הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כספומט הבינלאומי בנק עו"ש כסף משיכת כסף
צילום: Bizportal

פחות מזומן, יותר אשראי: עליה משמעותית של 10% בהוצאות של הישראלים

הישראלי הממוצע כבר לא אוהב מזומן. מאז הקורונה הוא קונה יותר באונליין, אוהב להשתמש באשראי בחנויות ומושך פחות במזומן. הרכישות אונליין צמחו ב-10% והן מהווות כמעט 60% מההוצאות שלנו. נתוני פברואר מוכיחים עלייה משמעותית גם לעומת השנה שעברה. כל הסיבות בפנים

איציק יצחקי |
נושאים בכתבה אונליין כרטיס אשראי כרטיסי אשראי מזומן שבא

הישראלי הממוצע לא אוהב מזומן. העידן החדש, שמאפשר לו לשלם באמצעות כרטיס אשראי ללא מגע, או אפילו דרך שעון חכם, מקל על הרכישה בקופות. אבל זאת לא הסיבה היחידה - מאז הקורונה החלה עליה משמעותית בכמות רכישות האונליין. לכן, הישראלים נמצאים פחות בחנויות ומוציאים יותר כסף דרך הזמנות כאלה, בין אם הן מישראל, או דרך פלטפורמות המסחר האלקטרוניות וענקיות האי-קומרס.

העובדה שמתחזקת מגמת העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי של הישראלים אינה מפתיעה, והיא גם השורה התחתונה מהדוח שמפרסמת חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), על שינוי בצריכת האשראי של הישראלים מחודש לחודש ולעומת השנה הקודמת. על פי הנתונים, בפברואר 2023 הוציאו הישראלים סכום של 35 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי – גידול של יותר מ-10% לעומת פברואר 2022. אבל זה לא הכל - יש גם גידול דומה משנה לשנה.

בבדיקה התברר כי הרכישות אונליין צמחו ב-10.1% בפברואר ל-20.576 מיליארד שקל המהווים 58.7% מההוצאות. החברה, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מצאה כי בחודש פברואר 2023 התחזקה מגמת הצמיחה בהוצאות אלה. 35 מיליארד שקל הוציאו הישראלים ולכן זו עליה של 10.1% לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי בפברואר 2022, שהסתכמו ב-31.847 מיליארד שקל.

ההוצאה היומית בכרטיסי אשראי בפברואר השנה עמדה על 1.252 מיליארד שקל, ירידה של 1.2% לעומת ינואר 2023 בו ההוצאה היומית עמדה על 1.267 מיליארד שקל. ההוצאה היומית הממוצעת גדלה בפברואר השנה ביותר מ-115 מיליון שקל לעומת פברואר 2022 בו ההוצאה היומית הממוצעת הסתכמה ב-1.137 מיליארד שקל.

"קיימת הסטה להוצאות באשראי במקום המחאות ומזומן", מסבירה סמנכ"לית שבא טלי הולנברג, שמפרסמת עוד נתונים מעניינים: בחודש פברואר 2023 נרשמו גם עליות משמעותיות בהוצאות בעסקאות בבתי העסק ובעסקאות האונליין. העלייה שנרשמה בהוצאות בעסקאות אונליין בהיקף של 1.88 מיליארד שקל ובשיעור של 10.1% לעומת פברואר אשתקד. הרכישות בעסקאות אונליין הסתכמו ב-20.576 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.688 מיליארד שקל בפברואר 2022.

ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד בפברואר השנה על 734.861 מיליון שקל - מדובר בירידה של 3.3% לעומת ינואר 2023 שבו ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין עמדה על 760.177 מיליון. היקף הרכישות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם באמצעות כרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים, עלה בהיקף של 1.32 מיליארד שקל ובשיעור של 10% ועמד בפברואר על 14.479 מיליארד שקל לעומת 13.159 מיליארד שקל בפברואר 2022.

כמו כן, ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בפברואר עמד על 511.118 מיליון שקל, עליה של 1.9% לעומת ינואר 2023. היקף משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עלה בפברואר 2023 בהיקף של 85 מיליון שקל ובשיעור של 1.9% לעומת פברואר 2022.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".

להמשך הכתבה לחץ כאן