כלל משקיעה 100 מיליון שקל בבנק הדיגיטלי החדש
כלל ביטוח ופיננסים צפויה להשקיע 100 מיליון שקלים ולהצטרף כבעלת מניות בבנק הדיגיטלי החדש - esh. שבועיים לאחר ההודעה על קבלת רישיון בנק ישראל, esh זוכים לחיזוק מהצד המוסדי: כלל ביטוח ופיננסים תהפוך לבעלת כ- 5% מהמניות. השלמת העסקה תשקף לחברות קבוצת esh שווי מצרפי בגובה 1.8 מיליארד שקלים.
פרופ׳ שמואל האוזר, יו״ר דירקטוריון בנק esh, מסר עם הדיווח "החלטת כלל ביטוח ופיננסים, כגוף מוסדי מוביל להצטרף אלינו למסע, היא הבעת אמון של השוק המוסדי בקבוצת esh ובחזונה".
עסקה זו מגיעה כשבועיים לאחר שנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן העניקו ליובל אלוני, ניר צוק, אלכס ליברנט ואלון שיין, את הרישיון להקמה, ניהול ושליטה בבנק חדש בישראל בשם - esh, בו יכהן פרופ' שמואל האוזר (יו״ר רשות ני״ע לשעבר), כיו"ר הבנק החדש.
esh מבוסס על טכנולוגיה ייחודית ויציע חשבונות עו״ש ללקוחות פרטיים, עצמאיים ותאגידים, וכן מוצרי פיקדונות, הלוואות, תשלומים וכרטיסי אשראי. זו לדברי הנהלת הבנק, הפעם הראשונה בישראל שמוקם בנק עם טכנולוגיה חדשה לגמרי, בעלת יעילות גבוהה, התורמת למבנה הוצאות רזה ומאפשרת מוצרים חדשים ואטרקטיביים לטובת קהל הלקוחות.
- מה גובה הריבית על פקדונות בבנקים ואיפה הכי משתלם לשים את הכסף
- ONE ZERO לביה"מ: "מניעת האפשרות שנעניק ייעוץ פנסיוני מנוגדת לחוק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש הבנק עומדים אנשי בנקאות וטכנולוגיה מהשורה הראשונה. כמנכ״ל הבנק יכהן מר קובי מלכין (מנכ"ל בנק אוצר החייל ובנק מסד לשעבר). ד"ר נדין בודו-טרכטנברג (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל) תכהן בתפקיד משנה ליו״ר הדירקטוריון.
ברק בנסקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף השקעות עמיתים בכלל ביטוח ופיננסים, מסר: ״אנו מאמינים בצוות האיכותי ובעל הניסיון בהצמחת חברות בעולם הטכנולוגיה, שחברו לקבוצה מאוד איכותית מהעולם הפיננסי. אנו חושבים שמדובר בבנק שונה בנוף הישראלי, שייצר ערך ללקוחותיו ושההשקעה תייצר לעמיתי כלל ביטוח ופיננסים, תשואה עודפת על האלטרנטיבות. נמשיך לחפש שותפים איכותיים לחבור אליהם, כדי להמשיך לייצר תשואה מיטבית לעמיתנו״.
- 3.לילי 08/01/2023 07:46הגב לתגובה זוהון החברה מפוזר בהשקעות הזויות כדי להרחיק משקיעים וכך להמשיך את שלטון המנהלים הקיים .
- אף מוסדי לא השקיע-רק בכלל יש גאון השקעות (ל"ת)לילי 08/01/2023 10:26הגב לתגובה זו
- 2.אלי 08/01/2023 06:40הגב לתגובה זולהשקיע בחברת בחברת שאין בה כלום ולחלום שהיא תייצר ערך למה מתעללים בכספי פנסיה התביעה הענק בדרך
- 1.יריב 07/01/2023 22:17הגב לתגובה זועד עתה בשקיעו 100 מיליון, בטח ייצרו ערך גם כשקיבלו אישור מותנה מבנק ישראל, אבל השווי סשלב הזה נראה מוגזם. חוץ מזה, לניר צוק נגמרו המזומנים שהוא לוקח כסף מכלל? חשבתי שיד לו כיסים הרבה יותר עמוקים להשקעת המשך.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
