המפקח על הבנקים: "צפויות דרישות גבוהות שיקשו על הבנקים לחלק דיווידנדים"
בנוסף להתמודדות עם ועדת הריכוזיות והשלכות ועדת ועדת טרכטנברג, צפויים להתכונן בנוסף לקושי במשיכת דיבידנדים מהבנקים, כך אמר המפקח על הבנקים, דודו זקן, בראיון המתפרסם בגיליון החדש של מגזין איגוד הבנקים, "בנקאות".
"התשובה היא בהחלט כן. עדיין לא קבענו את המספרים, אבל הכיוון ברור לחלוטין - עלייה הן ברמת ההון והן באיכות ההון", מסביר זקן בהתייחס לשאלה האם צפויות להיות דרישות גבוהות יותר מבחינת ההון וקושי רב יותר לחלק דיווידנדים.
"די להסתכל על המגמות בעולם ועל צבירת הון הליבה בבנקים אירופיים ואמריקניים. הצבירה בחו"ל היא לא ממקורות פנימיים כלומר, מאי-חלוקת רווחים, אלא גם מהזרמה של כסף חיצוני באמצעות הנפקות, לרבות תוך דילול בעלי מניות. בישראל לא נזקקנו להנפקות ולדילול בעלי מניות, אבל נידרש ליישר קו עם המגמה העולמית של חיזוק הון הליבה".
בראיון, מדבר המפקח גם על הסיכונים לנפילת לווים גדולים. זקן מסביר כי בישראל יש חשש לנזק למערכת הבנקאית ממחדל פירעון של לווה או קבוצת לווים וגם נזק לציבור, למחזיקי האג"ח, מ'תספורת' כזו או אחרת או ממחדל פירעון של אותו מנפיק. "לתסריט כזה יש השלכות על הבנקים, על הציבור וכן על היכולת קבלת אשראי במשק לצורך פיתוח עסקי וצמיחה כלכלית".
באותו הקשר צריך לציין את ריכוזיות האשראי לענף הבינוי והנדל"ן בתיקי האשראי של הבנקים. "אם ללווים אלה יקרה משהו כתוצאה מירידת מחירים חדה, זה ישפיע על כושר ההחזר שלהם באופן ישיר. בראייה ארוכת טווח, שוק הנדל"ן מאופיין במחזוריות ולא צריך להיות מומחה גדול כדי לומר שאנו בגיאות ומתי שהוא תגיע גם תקופת שפל".
- 4.עקב הגרושים הרבים כושר החזר המשכנתה נפגע. (ל"ת)זקן 18/09/2011 12:35הגב לתגובה זו
- 3.מדוע אינך מוציא הוראות גם בקשר לשכר ההזוי ? (ל"ת)hueu 18/09/2011 12:26הגב לתגובה זו
- 2.בעל הבית לוקח את המושכות (ל"ת)שוט 18/09/2011 12:07הגב לתגובה זו
- 1.היום יום קובע לדווידנד בבזק.למי שמעטניין. (ל"ת)שחר 18/09/2011 11:46הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
