בית משפט פסל תנייה במכרז אשר התיימרה למנוע קליטת עובדי כח אדם אצל המעסיק בפועל
העובדות
-------------
שירותי בריאות כללית (להלן: "המשיבה") פירסמה הצעה למכרז אשר אחד מתנאי הסף בה היה: "המציע איננו ולא מתקיים כל הליך להכרזתו, כספק כח אדם כמשמעות מונח זה בחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם (להלן: "החוק")". תיגבור-מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ (להלן: "העותרת") הגישה עתירה מנהלית כנגד המשיבה בטענה, כי תנאי סף זה הינו ניסיון לעקוף שלא כדין את תכליתו ומטרתו של החוק וההגנה אותה הוא פורש על "עובדי קבלן". עפ"י הוראת סעיף 12א' לחוק, "עובד קבלן" המועסק אצל "מעסיק בפועל" תקופה העולה על תשעה חודשים, ייחשב כעובדו של "המעסיק בפועל" כאשר ותק העסקתו ייחשב מיום תחילת עבודתו אצל ה"מעסיק בפועל".
לטענת העותרת, ה"פניה לקבלת הצעות" דינה כדין מכרז ועל המשיבה בהיותה "קופת חולים" חלות הוראות דיני חוק חובת המכרזים. לאור האמור לעיל, תנאי הסף הנ"ל מנוגד לעקרונות דיני המכרזים הציבוריים והמשפט המנהלי בהיותו ניסיון בוטה, כטענת העותרת, לעקיפת הוראות החוק ותכליתו החברתית והסוציאלית.
המשיבה טענה מנגד, כי "הפניה לקבלת הצעות" איננה מכרז וגם אם חלים על פניה זו דיני המכרזים, אין פסול או פגם בדרישת הסף הנ"ל. לטענת המשיבה, הואיל וזכאית היא ככל גוף כלכלי, להתנות על תחולת החוק בדרך של קביעת תנאי סף במכרז, לפיו לא תתקבל הצעה של "קבלן כוח אדם" כמובנו באותו החוק, ובכך למנוע מראש את תחולת החוק על העובדים, שיועסקו במסגרתה במסגרת שירותי השמירה, נשוא "הפניה לקבלת ההצעות".
פסק הדין
--------------
תכלית החוק הנה הגנה על זכויות עובדי קבלן המועסקים ע"י ה"מעסיק בפועל" תקופה העולה על תשעה חודשים. המחוקק קבע בסעיף 12א' לחוק, כי בחלוף תשעה חודשים הופך עובד הקבלן לעובדו של המעסיק בפועל. כלומר, המעסיק בפועל רשאי להפסיק העסקת עובד קבלן בטרם חלפו תשעה חודשים ובכך למנוע הפיכתו לעובדו שלו. אולם, אם לא עשה כן הופך העובד הזמני לעובדו של המעסיק בפועל. סעיף 12א' לחוק מבטא איזון נורמטיבי שאיזן המחוקק בין אינטרס ההגנה על ציבור העובדים הזמניים, החשוף לפגיעות בזכויותיו, לבין ההגנה על זכויות מעסיק להעסיק עובדים לתקופות זמניות קצרות, ולמשימות זמניות, שבמהלכן לא ייחשב העובד לעובדו של המעסיק אלא לעובד הקבלן.
מהותה של "הפניה" לקבלת הצעות דנן הינה למעשה פניה להצעות למתן שירותי כוח אדם. דרישת הסף של המשיבה, כי "קבלני כוח אדם", כמובנם בחוק העסקת עובדים, אינם רשאים להגיש הצעה, משמעה התנערות א-פריורית של המשיבה מנורמת ההגנה על עובדים זמניים שקבע המחוקק בחוק.
בפס"ד של בימ"ש העליון נקבע, כי: "ייחודם של דיני המכרזים הציבוריים הוא בכך שהם ניצבים על צומת דרכים משפטי, המנקז אליו יסודות מתחומי משפט שונים. יעילות מנהלית וכלכלית, מוסר, אתיקה ציבורית, קיומו של חופש חוזים במובנו הרחב, הקפדה בעקרון השוויון לרבות שיויון בהזדמנויות הם חלק מן העקרונות המצטלבים בו. הגשמתו של משפט העבודה המגן הוא להשקפתי, ממטרותיהם של דיני המכרזים ועומדת היא על רגליה שלה, שכם אל שכם עם התכליות האחרות".
עוד נקבע, כי "משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מדיני המכרזים, בכוח ובעת האחרונה גם בפועל. משטר זה נגזר ראש וראשונה מחובת הנאמנות לציבור של רשויות המנהל, מן העובדה כי המטרות שלשמן הן פועלות אינן כלכליות גרידא, ומכפיפות פעולתן של רשויות אלו לכל אשר נכלל בתקנת הציבור, היינו לעקרונות היסוד של השיטה המשפטית. אין חולק, כי חוקי המגן בעבודה הם עצם מעצמותיהם של עקרונות אלה" (עע"מ 9241/09 שלג לבן בע"מ נ' עיריית אשקלון ואח', מיום 8.7.10).
לאור זאת, אין מנוס מהמסקנה, כי בהכללת תנאי הסף הנ"ל למכרז דנן פעלה המשיבה בניגוד לעקרונות דיני המכרזים הציבוריים החלים עליה.
לאור האמור לעיל, העתירה התקבלה ובימ"ש הורה למשיבה לבטל את תנאי הסף הנ"ל ולקבוע בהתאם את המשך אותם ההליכים.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.19% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.