רוצים לנהל את ערוץ 1? המכרז יצא לדרך
המכרז הפנימי-חיצוני למשרת מנהל הטלוויזיה ברשות השידור, יצא הבוקר (יום ג') לדרך, לאחר שביום ראשון האחרון החליטו חברת ועדת המכרזים של הרשות לא להמליץ למשרה על אף אחד מ-4 המתמודדים הפנימיים. את המועמדויות לתפקיד יש להגיש עד 22 בספטמבר בשעה 15:00, אל ועדת המכרזים במשאבי אנוש.
בשלב הזה יוכלו להתמודד על המשרה עובדי רשות השידור ואנשים שאינם מהרשות, בכפוף לתנאי סף: תואר ראשון עם 11 שנות ניסיון בתחום התוכן ולפחות 6 שנות ניסיון ניהולי, או תואר שני עם 9 שנות ניסיון בתחום התוכן ולפחות 5 שנות ניסיון ניהולי.
8 בכירים ברשות התעניינו בתפקיד, בהם מ"מ מנהל הטלוויזיה היוצא מושון מצליח שהודח לאחרונה מהתפקיד, אולם בסופו של דבר כאמור, הגיעו לראיונות ביום ראשון השבוע עורך 'יומן' משה נסטלבאום; המנהל בפועל של מחלקת התכניות בערוץ 1 יצחק זוננשיין; מנהל מחלקת הספורט בערוץ 1 אורי לוי, ומנהל מחלקת התעודה בערוץ 1 איתי לנדסברג. לדברי גורם בוועדה, "המועמדים שהגישו מועמדותם ראויים, אבל לא צריך להיחפז עם ההחלטה, ואפשר גם לבדוק אופציות נוספות".
- 3."הם ראויים" אבל לא בבית ספרנו.מכור..שקוף ! (ל"ת)"ראויים" 30/08/2011 13:21הגב לתגובה זו
- 2.יערה 30/08/2011 13:00הגב לתגובה זומה נשאר לנהל בערוץ הראשון? את התקלות שלו? את הפדיחות?....הערוץ הראשון יכול להסגר ובכך לחסוך למדינה הרבה מאוד - כסף ובושה
- 1.אלוני 30/08/2011 11:26הגב לתגובה זוהבראליזים חוזר,ובגדול!!!!!!!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
