תמיד האזהרות על הסיגריות עושות אותי פילוסוף בשקל - ״הסיגריות גורמות למחלות ומוות בטרם עת״, ואני שואל את עצמי - מה העת? איזה עת? מי קבע את העת? מתי מישהו מת בעת שלו? רעידת אדמה, תאונות דרכים, התקפי לב, סרטן, מה, מה העת המקורי? ממתי כאמל מאמינים באלוהים? במכתוב? ולעזאזל, צריך לחיות כל יום כאילו הוא האחרון או הראשון?

אני בן עשרים ותשע. אני מעשן קצת יותר מקופסת סיגריות ביום. כבר עשר שנים. בחישוב גס, עם עליות וירידות במחירים, הוצאתי באזור המאה אלף שקל על סיגריות בחיי. כנראה שקצת יותר.

כשאני חושב על עוד מאה אלף שקל בחשבון שלי זה באמת עושה תחושה כזו קצת נעימה ומפתה, אבל לטוב ולרע, כסף הוא אף פעם לא העניין מבחינתי.

אז מה כן העניין? שאני מת על זה. יש סיגריות שהן כל כך כיפיות שאני אומר לעצמי שהלוואי ואני לא אפסיק לעולם, אלא אעשן רק אותן. הבעיה היא, כמובן, שרוב הסיגריות הן סתם. פשוט סתם. כאילו, אם אני מוציא משהו כמו חמש סיגריות ביום, כולן סתם. את רוב הסיגריות שאני מעשן ביום אני מוחץ בעצבים ומתפלל שהן יחזרו לגודל המקורי שלהן ואפילו יגדלו יותר מזה כדי שאני אוכל למחוץ אותן בעצבים אמיתיים. להראות להן שאני שונא אותן. אלו סיגריות שאני מוצא את עצמי מעשן כדי להפסיק לרצות לעשן ולחזור לעניינים שלי.

יש בערך מיליון ואחת סיבות להפסיק לעשן, וכולן נכונות באופן מופתי. אם זה הכסף, אם זו הבריאות שלי, אם זה הריח, אם זה השיניים, אם זה ההתעסקות, אם זה התלות, אם זו הידיעה שיש משהו שאני מכור אליו ואפילו אם זו האובססיביות ללדעת איפה המצית שלי כל הזמן וכמה סיגריות עוד נשארו לי בקופסא. ומצד שני, יש לי בערך מיליון ואחת תשובות ללמה הסיבות האלה לא רלוונטיות.

• ועדת הכספים מעלה את המס על סיגריות ומוצרי עישון
• פלשתינאים ניסו להבריח סיגריות בשווי של 9 מיליון שקל בתוך מכונות כביסה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אני חושב לעצמי שהכסף שלי בחיים לא יקום וייפול על זה, ושגם ככה יקר פה בצורה פשוט רשלנית ומגוחכת, ואם זה הריח אז מאווררים קצת, ואם זה השיניים אז מטפלים ומצחצחים יותר, ואם זו התלות או הידיעה שיש משהו שאני מכור אליו, אז יאללה, מי יישמע, אז יש משהו שאני מכור אליו. וזה לא שאני רואה את חברים שלי שלא מעשנים עם פרארי בחצר, כן? כאילו, לכל אחד יש את הדבר הזה שהוא מוציא עליו כסף שאם הוא לא היה מוציא עליו היו לו עוד מאה אלף שקל בחשבון. זה כאילו הראש שלי אומר לי שאם זה פתיר אז מה זה משנה, ואם זה לא פתיר אז מה זה משנה? וזו הבעיה, שאני לא מצליח לרצות להפסיק. לא מצליח. מנסה לשכנע את עצמי, לעבוד על עצמי, להסביר לעצמי וכלום. לא מצליח לרצות להפסיק.

את היכולת להפסיק יש לי, אגב. אני יודע את זה. את היכולת לקבל החלטות ולהיגמל הוכחתי לעצמי כבר בכמה נקודות בחיים שלי. עובדה שעישנתי וויד בכמויות במשך כמעט חמש שנים ובשנייה, בשנייה שהפסקתי להדחיק כמה רע זה עושה לי, כמה זה מכפכף אותי ומכניס אותי לחרדות וחוסר ביטחון ולחץ, הפסקתי. אותו דבר עם פחמימות. שקלתי שלושים ושלוש קילו יותר ממה שאני שוקל עכשיו. הייתי גרגרן שלא יודע מה זה להיות רעב מרוב שהוא כל הזמן מנשנש, וברגע שהחלטתי שחאלס, הפסקתי. בעיקר כי לא אהבתי להיות שמן ורציתי להיראות טוב.

הבעיה שלי עם סיגריות, הבעיה הגדולה שלי עם סיגריות, אני חושב, היא שאין לזה תוצאה מידית. כאילו, כן, האוויר אולי יהיה נקי יותר והאוכל אולי יהיה טעים יותר ויהיה לי קצת יותר כסף, אבל זה לא כזה מעניין אותי, זה לא כזה מעניין אותי כי אין לזה השפעה מידית. ואגב, גם יכול להיות שאין לזה השפעה בכלל. עם כמה שזה יישמע מעוות, כשאני רואה אנשים זקנים יושבים בקיוסק ומעשנים ומבסוטים, זה עושה לי טוב בלב. זה מראה לי שאפשר.

• בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

אז כן, סבא שלי, עכשיו, בגיל תשעים, אחרי שהפסיק לעשן לפני ארבעים שנה, קיבל סרטן בפה. ואני רואה אותו סובל. אני באמת רואה אותו סובל. אמא כל הזמן אומרת לי להסתכל עליו ולראות שזה יכול לתקוף אותך תמיד. אני אומר לה שהיא צודקת ומהנהן אבל בתוך תוכי חושב שאם הוא כבר קיבל את זה אחרי ארבעים שנה, אז מה זה משנה אם אני אפסיק עכשיו? אולי כל עניין ההדחקה הזה הוא בגלל אבא שלי, שמת בתאונת דרכים, ועישן, ואין קשר בכלל בין השניים. ואולי זו הבעיה הפסיכולוגית שלי עם להפסיק לעשן. עם להפסיק לרצות לעשן. אולי המחשבה הזו שאם אתה יכול להפסיק וזה יתקוף אותך אחרי ארבעים שנה, או מנגד, אתה יכול לעשן ולמות מאלף ואחת דברים אחרים, היא שמונעת ממני לרצות להפסיק. היא שמסתירה לי את ההצדקה שבזה. את הערך שבזה.

אז איך, איך בן אדם יכול לגרום לעצמו לשנות את הזווית? איך בן אדם יכול לגרום לעצמו לרצות להפסיק משהו שהוא לא רואה את הערך שבלהפסיק אותו?