בנייה נדל"ן נדלן מנוף
צילום: Istock

הלמ"ס: ירידה של 7.7% במספר המשרות הפנויות במשק

בונים פחות, חושבים יותר: ירידה חדה בביקוש לעובדים בבינוי בשנתיים האחרונות, מנגד לעליה בביקוש לעובדים בהיי-טק. ת"א שמרה על יציבות
ערן סוקול |

מספר המשרות הפנויות במשק הישראלי ירד ב-7.7% ברבעון הראשון של 2019 (בחישוב שנתי), לאחר ירידה של כ-6.9% ברבעון הרביעי של 2018. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, חלה ירידה חדה בביקוש לעובדים בענפי הבינוי בשנתיים האחרונות, מנגד לעליה בביקוש לעובדים בהיי-טק.

ירידה קלה בהיקף המשרות הפנויות בחודש מרץ

הלמ"ס מדווחת כי בחודש מרץ נרשמו 97.1 אלף משרות פנויות במשק הישראלי, אשר היוו כ-3.48% מכלל המשרות במשק, לעומת 97.2 אלף בחודש הקודם, אשר היוו כ-3.5% מכלל המשרות במשק.

מספר המשרות הפנויות בענפי הבינוי ברבעון הראשון של 2019 נאמד ב-8,898, ירידה של 20% ביחס לאומדן מספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון אשתקד, אשר עמד על 11,191.

 

התפתחות מספר המשרות הפנויות בענפי הבינוי 

מקור: הלמ"ס

על פי נתוני הלמ"ס, חלה ירידה מתמשכת בביקוש לעובדים בענף הבינוי בשנתיים האחרונות ובמקביל נרשמה עלייה בביקוש לעובדים בענפי "מידע ותקשורת" המאופיינים בחברות היי-טק.

 

שיעור המשרות הפנויות בענפי הבינוי, מידע ותקשורת

מקור: הלמ"ס

ת"א שמרה על יציבות

עוד עולה מהנתונים כי חלה ירידה בביקוש לעובדים כמעט בכל המחוזות (למעט תל אביב, בה ששמרה על יציבות יחסית). במחוז ירושלים נרשמה ירידה חדה בשיעור המשרות הפנויות משיעור משרות פנויות של 3.0% ברבעון הראשון של שנת 2018 לשיעור משרות פנויות של 2.5% ברבעון הראשון של שנת 2019.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שיעור המשרות הפנויות במחוזות בישראל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".