דוחות טובים למזרחי טפחות: הרווח הנקי זינק ב-22.6% ועמד 255 מיליון שקלים
היום מפרסם בנק מזרחי טפחות את תוצאותיו הכספיות לרבעון. בשורה התחתונה הבנק ממשיך להראות על עלייה ברווחים ובתשואות ומסכם רבעון טוב.
מהתוצאות עולה כי הרווח הנקי זינק ב-22.6% ברבעון השלישי ועמד 255 מיליון שקלים. התשואה על ההון העצמי עמדה על 14.9% והרווח מפעילות מימון עמד על 877 מיליון שקלים גידול של כ-19.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון עומד על 13.55%.
מנגד, ההפרשה לחובות מסופקים עמדה על 142 מיליון שקל שמהווים 0.48% מתיק האשראי - עלייה לעומת 0.39% ברבעון המקביל אשתקד.
אלי יונס: "התוצאות הכספיות של הרבעון השלישי כמו-גם אלה שהושגו מתחילת השנה מצביעות על המשך ההתרחבות בפעילות הבנק, ועל הצלחתנו להוציא לפועל את יעדי התוכנית האסטרטגית שלנו, תוך הגדלה עקבית של הרווח הנקי, גם בתקופה של הרעה במצב המשק".
"מזרחי-טפחות ממשיך לשמור על מעמדו המוביל בתחום ההלוואות לדיור, חרף התחרות העזה והתמורות שחלו בענף בשנה האחרונה. על-פי נתוני בנק ישראל, עמד נתח השוק הממוצע של הבנק ברבעון השלישי על 34.3%, וזאת תוך שמירה על מרווח פיננסי גבוה יחסית", לדבריו.
עוד בנושא המשכנתאות, בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד הרווח הנקי על 34% מסך הרווח הנקי לעומת 38% ב-2010. ההלוואות החדשות עמדו בתשעת החודשים של 2011 על 13.295 מיליארד שקלים לעומת 12.307 מיליארד שקלים, עלייה של 8%.
בהמשך להוראת בנק ישראל מהחודש באשר להידוק הפיקוח על חשיפת הבנקים ללווים הגדולים נדרש הבנק למסור פרטים לגביי חשיפתן לקבוצות הלווים הגדולות. החלוקה הענפית של 6 הלווים הגדולים בקבוצה נכון לסוף ספטמבר היא: במקום הראשון עם סיכון אשראי כולל של 1.18 מיליארד שקלים לווה מתחום החשמל והמים. הלווה השני של פחות ממיליארד שקלים הוא מתחום הבינוי והנדל"ן, השלישי מהתעשייה והרביעי גם מתחום הבינוי והנדל"ן.
נציין כי מניית הבנק איבדה השנה כ-25% לעומת מדד הבנקים שצנח 37.5%.
דן הרווארד, אנליסט הבנקים של דויטשה בנק ישראל, בתגובה לדוחות: "התוצאות מדגימות מדוע היינו שוריים לגביו במשך תקופה ארוכה (גם בתקופות בהן המניה נפלה ב-30%)". בבנק מציינים כי מזרחי טפחות הוא בנק שתרצו לקנות ושתוצאותיו הן מצוינות ועקפו את תחזויות דויטשה ותחזיות הקונצנזוס.
- 2.מוקי 28/11/2011 12:35הגב לתגובה זויש כאלה שמחפשים גז/נפט החברה הזו כבר מצאה!!! עסקת ענק של 1.7 מילארד דולר אשר מקנה לה שווי של פי 5 בקיצור מכפילה את עצמה בטווח הקצר ובטווח הארוך...העיסקה תאושר ככל הנראה ב - 15.12.2011 ע" י אסיפת בעלי המניות לאחר שאושרה פה אחד ע" י חברי הדירקטוריון של החברה...כל יום עליה של 2-3% עד לטיסה...
- חכם ציון 28/11/2011 14:14הגב לתגובה זואז בנק מזרחי טפחות יוביל בהפסדים עקב מחיקות ולכן צריך להזהר מבנק זה כמו מאש
- 1.משתמש אייפון כבד 28/11/2011 12:16הגב לתגובה זוכל הכסף הזה וגם האתר שלהם גרוע וגם אין אפליקציה... לפחות פתוח בשישי...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
