הנתונים שפרסם אתמול החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג היו מצוינים. נתוני ההכנסות, ההוצאות והגירעון לחודש יולי הפתיעו לטובה. אם מניית ישראל הייתה נסחרת בבורסה - היא הייתה מזנקת אתמול עם הדיווח.

נתחיל בגירעון – 0.8 מיליארד שקל בלבד בחודש יולי, לעומת כ-10 מיליארד שקל בחודש יוני. הגירעון מבטא את הפער בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות שלה, ומדובר בעצם על פער נמוך בכל קנה מידה – רק 0.8 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה הגירעון עומד על 44.4 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים הגירעון מסתכם ב-133.2 מיליארד שקל. הגירעון בשנה האחרונה עומד על 9.3% והוא במגמת ירידה.

הכלכלה שלנו במצב טוב ורואים את זה בעיקר בגבייה ממסים. יולי היה חודש שיא בגביית מסים – 35.8 מיליארד שקל. המסים  מבטאים את הכנסות המדינה והעלייה בהן נרשמה  לאורך כל הקו – מסי חברות, מסי נדל"ן, מסים משוק ההון.

שני פרמטרים מעידים על שיפור גורף במשק – המסים על השכר עלו ומהע"מ עלה. אם המס על השכר עלה זה אומר בצורה ברורה שאנשים (כמכלול) מרוויחים יותר. זה טוב למשק – אנשים שמשתכרים יותר גם מוציאים יותר וגם חוסכים יותר. עלייה במע"מ מבטא בצורה ברורה עלייה בהיקף העסקאות.  

• ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
• הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל החגיגה הגדולה במסים מיוחסת להייטק. הנפקות בוול סטריט בהיקף עצום, לצד מימושי אופציות של בעלי מניות ועובדים הביאו לשיא בגביית מסים. כבר כתבנו כאן שהשנה הזאת הולכת להיות נהדרת מבחינת ההייטק הישראלי וזה ישפיע על הכלכלה הישראלית, וזה בלט בחודש שעבר.

>>> רק אל תפריעו להייטק

בפועל, מבחינת התקציב השוטף, ישראל סיימה את יולי בעודף ולא בגירעון. למה הכוונה? במסגרת התקציב השנתי וההוצאות בפועל של הממשלה יש סעיפים נפרדים שקשורים לתמיכה בעקבות ובגלל משבר הקורונה. אלמלא הסעיפים האלו, היה בחודש יולי עודף של 1.8 מיליארד שקל.

ההסתכלות על תקציבים נקיים מאירועים חד פעמיים היא חשובה, כי היא מנטרלת בעצם חריגים שלא יחזרו בהמשך (אז נכון הקורונה עוד תמשיך להעיב על התקציב, ועדיין בראייה מלמעלה - מדובר באירוע שמתישהו ייפסק והתקציב בגינו יתאפס). זה בדיוק כמו שחברות שנסחרות בוול סטריט מדווחות את הדיווח החשבונאי שלוקח בחשבונאות את כל ההוצאות אבל במקביל מדווחות על התוצאות הלא חשבונאיות (הכלכליות) שנקראות Non Gaap ושם הן מנטרלות את כל הסעיפים החריגים כדי לספק לקוראים את תמונת המצב הנכונה יותר לצורך הבנת העסק.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

אז אם אתם רוצים לדעת מה מצב "העסק" שנקרא מדינת ישראל תנכו את ההוצאות החד פעמיות ותגלו שאנחנו בעודף של 1.8 מיליארד שקל. כשלקוחים את הקורונה בחשבון אנחנו כאמור בגירעון של 0.8 מיליארד שקל.

הזינוק במסים – עלייה של 26% ביחס לשנה שעברה ו-19% ביחס ל-2019

גביית מסים בסך 35.8 מיליארד שקל היא כאמור שיא והיא מבטאת עלייה של 26% ביחס לשנה שעברה ו-19% ביחס ל-2019. אז ביחס ל-2020 אפשר להגיד – "נו טוב, הייתה קורונה". אבל ביחס ל-2019 אין תירוצים – זו עלייה אמיתית.

המסים הישירים הסתכמו ביולי ב-19.7 מיליארד שקל לעומת 14.6 מיליארד שקל ביולי 2020. גביית המסים עלתה ב-33% לעומת יולי 2020 ולעומת יולי 2019. מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) ביולי הסתכם ב-8.6 מיליארד שקל, לעומת 6 מיליארד אשתקד – עלייה של 40%. לעומת 2019 מדובר בעלייה גבוה יותר. חלק ממיסוי ההייטק נמצא בסעיפים האלו.

הגביה מניכויים הסתכמה ביולי ב-11.2 מיליארד שקל, לעומת 9.7 מיליארד בחודש המקביל אשתקד וכ-9.4 מיליארד בחודש המקביל ב-2019.