בניגוד לסיכום שבוע שעבר: הדולר נחלש ב-1% והאירו התחזק לרמה של מעל 5 ש'
המגמה המסתמנת בסיכום השבוע היא של התחזקות מטבע האירו מול השקל ומנגד היחלשות של מטבע הדולר במקביל למגמת המסחר בשוק המט"ח הבינלאומי.
היום הדולר נחלש 0.76% וסגר בשער יציג של 3.66 שקלים וברמה שבועית איבד 1% מערכו בעוד האירו התחזק ב-0.63% ו-1.5% ברמה השבועית לשער יציג של 5.051 שקלים. נקודות ציון השבוע היו שבירה של הדולר מתחת לרף ה-3.7 שקלים וחציית רמת ה-5 שקלים לגביי האירו.
ברקע למגמה העולמית הודעת מנהיגי גרמניה וצרפת על שהגיעו להסכמה ויעשו כל מה שידרש על מנת לחזק את מערכת הבנקאות באירופה, לפתור את המשבר החמור ביוון ולעודד את הצמיחה הכלכלית. השווקים הראו כי המשקיעים קיבלו את ההודעה באופטימיות רבה והאירו זינק.
עם זאת, המצב מאוד נפיץ כיוון שעכשיו המשקיעים מחכים שההצהרות יתורגמו למעשים ותוכנית העל תפורסם בהמשך החודש ותפרט את האמצעים להמשך פעולה.
בבנק הפועלים כתבו: "להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, כולל בישראל. כמו כן, נראה כי גבר הלחץ על השקל מגורמים מקומיים. זאת, על רקע האטה מסוימת בצמיחת המשק, המחאה החברתית והשלכותיה השליליות האפשריות".
"כמו כן, יושפע המסחר בשקל מהצפי להמשך הפחתת הריבית השקלית ובעקבות זאת, צמצום נוסף בפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית.
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10% , תוך פיזור מטבעי הכולל דולר ארה"ב, אירו וליש"ט במטרה לצמצם את הסיכון"
בדומה, בבנק לאומי מעריכים כי הגורמים המרכזיים שישפיעו על המסחר במטבע החוץ בישראל בטווח הקרוב יהיו מגמת המסחר בעולם, בדגש על אירופה. כמו כן, מעריכים כי המשך המגמה השלילית בשוק המניות וירידות נוספות באפיק הצמוד יתמכו בהיחלשות נוספת של השקל ולהיפך.
"בסוף השבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים אודות יתרות המט"ח לסוף חודש ספטמבר. מהנתונים עולה כי לאחר שבחודש אוגוסט טיפסו יתרות המט"ח לשיא של כ-78.08 מיליארדי דולר, בחודש ספטמבר נרשם בהן קיטון לכ-76.33 מיליארד דולר. הגורם המרכזי שתרם לקיטון ביתרות היה שערוך שלילי של כ-1.81 מיליארד דולר ביתרות המט"ח".
"השערוך השלילי נבע מכך שיתרות המט"ח מפוזרות בין מגוון מטבעות ואילו מוצגות בחישוב דולרי. על כך, התחזקות הדולר בחודש אוגוסט (בעיקר מול האירו, על רקע החרפת החשש ממשבר באירופה) הביאה לקיטון בסך היתרות".
מפירסום בנק ישראל עולה כי בספטמבר חלה ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה באופציות על שערי החליפין. בנוסף, חלה ירידה בנפח המסחר הכולל מכ-136 מיליארד דולר באוגוסט לכ-132 מיליארד דולר בספטמבר. בהקשר זה, נציין כי ההתחזקות שרשם בתקופה זו הדולר (כ-4.3% מול השקל) תרמה לכך שבחישוב דולרי נרשם קיטון בנפח המסחר, על אף שבמונחים "שקליים" לא ניכר שינוי.
- 1.ספרטה 12/10/2011 13:53הגב לתגובה זוהגיע הזמן להחליף תמונות דף ראשי לרענן דף שוק ההון תקוע על אתמול לרשום חג שמח לעם בציון הכול טוב לשים את התמונה של הבחור שפורס ידיים שמש ושמים כחולים מאחור גלעד חוזר נו רקפת תהיי אמיצה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
