הקורונה לא פגעה: מספר המיליונרים העולמי זינק ל-56 מיליון איש

העושר העולמי צמח בשיעור של 7.4%, סך העושר העולמי גדל ב-28.7 טריליון דולר והגיע בסוף שנת 2020 ל-418.3 טריליון דולר, מנגד - גם החובות גדלו בשיעור דומה; בכמה צפוי מדד העושר לצמוח עד 2025? 
סתיו קורן |

האם נגיף הקורונה השפיע לרעה על העושר העולמי? לפי נתוני דוח העושר השנתי של בנק קרדיט סוויס התשובה היא חד משמעית לא. ויתרה מכך, לא רק שהוא לא קטן - הוא המשיך לצמוח. המדד צמח בשיעור של 7.4% והביא לכך שהעושר לאדם בוגר בעולם גדל ב-6%. חלק מהעליה מוסברת בשחיקה בערך הדולר, כך שבנטרול ירידת השער היה העושר הכללי גדל ב-4.1%. נתוני הדוח מצביעים על כך שמספר המיליונרים בעולם זינק והגיע ל-56.1 מיליון איש, גידול של 10% לעומת 50.9 מיליון לפני שנה. סך העושר העולמי גדל ב-28.7 טריליון דולר והגיע בסוף שנת 2020 ל-418.3 טריליון דולר. 

איך מתחלק העושר בעולם? ואלו מדינות נפגעו

סך העושר בצפון אמריקה גדל ב-12.4 טריליון דולר ואילו העושר באירופה גדל ב-9.2 טריליון דולר. צפון אמריקה ואירופה היו לשני האזורים בעלי הגידול הגבוה ביותר בעושר בשנת 2020, ואילו העושר בסין גדל ב-4.2 טריליון דולר והעושר באזור אסיה-פסיפיק, למעט סין והודו, גדל ב- 4.7 טריליון דולר.

האזורים שנפגעו לרעה בשיעור הגדול ביותר היו אמריקה הלטינית והודו. סך העושר ירד בהודו ב- 594 מיליארד דולר, שהם 4.4%. אמריקה הלטינית חוותה את השחיקה הגדולה ביותר בעושר, כאשר העושר הכולל צנח ב-1.2 טריליון דולר, ירידה של 11.4%.

>> זה סכום הכסף שיש לאמריקאי "ממוצע". איפה אתם ביחס אליו?

>> כמה כסף יש לכל אזרח בממוצע? וכמה מיליונרים יש בארץ? - דוח העושר לשנת 2019

גם סך החובות העולמי גדל - מהר יותר מהגידול בעושר

סך החובות בעולם גדל ב-7.5% - שיעור שככל הנראה היה עולה הרבה יותר - אם משקי הבית לא היו נאלצים לחסוך יותר בשל הסגר העולמי ומשבר הקורונה. סך החובות גדלו במידה ניכרת בסין ובאירופה, אך ירדו באפריקה ובאמריקה הלטינית. 

התפתחות משמעותית השנה נראתה בעלייה בשיעור החיסכון למשפחה, וזאת בין השאר בשל שיעורי הריבית הנמוכים, הסגרים במדינות העולם, ואילוצים אחרים שנבעו מהמגיפה העולמית ומהירידה בצריכה הכללית ברבעון השני של שנת 2020. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תחזית העושר עד שנת 2025

לפי הנתונים בדוח ההון העולמי צפוי לגדול ב -39% בחמש השנים הקרובות וצפוי להגיע ל -583 טריליון דולר עד שנת 2025. מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית אחראיות ל -42% מהצמיחה, אם כי הן מהוות רק 33% מהעושר הנוכחי. על פי ההערכות, העושר למבוגר יגדל ב -31% ויעבור את ה- 100,000 דולר. ללא התאמה לאינפלציה, מספר המיליונרים יגדל במידה ניכרת בחמש השנים הקרובות ויגיע ל -84 מיליון, בעוד שמספר בעלי ההון (UHNWI) אמור להגיע ל-344,000 מיליון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).