הרציפים בנמל חיפה עומדים שוממים: לשכת המסחר קוראת לממשלה להתערב
משלחת של איגוד לשכות המסחר הכוללת את עו"ד אוריאל לין נשיא האיגוד, דוד קסטל נשיא לשכת המסחר חיפה ועוד, ביקרה בנמל המפרץ בחיפה המנוהל על ידי החברה הסינית SIPG. אליהם הצטרף גם נשיא לשכת הספנות, ד"ר יורם זבה.
הצוות מצא כי שני רציפים גדולים, רציף 7 ורציף 8 עומדים שוממים עקב זאת שמשרדי האוצר והתחבורה אינם פועלים על מנת להשמיש אותם לפריקת מטענים כלליים.
מול מצב בו אניות הנושאות מטען כללי אמורות להמתין 30 יום עד לפריקת המטענים, ניתן היה באישור שרי האוצר והתחבורה להפעיל את רציפים 7 ו 8 החסומים היום לצורך פירוק מטען כללי אם בדרך של הסבת מנופים מיוחדים או באמצעות אניות מטען עליהם מורכבים מנופי פריקה. שימוש כזה היה מאפשר לפרוק אניות של מטען כללי תוך יומיים שלושה לעומת המתנה של 30 יום.
לין אמר "שרי האוצר והתחבורה האחראים גם על הפעלת נמלי הים של ישראל חייבים להפעיל את סמכותם על מנת שניתן יהיה כיום בתקופה של פקקים בלתי נסבלים בנמלי הים, לאשר פריקה של מטען כללי גם ברציפים 7 ו8 המוחזקים כיום בשליטת נמל המפרץ. שימוש כזה בסמכותם היה משחרר דרמטית את הפקקים הנוצרים הפוגעים קשה בכלכלת ישראל מעלים את מחירי מוצרי הבניה.
- 7.מוטי 05/03/2022 15:38הגב לתגובה זולאניות מטען כללי יש מנופים על האניה, והן יכולות לפרוק מיידית, בלי לחכות להכנסת מנופים אל הרציפים.
- 6.ג'נגואית 05/03/2022 15:14הגב לתגובה זואני לא ליכודניקית, אבל כל חיפה רואה את הביזיון - שרת התחבורה עוצמת עיניים לנוכח הכוחנות של עובדי הנמל שנשלחו לטקבק שטויות
- 5.שלומי 03/03/2022 23:36הגב לתגובה זוהכתבה אינה נכונה. הנמל החל לפרוק אניות בצובר כללי רק שלקח להם המון זמן, שבועיים לפרוק מטען של 3000 טון, בנמל חיפה לעומתם, מטען כזה ניפרק תוך 24 שעות והאניה משוחררת.
- 4.יונתן 03/03/2022 20:01הגב לתגובה זולא הבנתי איך בכותרת רשום בנמל חיפה ובתוכן הכתבה הצוות בכלל ביקר בנמל הסיני ומצא רציפים ריקים מניפולציה בשקל, רק מראה על רמת האיכות באתר הזה
- 3.מוטי 03/03/2022 19:37הגב לתגובה זומחפש איך לנגח את הממשלה הקיימת.בתקופת ביבי דממת
- 2.הלחימה נמשכת.. האור בקצה כבר נראה.. סבלנות.. (ל"ת)גיל 03/03/2022 11:52הגב לתגובה זו
- 1.מנדי זלצמן 03/03/2022 11:23הגב לתגובה זואין ברציפים האלה מנופים היחידים הם אנדרטאות בנות 50 שנה אין שטח פריקה ולרציפים האלה אין יכולת נשיאה של משקלים כאלה כבדים הם מיועדים לאוניות נוסעים ומכוניות בלבד
- אחד שמבין 03/03/2022 18:48הגב לתגובה זואין בעייה עם מנופים מתנאים חדשים. אמת ,קצת צפוף אבל ההתארגנות נכונה של משאיות אפשר לפרוק בלי בעייה. עובדה. פרקו כבר בהצלחה אוניית ברזל.

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”