משרד התיירות ישקיע מיליונים בחו"ל
מתחילת השנה הגיעו לישראל 2.2 מיליון מבקרים - ירידה של 2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, יחד עם זאת מתוכם היו 1.9 מיליון תיירים - גידול של 3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב: "היציבות בתיירות לישראל בתקופה זו, אינה מובנת מאליה והיא הושגה בזכות פעילות מאומצת וממוקדת על ידי נציגי המשרד בעולם, במדינות המקור החשובות, לצד שווקים מתפתחים בעולם.
בתקופה הקרובה תפעל תעשיית התיירות של ישראל, בהובלת המשרד, בירידים המובילים בעולם בכדי להעביר את המסר שעל אף האירועים האזורים, ישראל היא יעד תיירותי בטוח, אטרקטיבי, מגוון וייחודי ולחוויית הביקור בה, אין תחליף".
עונת ירידי התיירות 2012-2011 נפתחת בימים אלה ברחבי העולם ותמשך עד לחודש מאי, בהשתתפות עשרות אלפי מציגים, אנשי תעשיית התיירות, עיתונאים והקהל הרחב.
משרד התיירות, באמצעות הנציגים בארץ ובעולם, יוביל את השתתפות תעשיית התיירות של ישראל בירידים הגדולים, בראשם בצרפת, פולין, ברזיל, סין, סינגפור, גרמניה ואנגליה, ובירידים המקומיים, בהשקעה של 12 מיליון שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
