מספר דורשי האבטלה הוכפל פי 9 במרץ - 25% מכוח העבודה מובטל
2020 תגמרי כבר: כל מי שמסתכל על נתוני האבטלה בישראל משפשף את העיניים בתדהמה. לפי נתונים שפרסמה רשות התעסוקה, לא פחות מ-25% מכוח העבודה של מדינת ישראל מובטל כתוצאה ממשבר הקורונה. תקראו לזה רבע, תקראו לזה 1,050,000 בני אדם - שכוללים את אלה שחיפשו עבודה עוד לפני כן - או שתקראו לזה איך שתרצו; וכל זה עוד לפני חג הפסח.
המספרים האלה, בפשטות, קשים לעיכול. על פי נתוני שירות התעסוקה, כתוצאה ממשבר הקורונה וההחלטה לאפשר למעסיקים להוציא את עובדיהם לחל"ת, ללא צורך בניצול מלוא ימי חופשה שצברו, בחודש מרץ 2020 הוכפל שיעור דורשי העבודה מכח העבודה בכמעט פי 6 מרמה של כ-3.9% בחודש פברואר, לכ-23.37% בחודש מרץ. מדובר בעלייה החדה ביותר בשיעור דורשי העבודה מאז קום המדינה.
בניכיון השפעות עונתיות, במהלך חודש מרץ 2020 התייצבו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ 972.9 אלף דורשי עבודה, המהווים 23.4% מכוח העבודה. לשם השוואה, בחודש פברואר התייצבו 162.2 אלף דורשי עבודה, שהיוו כ-3.9% בלבד מכוח העבודה.
שיעור האבטלה בכל ישוב - ינואר מול מרץ 2020
מקור: רשות התעסוקה
הנתונים בנטרול מובטלי החל"ת - 5.3% מובטלים
בהנחה שכל העובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו לעבודתם, שיעור דורשי העבודה מכח העבודה עומד על 5.3%. החל מה-20 במרץ שיעור המפוטרים הולך וגדל, ככל הנראה כתוצאה מהצמצום החד בפעילות הכלכלית והקשיים של בעלי עסקים.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"במטרה למזער עד כמה שניתן את הפגיעה בשוק העבודה הישראלי, מומלץ לפעול לחזרה לשגרה בהקדם האפשרי ולסייע למעסיקים קטנים ובינוניים לקלוט מחדש את עובדיהם שהוצאו לחל"ת", כתבו בלשכה.
בהצלחה. בעיקר עם האופטימיות.
סך הכל, בניכוי השפעות עונתיות, מספר תובעי האבטלה בחודש מרץ עמד על 895.2 אלף, הכפלה של כמעט פי 9 לעומת חודש פברואר, אז עמד מספרם על 102.7 אלף איש ואישה. בגזרת המפוטרים ומתפטרים חדשים, בחודש מרץ 2020 עמד מספר המפוטרים והמתפטרים החדשים על 107.1 אלף איש ואישה. מספר זה גבוה כמעט פי 5 ביחס למספר המפוטרים והמתפטרים בחודש פברואר 2020, שעמד על כ-22.2 אלף איש ואשה.
הגידול בשיעור הנרשמים החדשים
משבר הקורונה החל לתת את אותותיו כבר בשבוע השני של חודש מרץ. אולם, עם הודעת הרשויות על צמצום המסחר בתאריך 12.3.2020 החל הגל הגדול של הנרשמים, כך שמדי יום נרשמו אלפי דורשי עבודה חדשים. כבר באותו היום נרשמו יותר מ-3,300 דורשי עבודה. ב-16.3 נרשמו כ-19.1 אלף נרשמים חדשים, ובין התאריכים 19.3-17.3 נרשמו 360.2 אלף דורשי עבודה, המהווים כ-42.86% מדורשי העבודה החדשים בחודש מרץ 2020.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
במהלך 10 הימים האחרונים של חודש מרץ מספר הנרשמים החדשים מדי יום נע בין 67.3 אלף דורשי עבודה ב-20.3 לבין 31.2 אלף דורשי עבודה חדשים ב-31.3. לשם השוואה בחודש סטנדרטי נרשמים כ-22 אלף דורשי עבודה חדשים וכ-950 אנשים בממוצע מדי יום.
משבר הקורונה: עובדים שיצאו לחל"ת
בסיכום החודש הראשון למשבר (מרץ 2020), עמד מספר דורשי העבודה החדשים על 840.4 אלף. זו היא עלייה הגבוהה פי 33 בהשוואה למספר דורשי העבודה החדשים בחודש פברואר 2020, שבו מספר הנרשמים החדשים עמד על 25.5 אלף דורשי עבודה בלבד.
מספר הנרשמים החדשים בחודשים ינואר - מרץ 2020
מקור: רשות התעסוקה
בעקבות משבר הקורונה, רוב דורשי העבודה החדשים שנרשמו בשירות התעסוקה במהלך חודש מרץ 2020 הינם דורשי עבודה תובעי אבטלה, אשר הוצאו לחל"ת ע"י מעסיקיהם. בפרט, נמצאה עלייה במספר הנרשמים החדשים בקרב צעירים עד גיל 34, נשים ויהודים.
מנכ"ל לשכת התעסוקה, רמי גראור: "בין אם תהיה חזרה איטית ומדודה לשגרה ובין אם תהיה מהירה יותר, יש לאמץ כלי מדיניות מקיפים להשבת כמה שיותר מהישראלים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, לעבודה. עבור מובטלים שיתקשו לחזור לשוק, או קבוצות הסובלות מחסמים מרובים, יידרשו מאמצים משמעותיים לחיזוק הכישורים וההון האנושי.
- 6.אמנון 05/04/2020 23:49הגב לתגובה זוכרגיל העצמאים לא נספרים. האבטלה הרבה יותר גדולה מכפי שכתבתם !!
- 5.דרור 05/04/2020 21:24הגב לתגובה זוכבר עכשיו לתכנן את היום והשנים שאחרי , אסור לשקוע לתוך האסון עם מליון מובטלים וכלכלה מרוסקת .
- 4.לרון 05/04/2020 19:31הגב לתגובה זויש אימרה "המדינה נשרפת והסבתא מסתרקת"....והמבין יבין!
- 3.ומה עם העצמאים המובטלים !!! לא נספרים ?? (ל"ת)מומי 05/04/2020 17:31הגב לתגובה זו
- 2.ציפי חוטובלי 05/04/2020 17:12הגב לתגובה זוהחדשות הטובות: העלייה באבטלה התמתנה
- 1.עמוס 05/04/2020 17:06הגב לתגובה זוזה כמו לומר שאחרי שמתו %90 מהאנשים העליה האחרונה של אחוז מתים בודד נוסף היא חדשה טובה. חדשה טובה היא ירידה באבטלה לא התמתנות המפולת.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)