כלל משקיעה 100 מיליון שקל בבנק הדיגיטלי החדש
כלל ביטוח ופיננסים צפויה להשקיע 100 מיליון שקלים ולהצטרף כבעלת מניות בבנק הדיגיטלי החדש - esh. שבועיים לאחר ההודעה על קבלת רישיון בנק ישראל, esh זוכים לחיזוק מהצד המוסדי: כלל ביטוח ופיננסים תהפוך לבעלת כ- 5% מהמניות. השלמת העסקה תשקף לחברות קבוצת esh שווי מצרפי בגובה 1.8 מיליארד שקלים.
פרופ׳ שמואל האוזר, יו״ר דירקטוריון בנק esh, מסר עם הדיווח "החלטת כלל ביטוח ופיננסים, כגוף מוסדי מוביל להצטרף אלינו למסע, היא הבעת אמון של השוק המוסדי בקבוצת esh ובחזונה".
עסקה זו מגיעה כשבועיים לאחר שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן העניקו ליובל אלוני, ניר צוק, אלכס ליברנט ואלון שיין, את הרישיון להקמה, ניהול ושליטה בבנק חדש בישראל בשם - esh, בו יכהן פרופ' שמואל האוזר (יו״ר רשות ני״ע לשעבר), כיו"ר הבנק החדש.
esh מבוסס על טכנולוגיה ייחודית ויציע חשבונות עו״ש ללקוחות פרטיים, עצמאיים ותאגידים, וכן מוצרי פיקדונות, הלוואות, תשלומים וכרטיסי אשראי. זו לדברי הנהלת הבנק, הפעם הראשונה בישראל שמוקם בנק עם טכנולוגיה חדשה לגמרי, בעלת יעילות גבוהה, התורמת למבנה הוצאות רזה ומאפשרת מוצרים חדשים ואטרקטיביים לטובת קהל הלקוחות.
- מה גובה הריבית על פקדונות בבנקים ואיפה הכי משתלם לשים את הכסף
- ONE ZERO לביה"מ: "מניעת האפשרות שנעניק ייעוץ פנסיוני מנוגדת לחוק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש הבנק עומדים אנשי בנקאות וטכנולוגיה מהשורה הראשונה. כמנכ״ל הבנק יכהן מר קובי מלכין (מנכ"ל בנק אוצר החייל ובנק מסד לשעבר). ד"ר נדין בודו-טרכטנברג (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל) תכהן בתפקיד משנה ליו״ר הדירקטוריון.
ברק בנסקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים, מסר: ״אנו מאמינים בצוות האיכותי ובעל הניסיון בהצמחת חברות בעולם הטכנולוגיה, שחברו לקבוצה מאוד איכותית מהעולם הפיננסי. אנו חושבים שמדובר בבנק שונה בנוף הישראלי, שייצר ערך ללקוחותיו ושההשקעה תייצר לעמיתי כלל ביטוח ופיננסים, תשואה עודפת על האלטרנטיבות. נמשיך לחפש שותפים איכותיים לחבור אליהם, כדי להמשיך לייצר תשואה מיטבית לעמיתנו״.
- 3.לילי 08/01/2023 07:46הגב לתגובה זוהון החברה מפוזר בהשקעות הזויות כדי להרחיק משקיעים וכך להמשיך את שלטון המנהלים הקיים .
- אף מוסדי לא השקיע-רק בכלל יש גאון השקעות (ל"ת)לילי 08/01/2023 10:26הגב לתגובה זו
- 2.אלי 08/01/2023 06:40הגב לתגובה זולהשקיע בחברת בחברת שאין בה כלום ולחלום שהיא תייצר ערך למה מתעללים בכספי פנסיה התביעה הענק בדרך
- 1.יריב 07/01/2023 22:17הגב לתגובה זועד עתה בשקיעו 100 מיליון, בטח ייצרו ערך גם כשקיבלו אישור מותנה מבנק ישראל, אבל השווי סשלב הזה נראה מוגזם. חוץ מזה, לניר צוק נגמרו המזומנים שהוא לוקח כסף מכלל? חשבתי שיד לו כיסים הרבה יותר עמוקים להשקעת המשך.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
