קוקה קולה מול מקדונלדס ראש בראש
קוקה קולה ומקדונלדס הן שתי מניות חזקות מאוד. הן מהוות מרכיב רציני בתיקי השקעות אפילו של גופים גדולים, מתוך מחשבה שהן לא ניפגעות הרבה בתקופה של מיתון בשווקים משום שקולה והמבורגר אנשים ימשיכו לשתות ולאכול גם בתקופה של צימצום בהוצאות. ואכן במפולת של 2008 הן הראו עוצמה בהשוואה לשוק.
השקעות אלטרנטיביות מיועדות להרוויח גם במצב של ירידות בשווקים ולא רק להפסיד פחות מהשוק כמו שקרה למי שהחזיק קוקה קולה או מקדונלדס ב-2008. אחת מהאסטרטגיות המרכזיות בהשקעות אלטרנטיביות היא לונג שורט מניות, בצורה כזו מנטרלים את כיוון השוק ועובדים על פער התשואות של המניות שבחרנו.
בחינת ההתנהגות של מקדונלדס וקוקה קולה ב-3 השנים מעלה תמונה מעניינת. לאורך התקופה מניית קוקה קולה הציגה ביצועים עודפים ורק בחודש וחצי האחרונים אנו רואים שינוי מגמה ומניית מקדונלדס נימצאת במומנטום ועקפה את קוקה קולה דבר שלא קרה במהלך שלוש השנים האחרונות.
מתוך הנחה שאנו עדים לשינוי במגמה ומניית מקדונלדס תמשיך להפגין עוצמה בהשוואה לקוקה קולה הטיפ היומי הוא: קנייה בלונג של מקדונלדס ומכירה בשורט של קוקה קולה.
אבירם ברדוגו הוא מנהל אסטרטגיות מסחר בבית השקעות
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
