תם שלב ההכחשה באירופה - ממתינים כעת לשלב המעשים
לאחר שעד לא מזמן כל העולם דיבר על בעיית הון במערכת הפיננסית באירופה, רק מנהלי הבנקים והמנהיגות הכלכלית של גוש האירו הכחישו בעיית הון. הרי עם הלאמת הבנק הצרפתי - בלגי דקסיה, נפל דבר באירופה ותם שלב ההכחשה. גם מרקל וסרקוזי מודים בפה מלא כי קיימת בעיית הון במערכת הבנקאית באירופה. לא פחות מכך, קיימת בעיית נזילות חמורה.
כעת העולם כולו ממתין לפרטים במקום מילים, על מנת לראות האם יש בתוכנית הסיוע למערכת הפיננסית האירופית את הבשורה המיוחלת? התוכנית אמורה להיות מושקת באופן פומבי בתחילת נובמבר בכנס מנהיגי ה-G20 . עד אז יידרשו הפעילים בשווקים להיות ניזונים מהדלפות ורסיסי ידיעות. ברקע להסכמות אשר הושגו באשר לכוונה לפעול לחיזוק והשלמת ההון הנדרשת למערכת הבנקאית באירופה, מתנהל ויכוח לא פומבי בין צרפת לגרמניה אודות אופן הזרמת ההון והקריטריונים להזרמת הון למערכת הבנקאית.
הצרפתים חוששים לאבד את הדירוג המושלם שלהם AAA. לפיכך חפצים לבצע את הזרמות ההון למערכת הבנקאית האירופית באמצעות קרן הייצוב. צרפת הינה המדינה בעלת יחס החוב לתוצר הגבוה ביותר מבין מדינות ה-AAA, יחס החוב לתוצר הצרפתי עומד על כ-86%, וכל גידול ביחס זה מעמיד בסכנה את דירוג החוב הצרפתי ועלול להביא לזעזועים במערכת הבנקאית הצרפתית.
הגרמנים מאידך, מעוניינים לבצע את הזרמת ההון למערכת הבנקאית מאמצעים עצמיים של כל מדינה מתוך תפישה כי שימוש במשאבי קרן הייצוב, הינו מוצא אחרון למדינות הכורעות תחת נטל החוב ולא ברירת מחדל. בינתיים גדלה תמימות הדעים באשר לצורך לבצע הזרמות הון בהיקף של כ-250 מיליארד אירו למערכת הבנקאית האירופית.
בחודש יולי גרס ה-EBA, הגוף המוסמך על ביצוע מבחני לחץ למערכת הפיננסית באירופה, כי חסרים רק 2.5 מליארדי אירו בהון המערכת הבנקאית האירופית. אם זה לא היה עצוב זה היה אפילו מצחיק. דרך אגב אותו EBA אמור להביא בפני המנהיגות הכלכלית של אירופה בשבועיים הקרובים מבחני לחץ עדכניים. מעניין מה יהיו הנחות העבודה העדכניות ומה יראו התוצאות?
אם כלכלני ה-EBA אינם חפצים להפוך לליצנים התורנים של אירופה, רצוי כי יבחנו את יציבות המערכת הבנקאית האירופית, תחת הנחות עבודה קשוחות אשר יזכו לאמון השווקים. ניתן לצפות כי מבחני הלחץ יבוצעו בין השאר תחת הנחת מיתון בגוש האירו, וכן ראוי לבחון תרחיש של פשיטת רגל משולשת יוון - פורטוגל - אירלנד, על כל המשמעות הנגזרת מכך.
בניגוד למנהיגות הפוליטית של גוש האירו, הרי הבנק המרכזי של אירופה ממשיך להתחפר בפוזיציה. לאחר שבשיא המשבר בחודש יולי האחרון העלה נגיד הבנק המרכזי של אירופה את הריבית בגוש האירו לרמה של 1.5%, סבורה הנהלת הבנק המרכזי כי מוקדם מדי להכיר בטעות ולהתחיל באופן מיידי בהפחתת ריבית.
כנתיב עוקף, החליט הבנק המרכזי בפגישתו ב-6 לאוקטובר, על רכישת אג"ח מגובה נכסים בהיקף של כ-40 מיליארד אירו, השקת תוכניות לאספקת נזילות לשנה למערכת הפיננסית באירופה הנאבקת על מקורות נזילות והודיע על תוכניות נזילות לפרקי זמן של 3 חודשים עד ליולי 2012 לכל המוקדם. הבנק האירופי למעשה התעקש להתרכז בנתוני אינפלציה גבוהים המשקפים יותר את תמונת העבר ופחות את תמונת המחר מוכרת. חודש לפני קריסת ליהמן ברדרס בשנת 2008 ההוא העלה את ריבית הבסיס ומסתבר כי ההיסטוריה חוזרת ומהר מין הצפוי.
ראוי לשים לב כי הבנק המרכזי של אירופה לא ציין בהחלטת הריבית שההחלטה התקבלה פה אחד. דבר המצביע על מחלוקת בנושא. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני וסקטור השירותים בגוש האירו הראה לאחרונה על התכווצות בפעילות הכלכלית. נראה כי ברגע שיפורסמו נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2011, יפנימו בבנק המרכזי של אירופה כי הגיע הזמן לשנות פאזה.
חילופי התפקידים בראשות הבנק המרכזי של אירופה בסוף החודש, יכולים אף הם להביא לשינוי מגמה במדיניות הריבית האירופית. חשוב להזכיר, כי המחליף של טרישה הינו נגיד הבנק המרכזי של איטליה, בהקשר זה האינטרס האיטלקי של אימא איטליה ברור. נכון להיום ממוצע התחזיות בשוק מצביע על הפחתת ריבית רק בעוד 4 חודשים. אולם להערכתנו הדבר יקרה קודם לכן.
נכון לעכשיו התעקשות הבנק המרכזי של אירופה להותיר את הריבית ברמה של 1.5%, תומכת במטבע האירו המצוי במגמת החלשות נוכח משבר החובות האירופי. כאמור לפי ראות עינינו, ריבית גוש האירו תרד מוקדם מן הצפוי בשוק, ותהווה מאיץ נוסף להחלשות האירו. שילוב חזוי של הדפסת אירו על ידי הבנק המרכזי של אירופה, על מנת לתמוך במערכת הפיננסית האירופית יחד עם התכווצות בפער הריביות, תביא להערכתנו להמשך החלשות האירו אל מול הדולר.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 2.חזי 15/10/2011 23:56הגב לתגובה זוטרישה גרם לנזק ענקי לאירופה כאשר הריבית גבוהה מאוד מארהב 0 אפס אחוז!
- 1.דרור ללוט 12/10/2011 12:57הגב לתגובה זוהוא חזק.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
