משרד התקשורת: "נטפל בבזק אם היא לא תשתף פעולה ותפגע בתחרות באינטרנט"
היום מסתיים לוח הזמנים שהציב משרד התקשורת לבזק 5.1% להציג את האמצעים שהיא נוקטת ליישום רפורמת השוק הסיטונאי באינטרנט, במטרה לאפשר לספקיות אינטרנט נוספות להיכנס לשוק ולהציע חבילות במחיר תחרותי יותר.
מטרת הרפורמה היא לאפשר ללקוחות להתקשר רק עם ספקית האינטרנט שתספק שלל שירותים, תוך סיום ההפרדה שהייתה קיימת עד כה של ספק ותשתית אינטרנט. למעשה, ספקיות האינטרנט יחכרו מבזק את הקווים לבית הלקוח במחיר מפוקח. הצעד נועד לשבור את הדואופול של הוט ובזק שקיים היום. אולם בזק שמה "מקלות בגלגלים" מאחר שהיא צפויה להפסיד לפי הערכות מאות מיליוני שקלים. לקוחות שמנסים לעבור לחברה חדשה נתקלים בקשיים ונאלצים לבקש ממנה להתנתק וכן להוכיח שהצטרפו לחברה החדשה. במקביל בזק הגישה בג"צים שמטרתם לאייד את הרפורמה. כמו כן, בזק אומרת שלא ניתן טכנולוגית למכור גם את שירות הטלפוניה, בניגוד לעמדת משרד התקשורת.
מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר התראיין היום בגלי צה"ל ואמר: "כשניתחנו את המחירים בשוק ראינו שהמחיר הסיטונאי עבור אינטרנט טלפון עם 300 דקות עומד על 50 שקלים בממוצע, כאשר הלקוח משלם כיום 150 שקל, כלומר יש כאן מרווח של 100 שקל לתחרות. ברור שכאשר יש דואופול, או במקרה של בזק המחזיקה ב-65% מהאינטרנט מונופול, אין לבזק כל אינטרס להוריד מחירים. בזק עושה פעולות שנוגדות את מה שמשרד התקשורת מנחה ונפעל באמצעים שעומדים ברשותנו".
"קיבלנו החלטות נכונות ומאוד חשובות לשוק, בסוף יוקר המחייה הוא הרבה דברים כאלה, הטבות של 25-30 שקל כל פעם. הדרך היא להחליט אם יש הפרה –תהליך של איסוף נתונים, השוואה להגדרות המשרד. אם נראה פער נגדיר את המצב כהפרה לכאורה, ואז נטיל עיצום כספי וניתן לה חודש להגיב. בזק לא הציגה לנו עד היום את הדרך שהיא בוחרת, אם גורם לא יפעל לפי הנחיות המשרד – נבצע אכיפה החל מה-17 במאי".
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת בזק, שסירבה לעלות לשידור: "בזק מיישמת את רפורמת השוק הסיטונאי בשיתוף פעולה עם משרד התקשורת ולראיה 20 אלף לקוחות עברו כבר".
- 7.המנכלית הזאת ניראת טיפולית. (ל"ת)יוסי 27/04/2015 22:48הגב לתגובה זו
- 6.אני משלם יותר מידי על ספק תשתית אינטרנט. אין תחרות.! (ל"ת)איציק 27/04/2015 17:57הגב לתגובה זו
- 5.שאול 27/04/2015 17:37הגב לתגובה זועושים מיליונים אבל אני לא מרויח מזה כלום....הדרך היחידה שארוויח זה דרך אינטרנט זהב - ואף אחד לא מרים אותה , נסחרת כאילו בזק שווה 15 מיליארד שקל....
- 4.וכולם נשענות על בזק 27/04/2015 16:55הגב לתגובה זומשרד התקשורת בראשות ברגר הפך את כל חברות הסלולאר לאנמיות ובלתי רלוונטיות. כאשר המסר הוא שלא כדאי להשקיע ולפתח אלא לבכות למשרד התקשורת שיחלק להם בחינם או חצי חינם תשתיות של מתחרים - גולן טלקום כמשל - לא תהיה תקומה לחברות האלה. הדבר האחרון שנחוץ פה הוא להתנהג בבריונות ואיומים כלפי החברה היחידה שמשקיעה מפתחת ומושכת קדימה - בזק.
- 3.לקוח 27/04/2015 16:34הגב לתגובה זולמה הוא לא מחייב את בזק למכור את המודמים/ראוטרים ללקוח בסכום סמלי ובכך לעקוף את הקנס ואת הדרישה של בזק להחזיר את המודם.
- 2.חוצפנים בזק יאלה לטפל בהם (ל"ת)מנהב885 27/04/2015 16:07הגב לתגובה זו
- 1.משה 27/04/2015 16:00הגב לתגובה זוקיבלתי הצעה מספק האינטרנט שאיתו אני עובד אשר גבוהה בכ:30% ממה שאני משלם היום לספק ותשתית. החברות מנסות לעבוד על הלקוחות ואין פה שום הוזלה ללקוח נהפוך הוא.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
