הלמ"ס: ירידה של 7.7% במספר המשרות הפנויות במשק
מספר המשרות הפנויות במשק הישראלי ירד ב-7.7% ברבעון הראשון של 2019 (בחישוב שנתי), לאחר ירידה של כ-6.9% ברבעון הרביעי של 2018. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, חלה ירידה חדה בביקוש לעובדים בענפי הבינוי בשנתיים האחרונות, מנגד לעליה בביקוש לעובדים בהיי-טק.
ירידה קלה בהיקף המשרות הפנויות בחודש מרץ
הלמ"ס מדווחת כי בחודש מרץ נרשמו 97.1 אלף משרות פנויות במשק הישראלי, אשר היוו כ-3.48% מכלל המשרות במשק, לעומת 97.2 אלף בחודש הקודם, אשר היוו כ-3.5% מכלל המשרות במשק.
מספר המשרות הפנויות בענפי הבינוי ברבעון הראשון של 2019 נאמד ב-8,898, ירידה של 20% ביחס לאומדן מספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון אשתקד, אשר עמד על 11,191.
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: הלמ"ס
על פי נתוני הלמ"ס, חלה ירידה מתמשכת בביקוש לעובדים בענף הבינוי בשנתיים האחרונות ובמקביל נרשמה עלייה בביקוש לעובדים בענפי "מידע ותקשורת" המאופיינים בחברות היי-טק.
מקור: הלמ"ס
ת"א שמרה על יציבות
עוד עולה מהנתונים כי חלה ירידה בביקוש לעובדים כמעט בכל המחוזות (למעט תל אביב, בה ששמרה על יציבות יחסית). במחוז ירושלים נרשמה ירידה חדה בשיעור המשרות הפנויות משיעור משרות פנויות של 3.0% ברבעון הראשון של שנת 2018 לשיעור משרות פנויות של 2.5% ברבעון הראשון של שנת 2019.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
