לראשונה מאז הקורונה: יותר מקבלי שכר מאשר לפני פרוץ המגיפה: 3.652 מיליון שכירים
חברת מס״ב (מרכז סליקה בנקאי) מדווחת כי בחודש דצמבר 2021 התעסוקה במשק הישראלי עקפה לראשונה את רמתה טרום פרוץ משבר הקורונה כאשר כמות מקבלי שכר הנטו היתה גבוהה יותר מאשר בחודש מרץ 2020 ערב התפרצות המגפה. בחודש דצמבר האחרון כמות מקבלי שכר הנטו עמדה על 3.652 מיליון איש, נתון גבוה ב-0.4% לעומת מרץ 2020, בו כמות מקבלי המשכורות עמדה על 3.650 מיליון איש.
מספר מקבלי המשכורות בישראל ב-2021 גדל ב-1.02% לעומת 2019 ואילו משכורות הנטו הממוצעת בדצמבר עמדה על 7,340 שקל, ירידה קלה של 0.1% לעומת השכר הממוצע בדצמבר 2020 אז עמד על 7,354 שקל. שכר הנטו הממוצע בגין חודש מרץ 2020 עמד על 6,971 שקל.
השכר החציוני נטו: 5,891 שקל
עוד מדווח הגוף כי המשכורת החציונית בדצמבר 2021 עמדה על 5,891 שקל, מדובר על ירידה של 1.02% לעומת משכורת הנטו החציונית ששולמה בדצמבר 2020 ועמדה על 5,952 שקל. במרץ 2020 השכר החציוני עמד על סכום של 5,193 שקל.
לקריאה נוספת:
>>> למה השכר הממוצע זה שקר - וצריך לדבר במקום זה על שכר חציוני
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף תשלומי השכר בדצמבר 2021 עמד על סכום של 26.802 מיליארד שקל, נתון גבוה בשיעור של 5.33% לעומת מרץ 2020 בו הסתכמו תשלומי שכר הנטו ב-25.446 מיליארד שקל. היקף תשלומי השכר בחודש שעבר היה גבוה ב-1.65 מיליארד שקל לעומת דצמבר 2020.
בהשוואה של מספר מקבלי השכר בדצמבר 2020 מדובר על עליה של 6.78% בהיקף מקבלי השכר כשלמעשה כ-232 אלף איש התווספו לשוק העבודה וקיבלו משכורת לעומת שנה קודם. מסיכום של כל שנת 2021 עולה כי שוק התעסוקה נמצא בשלבי התאוששות מהמשבר כאשר כמות מקבלי השכר והיקף תשלומי השכר היו גבוהים מאשר בשנת 2019. במהלך שנת 2021 קיבלו 42.059 מיליון ישראלים משכורת, מדובר על עליה של 1.02% לעומת כמות מקבלי השכר ב-2019 שעמדה על 41.636 מיליון איש. לעומת 2020, שבה כמות מקבלי השכר עמדה על 40.346 מיליון איש, מדובר על עליה של 4.24% (כמובן - מדובר על אותם ישראלים שפשוט נספרו 12 פעמים לאורך כל חודשי השנה. לא על אנשים אחרים).
תשלומי השכר ב-2021 הסתכמו בסכום של 310 מיליארד שקל. מדובר על עליה 4.62% לעומת 2019 בו הסכום הכולל ששולם כשכר נטו עמד על 296 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2020 העלייה היתה בשיעור גבוה יותר של 5.46% כאשר הסכום שהועבר לשכר בשנה זו עמד על 294 מיליארד שקל.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
