מברוק: הערוץ בערבית יעלה בינואר
קבוצת הלא.טי.וי קיבלה הבוקר (יום ב') משר התקשורת משה כחלון, את הרישיון להפעיל ערוץ ייעודי בשפה הערבית. טקס הענקת הרישיון במשרדי מועצת הכבלים והלוויין בתל אביב, התקיים לאחר הלא.טי.וי קיימה את התחייבויותיה והעבירה הון עצמי של 5 מיליון שקלים וערבויות בסך 3 מיליון שקלים.
הערוץ עצמו יעלה לאוויר ב-1 בינואר, וייקלט בצלחות לוויין ובפלטפורמות HOT ו-yes. כמו כן הוא עתיד לקבל אפיק שידור בשירות השידור הדיגיטלי 'עידן פלוס', בכפוף לאישור משרד התקשורת.
יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ניצן חן, הצהיר כי ראה לנכון לעשות הכל כדי לאפשר הקמת ערוץ ייעודי בערבית, לאחר שבעבר לא הצליחה המועצה להוציא לפועל מכרז קודם.
קבוצת 'הלא טי.וי' כוללת משקיעים ויזמים ערבים ויהודים - 3סקטורס, בסאם ג'אבר, רנד, לב גליל, ענני תקשורת, ביסאן הפקות, ג'עפר פרח, זכיינית ערוץ 2 רשת, רן אדליסט, ניוסאונד, ועמי הולנדר. מנכ"ל הערוץ הוא ג'וזף אטרש. במהלך הטקס הודיע אטרש כי הערוץ החל להיערך בחודשים האחרונים לקראת צילומי פיילוטים לערוץ. בישיבת הדירקטוריון האחרונה של הערוץ שהתקיימה בשבוע שעבר, נבחרו חברות ענני תקשורת וביסאן להפיק את רצועות השידור המרכזיות של הערוץ.
יו"ר הדירקטוריון זיאד עומרי, פנה לשר כחלון וביקש שכספי החדשות המקומיות בערבית על סך של 5 מיליון שקלים, יועברו לערוץ הייעודי. כיום, מפיקה HOT, באמצעות 'קודה תקשורת', את החדשות בערבית המשודרות בערוץ 98 וב-'HOT3'.
- 5.ניצן חן הוא בדיחה. נקודה (ל"ת)רמי 12/09/2011 22:41הגב לתגובה זו
- 4.כתב החדשות בערבית 12/09/2011 22:38הגב לתגובה זוחוצפה ,עוד לא עלו לאוויר וכבר מבקשים מכחלון את תקציב המקומיות. אם כחלון יתן לי 5 מיליון שקלים גם אני אעשה ערוץ מסחרי בערבית, איך ?
- 3.עלי מחאג'נה 12/09/2011 17:23הגב לתגובה זוטלוויזיה לא עושים בשלושה עשר מליון ש"ח. הכול יהיה תוכן שיווקי ויימאס תוך שבועיים. הם לא יכולים להתמודד עם אלג'זירה ועם אלערבייה ועם MBC יעם LBC יעם רוטאנא פשוט מצחיק
- 2.רם 12/09/2011 13:50הגב לתגובה זותסתכלו בתמונה טוב טוב. אתם רואים מה שאני רואה? ניצן חן נראה ממש לא שייך. כאילו הוא נטע זר שם, בגלל שהוא לא נראה מנהל? נארה חסר כריזמה לחלוטין? כזה שלא מתאים לעניין. במקרה שלו התפקקיד לא עושה את האדם. עובדה!
- 1.אני 12/09/2011 13:40הגב לתגובה זוו-33 יעברו לערוץ בערבית? ראוי שכך יעשה. לגבי ערוץ 33 הבנתי שבלי קשר הוא יעבור הסבה לערוץ חדשות.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
