תם שלב ההכחשה באירופה - ממתינים כעת לשלב המעשים

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחס לשלב הנוכחי במאמץ המלחמתי כנגד המשבר הכלכלי שבדרך
יניב פגוט | (2)

לאחר שעד לא מזמן כל העולם דיבר על בעיית הון במערכת הפיננסית באירופה, רק מנהלי הבנקים והמנהיגות הכלכלית של גוש האירו הכחישו בעיית הון. הרי עם הלאמת הבנק הצרפתי - בלגי דקסיה, נפל דבר באירופה ותם שלב ההכחשה. גם מרקל וסרקוזי מודים בפה מלא כי קיימת בעיית הון במערכת הבנקאית באירופה. לא פחות מכך, קיימת בעיית נזילות חמורה.

כעת העולם כולו ממתין לפרטים במקום מילים, על מנת לראות האם יש בתוכנית הסיוע למערכת הפיננסית האירופית את הבשורה המיוחלת? התוכנית אמורה להיות מושקת באופן פומבי בתחילת נובמבר בכנס מנהיגי ה-G20 . עד אז יידרשו הפעילים בשווקים להיות ניזונים מהדלפות ורסיסי ידיעות. ברקע להסכמות אשר הושגו באשר לכוונה לפעול לחיזוק והשלמת ההון הנדרשת למערכת הבנקאית באירופה, מתנהל ויכוח לא פומבי בין צרפת לגרמניה אודות אופן הזרמת ההון והקריטריונים להזרמת הון למערכת הבנקאית.

הצרפתים חוששים לאבד את הדירוג המושלם שלהם AAA. לפיכך חפצים לבצע את הזרמות ההון למערכת הבנקאית האירופית באמצעות קרן הייצוב. צרפת הינה המדינה בעלת יחס החוב לתוצר הגבוה ביותר מבין מדינות ה-AAA, יחס החוב לתוצר הצרפתי עומד על כ-86%, וכל גידול ביחס זה מעמיד בסכנה את דירוג החוב הצרפתי ועלול להביא לזעזועים במערכת הבנקאית הצרפתית.

הגרמנים מאידך, מעוניינים לבצע את הזרמת ההון למערכת הבנקאית מאמצעים עצמיים של כל מדינה מתוך תפישה כי שימוש במשאבי קרן הייצוב, הינו מוצא אחרון למדינות הכורעות תחת נטל החוב ולא ברירת מחדל. בינתיים גדלה תמימות הדעים באשר לצורך לבצע הזרמות הון בהיקף של כ-250 מיליארד אירו למערכת הבנקאית האירופית.

בחודש יולי גרס ה-EBA, הגוף המוסמך על ביצוע מבחני לחץ למערכת הפיננסית באירופה, כי חסרים רק 2.5 מליארדי אירו בהון המערכת הבנקאית האירופית. אם זה לא היה עצוב זה היה אפילו מצחיק. דרך אגב אותו EBA אמור להביא בפני המנהיגות הכלכלית של אירופה בשבועיים הקרובים מבחני לחץ עדכניים. מעניין מה יהיו הנחות העבודה העדכניות ומה יראו התוצאות?

אם כלכלני ה-EBA אינם חפצים להפוך לליצנים התורנים של אירופה, רצוי כי יבחנו את יציבות המערכת הבנקאית האירופית, תחת הנחות עבודה קשוחות אשר יזכו לאמון השווקים. ניתן לצפות כי מבחני הלחץ יבוצעו בין השאר תחת הנחת מיתון בגוש האירו, וכן ראוי לבחון תרחיש של פשיטת רגל משולשת יוון - פורטוגל - אירלנד, על כל המשמעות הנגזרת מכך.

בניגוד למנהיגות הפוליטית של גוש האירו, הרי הבנק המרכזי של אירופה ממשיך להתחפר בפוזיציה. לאחר שבשיא המשבר בחודש יולי האחרון העלה נגיד הבנק המרכזי של אירופה את הריבית בגוש האירו לרמה של 1.5%, סבורה הנהלת הבנק המרכזי כי מוקדם מדי להכיר בטעות ולהתחיל באופן מיידי בהפחתת ריבית.

כנתיב עוקף, החליט הבנק המרכזי בפגישתו ב-6 לאוקטובר, על רכישת אג"ח מגובה נכסים בהיקף של כ-40 מיליארד אירו, השקת תוכניות לאספקת נזילות לשנה למערכת הפיננסית באירופה הנאבקת על מקורות נזילות והודיע על תוכניות נזילות לפרקי זמן של 3 חודשים עד ליולי 2012 לכל המוקדם. הבנק האירופי למעשה התעקש להתרכז בנתוני אינפלציה גבוהים המשקפים יותר את תמונת העבר ופחות את תמונת המחר מוכרת. חודש לפני קריסת ליהמן ברדרס בשנת 2008 ההוא העלה את ריבית הבסיס ומסתבר כי ההיסטוריה חוזרת ומהר מין הצפוי.

ראוי לשים לב כי הבנק המרכזי של אירופה לא ציין בהחלטת הריבית שההחלטה התקבלה פה אחד. דבר המצביע על מחלוקת בנושא. מדד מנהלי הרכש בסקטור היצרני וסקטור השירותים בגוש האירו הראה לאחרונה על התכווצות בפעילות הכלכלית. נראה כי ברגע שיפורסמו נתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2011, יפנימו בבנק המרכזי של אירופה כי הגיע הזמן לשנות פאזה.

חילופי התפקידים בראשות הבנק המרכזי של אירופה בסוף החודש, יכולים אף הם להביא לשינוי מגמה במדיניות הריבית האירופית. חשוב להזכיר, כי המחליף של טרישה הינו נגיד הבנק המרכזי של איטליה, בהקשר זה האינטרס האיטלקי של אימא איטליה ברור. נכון להיום ממוצע התחזיות בשוק מצביע על הפחתת ריבית רק בעוד 4 חודשים. אולם להערכתנו הדבר יקרה קודם לכן.

נכון לעכשיו התעקשות הבנק המרכזי של אירופה להותיר את הריבית ברמה של 1.5%, תומכת במטבע האירו המצוי במגמת החלשות נוכח משבר החובות האירופי. כאמור לפי ראות עינינו, ריבית גוש האירו תרד מוקדם מן הצפוי בשוק, ותהווה מאיץ נוסף להחלשות האירו. שילוב חזוי של הדפסת אירו על ידי הבנק המרכזי של אירופה, על מנת לתמוך במערכת הפיננסית האירופית יחד עם התכווצות בפער הריביות, תביא להערכתנו להמשך החלשות האירו אל מול הדולר.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חזי 15/10/2011 23:56
    הגב לתגובה זו
    טרישה גרם לנזק ענקי לאירופה כאשר הריבית גבוהה מאוד מארהב 0 אפס אחוז!
  • 1.
    דרור ללוט 12/10/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
    הוא חזק.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".