שבוע הפכפך נגמר; מה יביא איתו השבוע החדש?
את המסחר באגרות חוב בשבוע שעבר ניתן להגדיר כהפכפך. מדדי התל בונד פתחו את השבוע ברצף ירידות שהתחלף באמצע השבוע במסכים ירוקים. השמועות על קריסה אפשרית של בנק באירופה בתחילת השבוע הקשו לכאורה על מדדי המניות וגם על מדדי אגרות החוב להתאושש מהירידות הפוקדות את השווקים כבר זמן מה, אך בהמשך השבוע עם פרסומן של הודעות מעודדות מחו"ל החיוך חזר לפני המשקיעים יחד עם העליות בשווקים. בסיכום השבועי מדד תל בונד 20 עלה ב- 0.4%, מדד תל בונד 40 סיים את השבוע בעלייה של כ- 0.2% ומדד תל בונד 60 התחזק ב- 0.3%.
שוב המדד הפתיע
ביום חמישי האחרון התפרסמו נותנים של מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. התכונה הבולטת ביותר בפרסום המדדים בתקופה האחרונה היא התנודתיות. לאחר ירידה החדה שנרשמה במדד בחודש יולי של 0.3%, המדד לחודש אוגוסט הפתיע בכיוון הנגדי עם עלייה של כ-0.5% בניגוד לציפיות האנליסטים. הסעיפים הבולטים ביותר שהשפיעו על המדד החודש הם בעיקר עלייה במחירי הפירות והירקות, שירותי הדיור בבעלות הדיירים (כלומר שכר דירה), סעיף אחזקת הדירה כמו חשמל, שהתייקר בעקבות הפסקת השימוש בגז טבעי וכו'.
הצרות של טאו
בשבוע הקרוב וליתר דיוק ביום שני, אמורה להתכנס אסיפה כללית של מחזיקי אגרות החוב מסדרות ב' וג' וזאת בעקבות השתלשלות האירועים בשבוע שעבר. כזכור, בשבוע שעבר שיגרו נציגי אגרות החוב מכתב לבעלי השליטה ובו הם מטילים אשמה על התנהלות הדרג הבכיר בחברה, ובפרט בביצוע עסקאות ששירתו את האינטרסים האישיים של בעל השליטה אילן בן דב ושל חברות אחרות בקבוצה ולא אינטרסים עסקיים של החברה. הטענה העיקרית של מחזיקי אגרות החוב היא שהעסקאות האלה גרמו לקשיים עימם מתמודדת החברה כבר זמן רב ולקושי בהחזר תשלומי אגרות החוב. כמובן מכתב תגובה לא איחר לבוא ובו נציגי החברה מבהירים כי העובדות שמציינות הנציגויות של אגרות החוב מסולפות לא תואמות את המציאות. בכל אופן, הנושא העיקרי שיועמד לדיון באסיפה הקרובה הינו העמדה לפירעון מיידי של הסדרות האמורות ב' ו- ג', כאשר בסופו של הדיון אמורה להתקיים הצבעה שתכריע בנושא.
שוק האג"ח הממשלתי
כבר דנו בעבר על כך ששוק אגרות החוב הממשלתיות הפך לתנודתי ובתקופה האחרונה אף איבד מהסולידיות המיוחסת לו באופן טבעי. בשבוע האחרון מדד הגלילים רשם ירידה של כ-0.9%, מדד הגילונים נחלש ב- 0.1% ומדד השחרים סיכם את השבוע ללא שינוי. לאחר פרסום המדד ביום חמישי האחרון, שבוע המסחר באגרות החוב הממשלתיות יפתח בצל הספקולציות בעניין החלטת הריבית, שאמורה להתפרסם בשבוע הבא.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
