הסכם בין האוצר לחקלאים: הקלה במכס תמורת להוזלת הירקות
הסכמה בין הצדדים שפעלו להפחתת מחירי המזון לקראת חג הפסח. משרד האוצר, משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל החליטו הערב על הורדת המכסים בכמות מוגבלת ובזמן מוגבל של 3 חודשים לקראת החג בתמורה לאספקת ירקות במחירי זולים לרשתות.
על פי ההסכם, יבוטל המכס על ייבוא דגים קפואים, פעולה שתאפשר הפחתת הדגים בעד 20 שקלים לקילו. כמו כן יבוטלו המכסים על שמן זית ומחירו יופחת עד 8 שקלים. בנוסף נקבע כי יבוטלו המכסים על ירקות קפואים, דבר שייאפשר הפחתת מחירים בלמעלה מ-10%.
בתמורה לצמצום התוכנית המקורית של שר האוצר על ביטול כולל של המסכים לקראת החג, החקלאים התחייבו לשווק תפוחי אדמה, כרוב וגזר במחיר של בין 1.5-2 שקלים לרשתות השיווק לתקופה של שלושה חודשים. התחייבות שתוריד את עלות הירקות ברשתות השיווק.
בנוסף תושלם מכסת ייבוא בשר טרי, בהיקפים משמעותיים, אשר צפוייה להפחית באופן ניכר את מחירי הבשר הטרי. זאת בהמשך לפתיחה של מכסה לייבוא גבינות קשות, בשר כבש וירקות טריים מסוגים שונים על מנת להבטיח שלא תחול עליית מחירים לקראת החג, כפי שהוחלט לאחרונה.
- שני הכובעים של ברק: ראש "ישראל דמוקרטית" ויחצ"ן של תחום הקנאביס
- המלצות המשרד לביטחון פנים להסדרת יצוא קנאביס יוגשו תוך שבועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר החקלאות אורי אריאל: "אני שמח שהגענו לאיזון הנכון שבין הוזלה של מוצרי המזון ובין הגנה על החקלאים והבטחת עתידם. לנגד עיננו עמדו כל העת המשפחות שיושבות סביב שולחן הסדר ומצד שני החקלאים שעבדו קשה כדי לספק מוצרים טריים ואיכותיים. התחלנו את המהלך כבר בראש השנה ומדובר במהפכה ששנים רבות לא עסקו בה ואני שמח שהצלחנו הפעם. זה צעד ראשון בתהליך ארוך שיביא את כולנו לעולם חקלאי מפותח יותר. של שכלול התחרות בענף ומתן תמיכה ישירה למשק החקלאי".
היו גם מבקרים להסכם
יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ חיים ילין (יש עתיד) תקף הערב את שרי האוצר והחקלאות על ההסכמות בין המשרדים לחקלאות:
"הלוואי והיה אפשר באמת לברך על ההסכם שנחתם הערב תחת לחץ ובאמצעות כסף רב. שרי האוצר והחקלאות אימצו את דרך הפעולה של רוה"מ "לנהל" את הבעיה, במקום לפתור אותה אחת ולתמיד.
- 4.אזרח 08/03/2016 09:19הגב לתגובה זוהחקלאים מקבלים-2 שח על קילו שנמכר ב 10 . הקמעונאים והסיטונאים משלשלים לכיסם את הפער, משום מה הממשלה בוחרת להתעלם מהעובדה הפשוטה הזו. בשביל מה ליבא אם אפשר לגדל הכל בארץ ? כל מה שצריך לעשות זה לעצור את הגזל של הרשתות והסיטונאים.
- 3.לוך 08/03/2016 08:32הגב לתגובה זובמקום להעלות את המים לחקלאות יקרו אתו ב100 אחוז הוסיפו מע״מ הקימו תאגידים וזה הוסיף 30 אחוז תוספת לתשומות החקלאים ואז עם ישראל ישלם מיליונים לחקלאים למשך שלושה חודשים ונגמר המשחק
- 2.אפרסק 07/03/2016 22:55הגב לתגובה זוהבעיה לא אצל החקלאים. הבעיה אצל הסיטונאיים והקמעונאיים.שם צריך לטפל.שיקום גוף ציבורי במימון המדינה שיחליף את השוק הסיטונאי ואז תראו איזה פלא יהיה
- 1.אחד 07/03/2016 21:17הגב לתגובה זוויעשו קופה על הצרכנים ועל החקלאים.
- Sassi6 08/03/2016 02:48הגב לתגובה זוכן, ההנחה תגיע לציבור כי הטראומה של רמי לוי מאלצת את רשתות המזון להתחרות זו בזו במחירי הפסד עד לפשיטת רגל כמו רשת מגה לשעבר, לא? ובכל זאת, מה יתייקר? מוצרי פינוק ויוקרה למגזר השוק של העשירונים העליונים, לא?
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
