תלוש שכר
תלוש שכר

מהיום - ניתן לקבל את תלוש השכר גם בדוא"ל

בצעד למען איכות הסביבה החל מהיום תוכלו לקבל את תלוש השכר גם בדוא"ל; המעסיק יהיה מחויב לאפשר גם קבלת תלושי שכר מודפסים; בדיקות בתלוש השכר - ככה תוכלו לישון בשקט
מורן ישעיהו | (1)

לאחר עבודה של 7 שנים, וועדת הרווחה אישרה היום (ג') תקנות המאפשרות למעסיק להציע לעובד לקבל את תלוש השכר באמצעות אתר אינטרנט מאובטח או דואר אלקטרוני ולא כתלוש מודפס כנהוג עד היום.

עובד שהסכים לכך יוכל לשנות את דעתו בכל עת וגם אם בחר את קבלת התלוש באמצעים אלקטרוניים, התלוש יהיה ניתן להדפסה. בנוסף, המעסיק יהיה מחויב לאפשר לעובד לקבל תלושי שכר מודפסים לתקופה שלא תפחת משבע שנים אחורה.

עו"ד מאיה טאוסיג מהלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה אמרה כי "זוהי הקלה משמעותית למעסיקים העשויה לחסוך במשאבים ולתרום לסביבה. העולם כולו הולך לכיוון הזה".

בעניין אבטחת המידע נאמר כי המעסיק ומפעיל אתר האינטרנט יחויבו לעמוד בהוראות חוק מחמירות המחייבות הצפנת מידע. עם זאת, המערכת תיתן חיווי האם העובד קיבל את תלוש השכר וכן האם צפה בתלוש. לדברי מנהל אגף האכיפה המינהלית במשרד העבודה והרווחה, מאיר דוד, תהיה למשרד האפשרות לוודא כי תלוש השכר אכן נמסר לעובד, ובזמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אין תחליף לנייר כתוב,הניתן להנפקה עצמית גם מדוא'ל. (ל"ת)
    מנשה בובו 28/06/2017 20:38
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.