מיוחד

ערוץ 10 התנצל; את הציבור זה מעניין?

התקשורת כמרקחה לאחר התנצלות בפני אדלסון וההתפטרויות בערוץ 10, אבל בדיקה של יפעת מידע תקשורתי מגלה רק 2,100 שיחות ברשת על הפרשה

פרשת ההתנצלות בערוץ 10 בפני שלדון אדלסון, הכתה גלים בעולם התקשורת הישראלי. התפטרות בכירי חברת החדשות, אחד מהם אף בשידור חי, הדהימה בעוצמתה את כל מי שמסקר את עולם התקשורת בישראל. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את סיקור הנושא בתקשורת וברשתות חברתיות, עולה כי את הציבור הכללי זה לא ממש עניין.

בדיקת האירוע ברשת מעלה כי השיח כלל כ-2,100 שיחות - מדובר על היקף שיח דל שמצביע על חוסר התעניינות ציבורית בנושא.

ניתוח השיח החברתי ברשת מעלה כי הגולשים התעניינו יותר באדלסון וגיא זוהר ופחות בערוץ ובעתידו. מתוך סך השיחות, ריכזו זוהר ואדלסון מעל ל-60% מהשיח, זוהר זוכה בעיקר לתגובות חיוביות על צעדו, 44% מהשיחות היו חיוביות והציגו אותו כמי שהגן על כבודו וכבוד הערוץ מפני בעלי ההון. אדלסון, שזוכה להיקף שיח דומה לזה של זוהר (כ-30% מסך כל השיחות בנושא), זוכה לביקורת ברשת בהיקף של 37%.

ניתוח השיח הנוגע ל-2 האישים הללו, מבליט עוד יותר את העניין המועט שמצאו הגולשים בפרשה: ב-2 המקרים רוב השיחות היו ניטרליות, לגבי זוהר כמעט ולא אותרו שיחות שליליות ולגבי אדלסון כמעט ולא אותרו שיחות חיוביות. המשמעות היא שמרבית השיחות היו אינפורמטיביות, דהיינו כאלו שמעבירות אינפורמציה יבשה על הפרשה: "היום ב'השבוע' תפורסם הודעת התנצלות בפני שלדון אדלסון", או "גיא זוהר אמור להודיע על התפטרות מהגשת השבוע".

כאשר בודקים את השיחות בהקשר של ערוץ 10, עולה כי 40% מהשיחות היו שליליות, הערוץ זוכה לביקורת רבה מאוד על ההתנצלות ומוצג כמי שנכנע לתכתיבי בעלי ההון.

2 המסקנות הבולטות מהנתונים הן: האחת, כמעט ואין שיחות המצדדות בהתנצלות, לא עלו לרשת שיחות ודיונים בקשר לאמיתות התחקיר שפורסם בינואר בערוץ 10, ובמרבית השיחות עלתה ביקורת על המהלך. המסקנה השנייה הבולטת מהנתונים היא כי קיימת התעניינות ציבורית מועטה בנושא.

הסבר מעניין למסקנה השנייה טמון בהיקפי השידור ברדיו ובטלוויזיה. ערוץ 2 הקדיש לנושא 2 אייטמים קצרים - אחד בתכנית הבוקר שלו; בערוץ 1 בחרו לא להתייחס לסוגיה. כמובן שצריך לסייג ולומר כי מדובר כמובן בערוצים מתחרים.

גלי צה"ל הקדיש לנושא 7 אייטמים, אולם יתר השתות כמעט ולא התייחסו לסוגיה, כאשר רשת ב' הקדישה לפרשת ערוץ 10-אדלסון 2 אייטמים בלבד.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    גיא זוהר הוא איש אינטיליגנטי ותותח. (ל"ת)
    דן דן 17/09/2011 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    העמותה.... 14/09/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    הרבה אזרחים מיתקשרים למערכת על הרבה דברים לא טובים בערוץ...ואין תשובה חושבים שזה ידעך לבד...כמו למשל...השבוע התבטעה אחת ממימשתתפי התוכנית בשידור חי לעיני המוני בית ישראל את המישפט הבא אשכנזים מסריחים היתקשרתי והמון מיחברי האשכנזים גם היתקשרו למערכת ..אבל כניר שהם רוצים שזה ידעך לבד או ישכח ...ומספרים כול מיני סיפורים כדי לימשוך זמן ...כמו העינין בטיפול... יבדק...ועוד המון סיפורים ...אבל היתנצלות בטלויזיה...זה לא...מענין מה היה קורה אילו מישהוא היה אומר בשדור חי הספרדים המסריחם ...מענין איך היו מגיבים אז ...בושה וחרפה שערוץ ממלכתי מביא אספסוף כזה לשידור התוכנית ...אז לפחות שיהיו אחראים לאספסוף הזה
  • 7.
    תום 14/09/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
    בכל המהומה שהתרחשה עד היום עדין לא הבנתי האם אכן נעשתה טעות בכתבה או לא ? האם מה ששודר היה תקין או לא ? אם נעשתה טעות למה לא להתנצל? בכל הכתבות שנעשו על ההתפטרות זה לא היה מובן
  • אחר 15/09/2011 12:28
    הגב לתגובה זו
    כנראה שלא מתאים לתקשורת לציין את העובדות (לכן גם מיעוט ההתיחסות). נשאר רק לנחש מה התקשורת מעדיפה שלא נדע.
  • 6.
    איתי 14/09/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    אמרו שאדלסון הפר הסכם עם עובד שלו והוא לא הפר, משהו כזה, לא? אז ערוץ 10 התנצל. נו, מה? זה מוריד להם מהחשיבות העצמית שלהם? מה הקטע?
  • 5.
    מתי 14/09/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    לי יש שאלה אם גיא זוהר התפטר איך הוא ממשיך להופיע כל ערב בערוץ 10. אלא עם זו התפטרות פיקטיבית בלבד.
  • 4.
    גיא זוהר פורש ונשאר בערוץ 10. הזוי... (ל"ת)
    14/09/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אייל 14/09/2011 12:50
    הגב לתגובה זו
    באמת חיה בתוך בועה
  • 2.
    14/09/2011 12:48
    הגב לתגובה זו
    מודעים לערוץ 10 לא הייתם מגיעים אפילו ל120 שיחות ברשת
  • 1.
    14/09/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    אם אלו התחושות בציבור נשאלת השאלה מה היה מיותר ההתנצלות או הביקורת עליה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.