בית משפט פסל תנייה במכרז אשר התיימרה למנוע קליטת עובדי כח אדם אצל המעסיק בפועל

עתמ 40679/10 תיגבור-מאגר כח אדם מקצועי זמני בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ארלוזורוב תל אביב, מיום 25.8.2010. תקציר פסק דין מאת עו"ד אילנית מילוא
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

-------------

שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה") פירסמה הצעה למכרז אשר אחד מתנאי הסף בה היה: "המציע איננו ולא מתקיים כל הליך להכרזתו, כספק כח אדם כמשמעות מונח זה בחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם (להלן: "החוק")". תיגבור-מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ (להלן: "העותרת") הגישה עתירה מנהלית כנגד המשיבה בטענה, כי תנאי סף זה הינו ניסיון לעקוף שלא כדין את תכליתו ומטרתו של החוק וההגנה אותה הוא פורש על "עובדי קבלן". עפ"י הוראת סעיף 12א' לחוק, "עובד קבלן" המועסק אצל "מעסיק בפועל" תקופה העולה על תשעה חודשים, ייחשב כעובדו של "המעסיק בפועל" כאשר ותק העסקתו ייחשב מיום תחילת עבודתו אצל ה"מעסיק בפועל".

לטענת העותרת, ה"פניה לקבלת הצעות" דינה כדין מכרז ועל המשיבה בהיותה "קופת חולים" חלות הוראות דיני חוק חובת המכרזים. לאור האמור לעיל, תנאי הסף הנ"ל מנוגד לעקרונות דיני המכרזים הציבוריים והמשפט המנהלי בהיותו ניסיון בוטה, כטענת העותרת, לעקיפת הוראות החוק ותכליתו החברתית והסוציאלית.

המשיבה טענה מנגד, כי "הפניה לקבלת הצעות" איננה מכרז וגם אם חלים על פניה זו דיני המכרזים, אין פסול או פגם בדרישת הסף הנ"ל. לטענת המשיבה, הואיל וזכאית היא ככל גוף כלכלי, להתנות על תחולת החוק בדרך של קביעת תנאי סף במכרז, לפיו לא תתקבל הצעה של "קבלן כוח אדם" כמובנו באותו החוק, ובכך למנוע מראש את תחולת החוק על העובדים, שיועסקו במסגרתה במסגרת שירותי השמירה, נשוא "הפניה לקבלת ההצעות".

פסק הדין

--------------

תכלית החוק הנה הגנה על זכויות עובדי קבלן המועסקים ע"י ה"מעסיק בפועל" תקופה העולה על תשעה חודשים. המחוקק קבע בסעיף 12א' לחוק, כי בחלוף תשעה חודשים הופך עובד הקבלן לעובדו של המעסיק בפועל. כלומר, המעסיק בפועל רשאי להפסיק העסקת עובד קבלן בטרם חלפו תשעה חודשים ובכך למנוע הפיכתו לעובדו שלו. אולם, אם לא עשה כן הופך העובד הזמני לעובדו של המעסיק בפועל. סעיף 12א' לחוק מבטא איזון נורמטיבי שאיזן המחוקק בין אינטרס ההגנה על ציבור העובדים הזמניים, החשוף לפגיעות בזכויותיו, לבין ההגנה על זכויות מעסיק להעסיק עובדים לתקופות זמניות קצרות, ולמשימות זמניות, שבמהלכן לא ייחשב העובד לעובדו של המעסיק אלא לעובד הקבלן.

מהותה של "הפניה" לקבלת הצעות דנן הינה למעשה פניה להצעות למתן שירותי כוח אדם. דרישת הסף של המשיבה, כי "קבלני כוח אדם", כמובנם בחוק העסקת עובדים, אינם רשאים להגיש הצעה, משמעה התנערות א-פריורית של המשיבה מנורמת ההגנה על עובדים זמניים שקבע המחוקק בחוק.

בפס"ד של בימ"ש העליון נקבע, כי: "ייחודם של דיני המכרזים הציבוריים הוא בכך שהם ניצבים על צומת דרכים משפטי, המנקז אליו יסודות מתחומי משפט שונים. יעילות מנהלית וכלכלית, מוסר, אתיקה ציבורית, קיומו של חופש חוזים במובנו הרחב, הקפדה בעקרון השוויון לרבות שיויון בהזדמנויות הם חלק מן העקרונות המצטלבים בו. הגשמתו של משפט העבודה המגן הוא להשקפתי, ממטרותיהם של דיני המכרזים ועומדת היא על רגליה שלה, שכם אל שכם עם התכליות האחרות".

עוד נקבע, כי "משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מדיני המכרזים, בכוח ובעת האחרונה גם בפועל. משטר זה נגזר ראש וראשונה מחובת הנאמנות לציבור של רשויות המנהל, מן העובדה כי המטרות שלשמן הן פועלות אינן כלכליות גרידא, ומכפיפות פעולתן של רשויות אלו לכל אשר נכלל בתקנת הציבור, היינו לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית. אין חולק, כי חוקי המגן בעבודה הם עצם מעצמותיהם של עקרונות אלה" (עע"מ 9241/09 שלג לבן בע"מ נ' עיריית אשקלון ואח', מיום 8.7.10).

לאור זאת, אין מנוס מהמסקנה, כי בהכללת תנאי הסף הנ"ל למכרז דנן פעלה המשיבה בניגוד לעקרונות דיני המכרזים הציבוריים החלים עליה.

לאור האמור לעיל, העתירה התקבלה ובימ"ש הורה למשיבה לבטל את תנאי הסף הנ"ל ולקבוע בהתאם את המשך אותם ההליכים.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: