ניתוח קמפיין

פוקס, קונספט האופנה נכון גם ב-Home?

עטרה בילר מתייחסת לפרסומת החדשה של Fox Home עם עדן הראל ועודד מנשה, מול הקמפיין של אגף הביגוד של הרשת, עם בר רפאלי ונועם טור
עטרה בילר | (5)

רשת Fox Home יצאה בקמפיין בן 2 סרטונים בהם מופיעים עדן הראל ועודד מנשה, זוג מהטלוויזיה שהפך במציאות, לזוג מהסרטים. הזוג המלכותי של ערוצי המוזיקה והילדים, מצטלם בעת קניות בנקודת המכירה, כשכל אחד מתלהב מאפשרויות שונות הגלומות בכרית או בסיר בישול. עדן רואה כרית ומפנטזת על רגע רומנטי עם בעלה (שלובש טי-שירט I love my wife), בעוד שאותה כרית בדיוק מעוררת פנטזיה על רווקות פרועה אצל עודד, שלובש, בדמיונו, טי-שירט עליה כתוב I love my life.

הקונספציה גורסת שבית שמח הוא זה שבו כל פרט מוצא את מקומו, שזה לא חייב להיות אותו מקום לכולם וכזה שמאפשר פלורליזם.

אז נכון, כבר אמרנו שרשת לבית צריכה להוכיח לצרכן שהיא מכירה אותו ואת חייו בבית, כדי שהוא ירגיש שמוצריה נועדו לו. מהבחינה הזו אין לי טענות לפרסומת Fox Home. הבעיה היא כשעושים zoom out.

מיד נשאלת שאלה אסטרטגית פשוטה: האם Happy home הוא הבידול התחרותי הנחרץ ביותר שהמותג יכול להרשות לעצמו, ובאותה נשימה - למה לבזבז את נכסיותו של מותג האופנה שנבנה בהשקעה מאסיבית כבר כ-20 שנה?

מזה יותר משנה מככבים בר רפאלי ונעם טור בקמפיין שמעביר מסר חד כתער: פוקס פירושו כל היופי שבבסיסיות ובפשטות. בקליפ שהשיק את האסטרטגיה מופיעים בר ונעם בקליפ lip dub יו-טיובי לשיר forever young שצולם כביכול באופן ספונטני. בקליפ עוקב הם מתגלגלים כמו ילדים במורד גבעה ירוקה. שלטי החוצות והפוסטרים בחנויות נראים חסרי כל פוזה ובחירת הבגדים בהתאמה.

המסר הוא ברור: אנחנו יפים איך שאנחנו ואיך שבא לנו להיות ברגע זה. רפאלי וטור לובשים את הבגדים הכי בסיסיים שקיימים - ג'ינס וטי-שירט, וקיימת כמעט התעלמות מהמוצר לטובת הדגמת הגישה של פוקס.

השקפת עולם מסוג זה היא השקפת עולם שיכולה להתאים לכל תחום שהאסטרטגיה שלו היא בסיסיות. זה יכול להתאים למכוניות, למחשבים והיי... אפילו לרהיטים, כלי בית וכלי מטבח!

אם אני חי בבית שמקדש את הבסיסיות, סביר שאזרוק על עצמי טי-שירט וג'ינס ואצא לגעת בחיים כמות שהם גם מחוץ לבית. זה בדיוק העולם של פוקס. מדוע לא רואה פוקס את ההיגיון הכל כך ברור שמצוי לה מתחת לאף?

בכל מתיחת מותג נשאלת השאלה - האם המותג הקיים ממשיך להיות רלוונטי בקטגוריה החדשה? האם קהלי היעד שלי חופפים או שהינם שונים בתכלית? בפוקס התשובה ברורה. רשת האופנה נוגעת בכל אוכלוסיית המדינה - יש פוקס לנשים ולגברים ולילדים ותינוקות. למעשה: כל מי שרוצה קצת להרפות מהמרוץ מדי פעם יכול להתחבר לפוקס.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בר 18/09/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    עטרה, חבל ששכחת לציין את זרמון-גולדמן שמובילי המהלך של פוקס.
  • עטרה בילר 18/09/2011 17:37
    הגב לתגובה זו
    אכן זרמון גולדמן אבל הטור שלי אף פעם לא עוסק במתן קרדיטים למשרד, למנהל השיווק, לחברת ההפקה וכו'..
  • 3.
    א. גוטריפ 18/09/2011 15:05
    הגב לתגובה זו
    כלומר, מלבד העובדה שמדובר בשני משרדי פרסום שונים.
  • 2.
    כרגיל את מדייקת (ל"ת)
    ורד בטש 18/09/2011 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הסרטים של פוקס הום מביכים (ל"ת)
    מיזו 18/09/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.