בניגוד לסיכום שבוע שעבר: הדולר נחלש ב-1% והאירו התחזק לרמה של מעל 5 ש'
המגמה המסתמנת בסיכום השבוע היא של התחזקות מטבע האירו מול השקל ומנגד היחלשות של מטבע הדולר במקביל למגמת המסחר בשוק המט"ח הבינלאומי.
היום הדולר נחלש 0.76% וסגר בשער יציג של 3.66 שקלים וברמה שבועית איבד 1% מערכו בעוד האירו התחזק ב-0.63% ו-1.5% ברמה השבועית לשער יציג של 5.051 שקלים. נקודות ציון השבוע היו שבירה של הדולר מתחת לרף ה-3.7 שקלים וחציית רמת ה-5 שקלים לגביי האירו.
ברקע למגמה העולמית הודעת מנהיגי גרמניה וצרפת על שהגיעו להסכמה ויעשו כל מה שידרש על מנת לחזק את מערכת הבנקאות באירופה, לפתור את המשבר החמור ביוון ולעודד את הצמיחה הכלכלית. השווקים הראו כי המשקיעים קיבלו את ההודעה באופטימיות רבה והאירו זינק.
עם זאת, המצב מאוד נפיץ כיוון שעכשיו המשקיעים מחכים שההצהרות יתורגמו למעשים ותוכנית העל תפורסם בהמשך החודש ותפרט את האמצעים להמשך פעולה.
בבנק הפועלים כתבו: "להערכתנו, השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, כולל בישראל. כמו כן, נראה כי גבר הלחץ על השקל מגורמים מקומיים. זאת, על רקע האטה מסוימת בצמיחת המשק, המחאה החברתית והשלכותיה השליליות האפשריות".
"כמו כן, יושפע המסחר בשקל מהצפי להמשך הפחתת הריבית השקלית ובעקבות זאת, צמצום נוסף בפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית.
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10% , תוך פיזור מטבעי הכולל דולר ארה"ב, אירו וליש"ט במטרה לצמצם את הסיכון"
בדומה, בבנק לאומי מעריכים כי הגורמים המרכזיים שישפיעו על המסחר במטבע החוץ בישראל בטווח הקרוב יהיו מגמת המסחר בעולם, בדגש על אירופה. כמו כן, מעריכים כי המשך המגמה השלילית בשוק המניות וירידות נוספות באפיק הצמוד יתמכו בהיחלשות נוספת של השקל ולהיפך.
"בסוף השבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים אודות יתרות המט"ח לסוף חודש ספטמבר. מהנתונים עולה כי לאחר שבחודש אוגוסט טיפסו יתרות המט"ח לשיא של כ-78.08 מיליארדי דולר, בחודש ספטמבר נרשם בהן קיטון לכ-76.33 מיליארד דולר. הגורם המרכזי שתרם לקיטון ביתרות היה שערוך שלילי של כ-1.81 מיליארד דולר ביתרות המט"ח".
"השערוך השלילי נבע מכך שיתרות המט"ח מפוזרות בין מגוון מטבעות ואילו מוצגות בחישוב דולרי. על כך, התחזקות הדולר בחודש אוגוסט (בעיקר מול האירו, על רקע החרפת החשש ממשבר באירופה) הביאה לקיטון בסך היתרות".
מפירסום בנק ישראל עולה כי בספטמבר חלה ירידה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה באופציות על שערי החליפין. בנוסף, חלה ירידה בנפח המסחר הכולל מכ-136 מיליארד דולר באוגוסט לכ-132 מיליארד דולר בספטמבר. בהקשר זה, נציין כי ההתחזקות שרשם בתקופה זו הדולר (כ-4.3% מול השקל) תרמה לכך שבחישוב דולרי נרשם קיטון בנפח המסחר, על אף שבמונחים "שקליים" לא ניכר שינוי.
- 1.ספרטה 12/10/2011 13:53הגב לתגובה זוהגיע הזמן להחליף תמונות דף ראשי לרענן דף שוק ההון תקוע על אתמול לרשום חג שמח לעם בציון הכול טוב לשים את התמונה של הבחור שפורס ידיים שמש ושמים כחולים מאחור גלעד חוזר נו רקפת תהיי אמיצה.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
