ידוע.

לפי הנתונים, ברבעון הראשון היחס בין היצע לביקוש עלה לעומת הרבעון הרביעי 2022 בקבוצות הראשיות בעלי משלח יש אקדמי, הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ובקבוצה הראשית עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים. היחס בין היצע לביקוש ירד בקבוצה הראשית מנהלים ובקבוצה הראשית פקידים כלליים ועובדי משרד. בשאר הקבוצות הראשיות היחס בין היצע לביקוש נותר ללא שינוי לעומת הרבעון הרביעי  של 2022.

 

 למס

ברבעון הראשון 2023 מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירד ל-2.6 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 0.3 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2022). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.2 (לעומת 4.2 ברבעון הקודם).

למס

הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח והיווה כ-39% מהביקוש למנהלים. מתוכם הביקוש העיקרי היה למנהלי מכירות, שיווק ופיתוח. ניכר ביקוש למנהלים בתחומי האירוח והמסחר ובתחומי שירות אחרים  שהיווה כ-34% מהביקוש למנהלים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בלמ"ס מסבירים גם כי ברבעון הראשון מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי ירד ל-23 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 26.5 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2022). היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-3.2 (לעומת 3.1 ברבעון הקודם).

ברבעון הראשון מספר המשרות הפנויות בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ירד ל-12.4 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 14.6 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2022). היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-3.2 (לעומת 2.8 ברבעון הקודם).

בהייטק באופן ברור, היחס בין היצע לביקוש במשלח היד מפתחי תכנה, היה 0.8, כלומר מספר המשרות הפנויות במשלח היד הזה גובר על מספר המבקשים לעבוד בו.

הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע והיווה כ- 42% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. כאשר עיקר הביקוש היה למפתחי תכנה.

למס

ברבעון הראשון ירד מספר המשרות הפנויות בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ל-12.4 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 14.6 אלף משרות פנויות ברבעון הרביעי 2022). היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-3.2 (לעומת 2.8 ברבעון הקודם).

הביקוש הגדול ביותר בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה היה לבעלי משלח יד נלווה בתחומי העסקים והמינהל והיווה כ-42% מהביקוש להנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה. הביקוש לבעלי משלח יד נלווה בתחומי המדע וההנדסה היווה כ-15% מהביקוש להנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה. בתוכם רוב הביקוש היה להנדסאי וטכנאי מדעי הפיזיקה וההנדסה.

 

ברבעון הראשון ירד מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד ירד ל- 8 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 9 אלף משרות פנויות ברבעון האחרון בשנה שעברה). היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.1 (לעומת 3.2 ברבעון הקודם).

 

  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.