תחקור שורשים צרפתיים: מי הריטג' רכשה מתחרה צרפתית ב-31 מיליון א'
משפחה חברת מיי הריטג' (MyHeritae) הישראלית, חברה גלובלית הפועלת בתחום חקר ההיסטוריה המשפחתית והקמת עצי משפחה, הודיעה כי חתמה על הסכם לרכישת חברת Filae הצרפתית, העוסקת גם היא בשירותי היסטוריה משפחתית בצרפת. לפי ההסכם, מיי הריטג תרכוש 90.91% ממניות החברה ו-89.11% מזכויות ההצבעה בחברה, שווי העסקה הוא 31 מיליון אירו. כמו כן, מדובר ברכישה ה-12 שביצעה החברה.
לאחר השלמת הרכישה, האוספים והרשומות ההיסטוריות הבלעדיים של פילא יהיו זמינים למשתמשי הרוכשת, ויעניקו הזדמנויות חדשות לגילויים גנאלוגיים לאנשים ברחבי העולם עם שורשים צרפתיים.
"כפי שעשינו כשרכשנו את Geni לפני שמונה שנים, התכנית שלנו היא לשמור על עצמאותה של החברה ושל הצוות הקיים ולחזק אותו", אמר גלעד יפת, מייסד ומנכ"ל MyHeritage.
- 1.רכשה ב-31 מיליון אירו, ולא 31 מיליארד כמו בכותרת (ל"ת)טעות קטנה 02/08/2021 18:05הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
