הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לראשונה מאז הקורונה: יותר מקבלי שכר מאשר לפני פרוץ המגיפה: 3.652 מיליון שכירים

המשכורת הממוצעת נטו בדצמבר 2021 עמדה על 7,340 שקלים, ירידה קלה לעומת החודש המקביל - ועליה של 5% לעומת תחילת משבר הקורונה. בשנה החולפת הצטרפו לשוק העבודה כ-232 אלף איש, עליה של 6.78%
תומר אמן |
נושאים בכתבה אבטלה קורונה שוק העבודה שכר

חברת מס״ב (מרכז סליקה בנקאי) מדווחת כי בחודש דצמבר 2021 התעסוקה במשק הישראלי עקפה לראשונה את רמתה טרום פרוץ משבר הקורונה כאשר כמות מקבלי שכר הנטו היתה גבוהה יותר מאשר בחודש מרץ 2020 ערב התפרצות המגפה. בחודש דצמבר האחרון כמות מקבלי שכר הנטו עמדה על 3.652 מיליון איש, נתון גבוה ב-0.4% לעומת מרץ 2020, בו כמות מקבלי המשכורות עמדה על 3.650 מיליון איש.

מספר מקבלי המשכורות בישראל ב-2021 גדל ב-1.02% לעומת 2019 ואילו משכורות הנטו הממוצעת בדצמבר עמדה על 7,340 שקל, ירידה קלה של 0.1% לעומת השכר הממוצע בדצמבר 2020 אז עמד על 7,354 שקל. שכר הנטו הממוצע בגין חודש מרץ 2020 עמד על 6,971 שקל. 

השכר החציוני נטו: 5,891 שקל

עוד מדווח הגוף כי המשכורת החציונית בדצמבר 2021 עמדה על 5,891 שקל, מדובר על ירידה של 1.02% לעומת משכורת הנטו החציונית ששולמה בדצמבר 2020 ועמדה על 5,952 שקל. במרץ 2020 השכר החציוני עמד על סכום של 5,193 שקל.

לקריאה נוספת:

>>> למה השכר הממוצע זה שקר - וצריך לדבר במקום זה על שכר חציוני

היקף תשלומי השכר בדצמבר 2021 עמד על סכום של 26.802 מיליארד שקל, נתון גבוה בשיעור של 5.33% לעומת מרץ 2020 בו הסתכמו תשלומי שכר הנטו ב-25.446 מיליארד שקל. היקף תשלומי השכר בחודש שעבר היה גבוה ב-1.65 מיליארד שקל לעומת דצמבר 2020.

בהשוואה של מספר מקבלי השכר בדצמבר 2020 מדובר על עליה של 6.78% בהיקף מקבלי השכר כשלמעשה כ-232 אלף איש התווספו לשוק העבודה וקיבלו משכורת לעומת שנה קודם. מסיכום של כל שנת 2021 עולה כי שוק התעסוקה נמצא בשלבי התאוששות מהמשבר כאשר כמות מקבלי השכר והיקף תשלומי השכר היו גבוהים מאשר בשנת 2019. במהלך שנת 2021 קיבלו 42.059 מיליון ישראלים משכורת, מדובר על עליה של 1.02% לעומת כמות מקבלי השכר ב-2019 שעמדה על 41.636 מיליון איש. לעומת 2020, שבה כמות מקבלי השכר עמדה על 40.346 מיליון איש, מדובר על עליה של 4.24% (כמובן - מדובר על אותם ישראלים שפשוט נספרו 12 פעמים לאורך כל חודשי השנה. לא על אנשים אחרים).

תשלומי השכר ב-2021 הסתכמו בסכום של 310 מיליארד שקל. מדובר על עליה 4.62% לעומת 2019 בו הסכום הכולל ששולם כשכר נטו עמד על 296 מיליארד שקל. בהשוואה ל-2020 העלייה היתה בשיעור גבוה יותר של 5.46% כאשר הסכום שהועבר לשכר בשנה זו עמד על 294 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים


רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה תחנת כוח רשות התחרות

אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים. 

מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.


למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.


הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.


המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן