אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לראשונה מאז הקורונה: יותר מקבלי שכר מאשר לפני פרוץ המגיפה: 3.652 מיליון שכירים

המשכורת הממוצעת נטו בדצמבר 2021 עמדה על 7,340 שקלים, ירידה קלה לעומת החודש המקביל - ועליה של 5% לעומת תחילת משבר הקורונה. בשנה החולפת הצטרפו לשוק העבודה כ-232 אלף איש, עליה של 6.78%
תומר אמן |

חברת מס״ב (מרכז סליקה בנקאי) מדווחת כי בחודש דצמבר 2021 התעסוקה במשק הישראלי עקפה לראשונה את רמתה טרום פרוץ משבר הקורונה כאשר כמות מקבלי שכר הנטו היתה גבוהה יותר מאשר בחודש מרץ 2020 ערב התפרצות המגפה. בחודש דצמבר האחרון כמות מקבלי שכר הנטו עמדה על 3.652 מיליון איש, נתון גבוה ב-0.4% לעומת מרץ 2020, בו כמות מקבלי המשכורות עמדה על 3.650 מיליון איש.

מספר מקבלי המשכורות בישראל ב-2021 גדל ב-1.02% לעומת 2019 ואילו משכורות הנטו הממוצעת בדצמבר עמדה על 7,340 שקל, ירידה קלה של 0.1% לעומת השכר הממוצע בדצמבר 2020 אז עמד על 7,354 שקל. שכר הנטו הממוצע בגין חודש מרץ 2020 עמד על 6,971 שקל. 

השכר החציוני נטו: 5,891 שקל

עוד מדווח הגוף כי המשכורת החציונית בדצמבר 2021 עמדה על 5,891 שקל, מדובר על ירידה של 1.02% לעומת משכורת הנטו החציונית ששולמה בדצמבר 2020 ועמדה על 5,952 שקל. במרץ 2020 השכר החציוני עמד על סכום של 5,193 שקל.

לקריאה נוספת:

>>> למה השכר הממוצע זה שקר - וצריך לדבר במקום זה על שכר חציוני

היקף תשלומי השכר בדצמבר 2021 עמד על סכום של 26.802 מיליארד שקל, נתון גבוה בשיעור של 5.33% לעומת מרץ 2020 בו הסתכמו תשלומי שכר הנטו ב-25.446 מיליארד שקל. היקף תשלומי השכר בחודש שעבר היה גבוה ב-1.65 מיליארד שקל לעומת דצמבר 2020.

בהשוואה של מספר מקבלי השכר בדצמבר 2020 מדובר על עליה של 6.78% בהיקף מקבלי השכר כשלמעשה כ-232 אלף איש התווספו לשוק העבודה וקיבלו משכורת לעומת שנה קודם. מסיכום של כל שנת 2021 עולה כי שוק התעסוקה נמצא בשלבי התאוששות מהמשבר כאשר כמות מקבלי השכר והיקף תשלומי השכר היו גבוהים מאשר בשנת 2019. במהלך שנת 2021 קיבלו 42.059 מיליון ישראלים משכורת, מדובר על עליה של 1.02% לעומת כמות מקבלי השכר ב-2019 שעמדה על 41.636 מיליון איש. לעומת 2020, שבה כמות מקבלי השכר עמדה על 40.346 מיליון איש, מדובר על עליה של 4.24% (כמובן - מדובר על אותם ישראלים שפשוט נספרו 12 פעמים לאורך כל חודשי השנה. לא על אנשים אחרים).

תשלומי השכר ב-2021 הסתכמו בסכום של 310 מיליארד שקל. מדובר על עליה 4.62% לעומת 2019 בו הסכום הכולל ששולם כשכר נטו עמד על 296 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2020 העלייה היתה בשיעור גבוה יותר של 5.46% כאשר הסכום שהועבר לשכר בשנה זו עמד על 294 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.