"רק עזרתי לחבר", "לא הספקתי לרשום" - התירוצים של מעלימי המסים
התירוצים של מעלימי המסים לא נגמרים. באתר בניה באזור חדרה ערכה לאחרונה רשות המסים ביקורת ספרים לקבלן ומצאה כי הוא קיבל תשלום של 30 אלף שקל אך לא רשם זאת בספרי העסק. הוא הודה כי לא רשם את ההכנסה ואמר "לא הספקתי".
במקביל היא מצאה כי רצף שהוזמן לבצע עבודות ריצוף באתר בנייה קיבל 1,000 שקלים תמורת העבודה אבל אין לו כלל תיק במס הכנסה. כאשר נשאל על כך השיב הרצף כי הוא "רק עוזר לחבר".
ברשות המסים אומרים כי מדובר על 21 ביקורות שנערכו בעסקים באזור חדרה (בבנימינה, כפר קרע, ג'יסר א-זרקא וחדרה), כאשר ב-6 מקרים מתוכם נמצאו אי רישום הכנסות ועוד שני מקרים של אי ניהול ספרים. במקביל, לא נמצאו הפרות ב-14 ביקורות של החוק לצמום השימוש במזומן.
במקרה אחר הגיעו המבקרים של רשות המסים לחנות לממכר תשמישי קדושה, לבדוק האם קניית הביקורת שערכו בה לפני מספר ימים נרשמה בספרי העסק. במהלך הבדיקה נכנסה לחנות לקוחה וביקשה לאסוף תפילין שהזמינה ועליהם שילמה מקדמה בסך 500 שקל. מבדיקת הספרים עלה כי גם קניית הביקורת וגם המקדמה לא נרשמו בספרי העסק. בעל העסק טען כי אין לו הסבר לאי הרישום וציין כי "העסקה לרכישת התפילין לא נסגרה".
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.נמרוד השכיר 19/10/2022 14:38הגב לתגובה זואין עסק במגזר שמשלם מס.אני לא מאמין שהם רשומים .הם יודעים שמס הכנסה פוחד להיכנס לישובים הערבים
- קרטר 19/10/2022 21:10הגב לתגובה זוחייבים לימודי ליבה דחוף
- חיים 20/10/2022 15:27הציבור החרדי פחות נגיש לאינטרנט כך שאת כל הקניות קונים בארץ ומשלמים יופי מיסים ובנוסף אני לא מכיר שום בעל מקצוע מהציבור הכללי שתציע לו מזומן בתמורה להנחה במחיר ללא קבלה והוא לא הסכים אז מספיק להאשים את החרדים שלא משלמים מיסים וכו
- נח 20/10/2022 00:20תפסיקו כל הזמן לכתוב חרדים
- 3.יאיר 19/10/2022 14:19הגב לתגובה זוותגלו אינסוף העלמות מס
- 2.מתי 19/10/2022 14:01הגב לתגובה זוכמו תמיד. אנשי המיסים תופסים אי רעשום של מאות שקלים בעוד שכלו שמעלימים במיליונים לא ניתפסים.לא בביניה. לא בהוראה. חא ברפואה.
- 1.תבדקו את בעלי העסקים בתחום הצבע בנתיבות והמושבים (ל"ת)בלה 19/10/2022 13:08הגב לתגובה זו

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
