כלכלן בכיר: "תזמון העלאת הדירוג לישראל בעת זו של אי וודאות - תמוה"
חברת הדירוג S&P הודיעה ביום שישי כי היא מעלה את דירוג האשראי של מדינת ישראל בדרגה אחת לרמה של A+ עם תחזית "יציבה". בימים כתיקונם אין ספק שמדובר בהודעה חיובית למדינה ולבורסה בתל אביב, אך היום התמונה נראתה אחרת - המניות נפלו ואגרות החוב לא הציגו תנועה משמעותיות.
הסברה טוענת, כי החלטות הדירוג עוקבות אחרי השוק ולא מובילות אותו, או במילים אחרות - שהעלאת הדירוג כבר מגולמת במחירי השוק. ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, התייחס להעלאת הדירוג בשיחה עם Bizportal ותהה עד כמה השחקנים בשוק, בין אם מוסדיים ובין אם פרטיים, מושפעים ומאמינים בהחלטת הדירוג.
כפי שמשתקף מהמסחר היום המשקיעים קצת פחות אופטימיים מחברת S&P. "כל השפעה שהייתה להעלאת הדירוג קוזזה במידה רבה עם האירועים במצרים", הסביר שראל. כמובן שגם הירידות החדות בוול סטריט והדאגות מפשיטת חוב של יוון תרמו את שלהן.
"מודיס כבר העלו את דירוג ישראל לרמה של A1 המקבילה ל-A + של חברת S&P כך שאין ברמת הדירוג כל חדש", טוען שראל ומתייחס לתזמון המפתיע של פרסום ההחלטה. "אנו לפני חודש-חודשיים של אי וודאות: ועדת טרכטנברג, ההכרזה על המדינה הפלשתינית, החמרת היחסים עם טורקיה - כל אלו מהווים איום על תקציב".
לגביי המחאה החברתית, נראה שפתרון להקלת יוקר המחייה בישראל יתבצע תוך שינוי סדרי העדיפויות בלבד ללא הגדלת הגירעון התקציבי. לפי שראל, סביר להניח כי שר האוצר הבטיח בצורה מפורשת לחברת הדירוג שלא יאפשר פריצה של מסגרת התקציב.
"מעניין לראות מחר את ה-CDS של ישראל, שם ייתכן שנראה את השפעה"
- 8.It' s all politic and conpiracy (ל"ת)benny 12/09/2011 10:25הגב לתגובה זו
- 7.זה רק עניין של מתנה לאיש המתאים (ל"ת)תמוהה?? העלאת דירוג 12/09/2011 08:37הגב לתגובה זו
- 6.יום א' 11/09/2011 19:17הגב לתגובה זויש כספים שחייבים לזוז בגלל חברות הדרוג ולא יעזור לאף אחד , שהרי קופות עולמיות שמחויבות להשקיע לפי דרוג יסיטו כסף לישראל ולתעשיה והבנקים בארץ התגובה האוטומטית לבד תזרים ו/או לא תוריד הרבה מאוד $$$$ לשוק בארץ רק חבל שבקרוב גם זה יעלם בגלל אנשים שחושבים על אתמול ולא על המחר.
- 5.כניראה דחפתה את האף למקום לא נכון (ל"ת)ממומחה לריחות 11/09/2011 19:02הגב לתגובה זו
- 4.ספקולנט בדימוס 11/09/2011 18:26הגב לתגובה זומעמלות קהי/מכירה מרשים מכירת שורט עבור בצע כסף והם אכן מתפלאים למה מאשרים לישראל דרוג כזה. יש לזכןר כי עד 3 A המרחק גדול. מי שח משורט על יתפלא. שיהיה שבע רצון.
- 3.הכל פוליטיקה סטנלי 11/09/2011 18:17הגב לתגובה זולפי המצב הגיאופולטי והכלכלי היתה צריכה להתבצע הורדת דירוג...מחאה חברתית משבר תורכיה מצרים הכרזת המדינההפלשתינית...זה מראה שהכל פוליטיקה אצל S
- גם אצלך.... (ל"ת)ספקולנט בדימוס 11/09/2011 18:27הגב לתגובה זו
- 2.T 11/09/2011 17:56הגב לתגובה זוהם צריכים אותנו יותר מאשר אנחנו אותם!
- 1.חי 11/09/2011 17:47הגב לתגובה זוהמצב הבטחוני מחמיר מאוד מצרים עכשיו גם טורקיה מה עם המחאה שמדינת ישראל השויצה שהיא בOECD ואנחנו רחוקים בתכלס מלהיות שם ועכשיו מדינת ישראל יוצאת נגד הטייקונים עם ששנסקי למנהים מי ירצה לבוא לישראל להשקיע ובקשר לתקציב אל תדאגו בקלות יכול להיות איזה התחממות וכל המזרח התיכון מתלקח משהו מריח לי לא טוב שדוקא עכשיו ישראל קיבלה את הדירוג רק בגלל ההכנסות מהגז שאפילו שום גז באופק לא נראה ובל נשכח ש-2008 הם העלו את הדירוג לבנקים שבוע לאחר מכן כל הבנקים פשטו רגל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.