ניתוק קשרי המסחר עם טורקיה עלולים לסכן יצוא של 1.6 מיליארד דולר בשנה

טורקיה מהווה יעד היצוא השישי בגודלו של ישראל כאשר ענף היצוא העיקרי היה ענף הכימיקלים ותזקיקי הנפט
רקפת גלילי | (15)

המתיחות עם טורקיה נמשכת: אתמול הודיע אחמט דאווט אולו, שר החוץ הטורקי, על פנייה לבית הדין הבילאומי בהאג וערעור על דו"ח פאלמר. לטורקיה השגות על דו"ח פאלמר שקבע שהסגר הישראלי על רצועת עזה הוא חוקי. בד בבד פועלת טורקיה לתביעות אישיות כנגד "כל הישראלים שאחראים לפשע הריגתם של תשעת האזרחים", לדבריהם.

הדרדרות זו ביחסים באה כהמשך לאירועי הקודמים מאז המשט לרצועת עזה. טורקיה דרשה את התנצלות ישראל ואף הציבה אולטימטום, אך בכירים בארץ סירבו להתנצל. ביום שישי הודיע שר החוץ הטורקי כי השגריר הישראלי בארצו יגורש עד יום רביעי והבטיח כי יפעל "להוריד את דרג הייצוג בין ישראל לטורקיה ל'מזכיר שני'".

הטורקים מציגים חזית קשה ולא מתפשרת ומתכוונים להשעות את כל ההסכמים הביטחוניים עם ישראל "אין דרך חזרה אלא אם כן, ישראל תתאים את עצמה לדרישות טורקיה". בתוך כך, הודיעה טורקיה כי תנתק את קשרי המסחר בין המדינות, דבר אשר עלול לפגוע ביצואנים היות וטורקיה הינה יעד היצוא השישי בגודלו של ישראל.

על פי נתוני מכון היצוא, היקף הסחר (יבוא ויצוא סחורות ללא יהלומים) של ישראל מול טורקיה הסתכם בשנת 2010 בכ- 3.1 מיליארד דולר, עלייה של כ- 26% לעומת שנה קודמת, בה הסתכם היקף הסחר בכ- 2.5 מיליארד דולר. בין החודשים ינואר-יוני 2011 גדל הסחר בין המדינות בשיעור של 27% והוא הסתכם בכ-2 מיליארד דולר.

יצוא הסחורות (ללא יהלומים) בשנת 2010 הסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר. בין החודשים ינואר-יוני 2011 עלה היצוא בשיעור של כ-40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והוא הסתכם בכ-950 מיליון דולר.

ענף היצוא העיקרי לטורקיה הינו ענף הכימיקלים ותזקיקי הנפט (המהווה כ-68% מסך היצוא לטורקיה) שעלה בשיעור של כ-55% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד והסתכם בהיקף של כ-650 מיליון דולר. ענף דומיננטי נוסף המשפיע על היקפי היצוא לטורקיה הינו ענף המתכות המהווה כ-11% מסך היצוא.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דני צור 05/09/2011 07:12
    הגב לתגובה זו
    בעולם יש מחסור בכימיכלים ותזקיקי נפט, היצוא לתורכיה נובע מהמרחק הקצר יחסית ,אין בעיה להסיט את היצוא הזה לאיטליה וצרפת, פסולת ברזל מיוצאת לתורכיה מסיבות פוליטיות היום יש הזדמנות להטיל על זה מכס. מה נשאר ציוד צבאי.אנחנו צריכים לחזק את תורכיה צבאית??
  • 9.
    מה שכן - אני מקנא בכבוד הלאומי שלהם ובאמירות (ל"ת)
    הברורות של מנהיגיהם. 04/09/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קארסו 04/09/2011 14:05
    הגב לתגובה זו
    ושווקו בישראל התפרקו ומלאות תקלות ממש סוג ז ,מזל שנפטרנו מזה ,גם סחורה תורכית היא בפירוש לא איכותית כולל כל הפירות היבשים מלאי התולעים שלהם שזקנים תורכים מעבדים אותם עם כפות רגליהם המזוהמות, לא לקנות!!!!!!!!!
  • 7.
    משה 04/09/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שיש לכם טעות. הסכמי הסחר לא בוטלו למעט הסכמים צבאיים
  • 6.
    יגאל 04/09/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
    יצוא לתורכיה הבנתי היבוא בכמה מסתכם לא מצאתי מעניין לא?
  • 5.
    אבי קול 04/09/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    אף התנצלות לא תעזור...ראש ממשלת טורקיה אדם מטורף שרצה לכופף את ישראל לקרקע ולא לאפשר לה את זכות ההגנה העצמית כולל נגד הטרור מעזה...הוא ושר החוץ הטורקי אנטישמים ואסלמים קיצוניים וכדאי לכל יהודי לקרוא את ספרו של שר החוץ הטורקי שמוביל רעל כנגד ישראל והיהדות. כבודה של ישראל באזור זה שכולם מחפשים את הדרך איך לכופף אותה - חשוב יותר מהיצור לטורקיה -יש עוד מדינות רבות שאפשר לייצא.
  • 4.
    דורון 04/09/2011 11:04
    הגב לתגובה זו
    לא שרק לישראל יש מה להפסיד לתורכים בטוח יהיה יותר קשה אבל יותר עדיף לעת הזאת טיפה מרחק
  • צודק ! (ל"ת)
    אבי קול 04/09/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 04/09/2011 10:43
    הגב לתגובה זו
    לשמור על כבוד המדינה זה טוב, אך אפשר היה גם אחרת, בחוכמה - עדיף שלום קריר מאשר אויב מוצהר. לא ארחיב, אך לדעתי נהגנו לא בתבונה
  • אבי קול 04/09/2011 12:39
    הגב לתגובה זו
    תקרא את תגובתי כאשר יפרסמו אותה.
  • 2.
    בנטוב 04/09/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
    ישכון ובגויים לא יתחשב לו היינו שומרים על הכלל הזה מצבנו הייה שונה וטוב יותר אבל אנחנו מיתיחסים אליהם כשווים בין שווים והם מיתיחסים אלינו כאל יהודים שנואים הם גם אמורים להפסיד מאיתנו הרבה ואולי אף יותר את הטכנולגיה ישראל תוכל להפנות לארצות אחרות שגם ידעו להעריך ולישמור ולא להיתעסק באיסלם ושינאה
  • צודק ב-100% !!! (ל"ת)
    אבי קול 04/09/2011 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עינת 04/09/2011 10:05
    הגב לתגובה זו
    מעניין שטורקיה לא חושבת להתנצל ולשלם פיצויים לקורבנות הארמנים.
  • טורקיה שתתנצל גם נגד הכורדים !!! (ל"ת)
    אבי קול 04/09/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
  • הוצאת לי את התווים מהמקלדת (ל"ת)
    נחום 04/09/2011 10:41
    הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.