13 כלי רכב עוקלו בבאקה אל גרביה וג'ת עקב חובות מס של 50 מ' ש'
13 כלי רכב עוקלו בבאקה אל גרביה וג'ת מאזרחים שצברו חובות בהיקף כולל של 50 מיליון שקל כלפי משרדי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין בחדרה וכן משרד מע"מ עכו. העיקול נעשה במסגרת מבצע "מסלול בטוח" של המשטרה ורשות המסים, כחלק מהמאבק בפשיעה בחברה הערבית.
במהלך הלילה היחידה הארצית לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) ברשות המסים פעלה לצד משטרת באקה אל גרביה ולוחמי מג"ב כנגד החייבים מהם הוחרמו הרכבים. לפני עשרה ימים רשות המסים עיקלה 9 רכבים מתושבי רהט בעקבות העלמת מס. חמישה רכבים עוקלו בגין חובות בהיקף כולל של כ-486 אלף שקל, שלושה רכבים עוקלו בגין חובות בהיקף כולל של כ-125 אלף שקל למיסוי מקרקעין ושני רכבים עוקלו בגין חובות בהיקף כולל של כ-501 אלף שקל למע"מ.
- 5.מיכה 21/02/2022 18:13הגב לתגובה זואם תקחו להם את האישה. הם לא ישלמו את החוב !אבל על הרכב. ישלמו מייד ,,,
- 4.אנונימי 21/02/2022 13:12הגב לתגובה זוכל כך הרבה שנים הם חיים כמו במערב הפרוע.אף אחד לא מעז להתעסק איתם...גונבים את המדינה בלי בושה.רק דרך הכיס ילמדו לקח וגם אני לא מאמין שהמסר עבר...הים אותו ים והשוודים אותם שוודים
- 3.אלי 21/02/2022 12:24הגב לתגובה זובאמת שזה עושה קצת נחת לקרוא על ההחרמות של כל הרכבים האלו. אחרי שנים שלא אכיפה רק בצד אחד האכיפה מתפרסת על כל החברה הישראלית. נקווה שזה ימלא את קופת המדינה.
- 2.ריצרץ 21/02/2022 12:06הגב לתגובה זובלוף אחרי חודש מחזרים הכול
- יוני 21/02/2022 14:25הגב לתגובה זוחחחח
- 1.הרכבים זה כסף קטן - חשבונות בחול ומקרקעין זה הכסף הגדול (ל"ת)לילי 21/02/2022 11:39הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
