כלל משקיעה 100 מיליון שקל בבנק הדיגיטלי החדש
כלל ביטוח ופיננסים צפויה להשקיע 100 מיליון שקלים ולהצטרף כבעלת מניות בבנק הדיגיטלי החדש - esh. שבועיים לאחר ההודעה על קבלת רישיון בנק ישראל, esh זוכים לחיזוק מהצד המוסדי: כלל ביטוח ופיננסים תהפוך לבעלת כ- 5% מהמניות. השלמת העסקה תשקף לחברות קבוצת esh שווי מצרפי בגובה 1.8 מיליארד שקלים.
פרופ׳ שמואל האוזר, יו״ר דירקטוריון בנק esh, מסר עם הדיווח "החלטת כלל ביטוח ופיננסים, כגוף מוסדי מוביל להצטרף אלינו למסע, היא הבעת אמון של השוק המוסדי בקבוצת esh ובחזונה".
עסקה זו מגיעה כשבועיים לאחר שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן העניקו ליובל אלוני, ניר צוק, אלכס ליברנט ואלון שיין, את הרישיון להקמה, ניהול ושליטה בבנק חדש בישראל בשם - esh, בו יכהן פרופ' שמואל האוזר (יו״ר רשות ני״ע לשעבר), כיו"ר הבנק החדש.
esh מבוסס על טכנולוגיה ייחודית ויציע חשבונות עו״ש ללקוחות פרטיים, עצמאיים ותאגידים, וכן מוצרי פיקדונות, הלוואות, תשלומים וכרטיסי אשראי. זו לדברי הנהלת הבנק, הפעם הראשונה בישראל שמוקם בנק עם טכנולוגיה חדשה לגמרי, בעלת יעילות גבוהה, התורמת למבנה הוצאות רזה ומאפשרת מוצרים חדשים ואטרקטיביים לטובת קהל הלקוחות.
- מה גובה הריבית על פקדונות בבנקים ואיפה הכי משתלם לשים את הכסף
- ONE ZERO לביה"מ: "מניעת האפשרות שנעניק ייעוץ פנסיוני מנוגדת לחוק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש הבנק עומדים אנשי בנקאות וטכנולוגיה מהשורה הראשונה. כמנכ״ל הבנק יכהן מר קובי מלכין (מנכ"ל בנק אוצר החייל ובנק מסד לשעבר). ד"ר נדין בודו-טרכטנברג (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל) תכהן בתפקיד משנה ליו״ר הדירקטוריון.
ברק בנסקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים, מסר: ״אנו מאמינים בצוות האיכותי ובעל הניסיון בהצמחת חברות בעולם הטכנולוגיה, שחברו לקבוצה מאוד איכותית מהעולם הפיננסי. אנו חושבים שמדובר בבנק שונה בנוף הישראלי, שייצר ערך ללקוחותיו ושההשקעה תייצר לעמיתי כלל ביטוח ופיננסים, תשואה עודפת על האלטרנטיבות. נמשיך לחפש שותפים איכותיים לחבור אליהם, כדי להמשיך לייצר תשואה מיטבית לעמיתנו״.
- 3.לילי 08/01/2023 07:46הגב לתגובה זוהון החברה מפוזר בהשקעות הזויות כדי להרחיק משקיעים וכך להמשיך את שלטון המנהלים הקיים .
- אף מוסדי לא השקיע-רק בכלל יש גאון השקעות (ל"ת)לילי 08/01/2023 10:26הגב לתגובה זו
- 2.אלי 08/01/2023 06:40הגב לתגובה זולהשקיע בחברת בחברת שאין בה כלום ולחלום שהיא תייצר ערך למה מתעללים בכספי פנסיה התביעה הענק בדרך
- 1.יריב 07/01/2023 22:17הגב לתגובה זועד עתה בשקיעו 100 מיליון, בטח ייצרו ערך גם כשקיבלו אישור מותנה מבנק ישראל, אבל השווי סשלב הזה נראה מוגזם. חוץ מזה, לניר צוק נגמרו המזומנים שהוא לוקח כסף מכלל? חשבתי שיד לו כיסים הרבה יותר עמוקים להשקעת המשך.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
