פיצוץ בכור גרעיני בצרפת: הרוג אחד ושלושה פצועים, חשש מדליפה רדיואקטיבית

העיתונות באירופה מדווחת על פיצוץ שאירע בחדר איחסון במתקן גרעיני סמוך לעיר Marcoule
תומר קורנפלד | (8)

חצי השנה האסון הגרעיני ביפן, נראה שהעולם נאלץ להתמודד עם אירוע גרעיני נוסף - הפעם בצרפת. העיתונות בצרפת מדווחת על דליפה של חומר רדיואקטיבי במתקן גרעיני בדרום המדינה סמוך לעיר Marcoule.

על פי הדיווחים, מהפיצוץ נהרג אדם אחד ושלושה נפצעו. בכלי התקשורת מדווחים כי ישנו סיכוי לדליפה רדיואקטיבית כתוצאה מהפיצוץ אשר אירע במתקן איחסון.

האירוע הנוכחי שונה באופיו מאשר זה שהתרחש בתחילת השנה ביפן. אז רעידת אדמה חזקה שאירעה בלב יב יצרה גל צונאמי ענק אשר שטף את העיקר פוקושימה שבו ישנם מספר מתקנים גרעיניים לייצור חשמל. כתוצאה מהצונאמי - נוצר קושי לצנן את ליבת הכור וקרינה רדיואקטיבית דלפה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ברור 12/09/2011 17:08
    הגב לתגובה זו
    בום גדול עכשיו בבורסות בעולם זה מה שחסר לנו אני מקווה שהקרינה לא תגיע לבורסה בתל אביב.
  • 6.
    נוח 12/09/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    הזה אין רכיבים רדיואקטיביים, אבל מה לא תעשו כדי לגרום לפאניקה!
  • אפי 13/09/2011 06:58
    הגב לתגובה זו
    אתה מומחה בכורים??
  • 5.
    עוד " סיבה" שהשוק ירד .... (ל" ת) (ל"ת)
    David W 12/09/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שחר 12/09/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
    ספה פוסיב!!!!
  • 3.
    זה מה שהיה חסר לבורסה... (ל"ת)
    רונן לב עוז 12/09/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כבר פה (ל"ת)
    2012 12/09/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יובל 12/09/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
    היכונו לפיצוץ המשני.
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.