לאחר הודעת הריבית אתמול: הדולר נחלש ב-0.7%, נסחר ברמה של 3.58 שקלים
השקל מתחזק היום מול המטבעות האחרים כברקע החלטת בנק ישראל מאתמול להותיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 3.25%. למרות שהחלטה זו הייתה בהתאם לקונצנזוס, בקרב הכלכלנים נשמעו דעות על כך שנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר נדרש להוריד את הריבית. הדולר נחלש היום במסחר 0.7% לרמה של 3.58 שקלים וגם האירו נחלש 0.7% לרמה של 5.19 שקלים.
איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים: "החלטת הריבית הייתה צפויה ובהצהרה מבנק ישראל נפתחה האפשרות להורדת ריבית בהמשך, להערכתי זה כנראה יקרה לקראת סוף השנה. הדולר כעת מתקן כלפי מטה, דבר שהיה קורה גם ללא הודעת הריבית. צריך לזכור כי הדולר עלה בחדות לאחרונה ואף הגיע ל-3.63 שקלים והירידה היום היא בגדר תיקון טכני. התיקון צפוי עד 3.55 שקלים לכל היותר ולהערכתי הדולר ימשיך לעלות. חשוב לציין כי אם הוא שובר את רמת ה-3.55 שקלים הוא כנראה בדרך למטה".
אלי שיראזי, מנהל חדר המסחר של למבקס, "ההחלשות של הדולר היום באה בהמשך להחלשות הדולר בעולם מיום חמישי-שישי בשבוע שעבר אחרי נאום יו"ר ה'פד', בן ברנקי, שלא סיפק את ציפיות המשקיעים למדיניות מוניטרית נרחבת. בנוסף, היו גם ציפיות להורדת ריבית אתמול והיחלשות השקל וכשנודע כי הריבית תישאר על כנה, השקל התחזק בחזרה".
"בגזרה העולמית, שר האוצר לשעבר ביפן נבחר להיות ראש הממשלה החדש ויאלץ להתמודד עם נזקי האסון הגרעיני שפקד את יפן בעקבות רעידת האדמה ב-11 במארס השנה. להערכתי הין ימשיך במגמת ההתחזקות שלו".
קובי מורד, סמנכ"ל מיטב ניהול סיכונים, התייחס למגמה חדשה שהחלה: "לאחרונה הבנקים מרחיבים את הפערים לעסקאות עתידיות בשוק המט"ח ומצטטים במרווחים שהולכים וגדלים ככל שמתרחקים בתקופה. המשמעות היא תמחור סיכון גבוה יותר מבעבר והגברת מנגנוני הביטחון כפי שקרה במשבר האחרון. צריך לזכור כי שוק המט"ח הוא השוק הגדול והנזיל בעולם ומהווה גם אינדיקציה למצב הכלכלה העולמית".
"בנוסף אציין כי הפערים בין הבנקים כל כך גדולים שהמרה של 100 אלף דולר יכולה להגיע עד לפער של 1,000 שקלים בין בנק לבנק באותה שנייה של ביצוע העסקה בלי קשר לעמלות הנלוות. בתור טיפ למשקיע שרוצה להמיר מט"ח הייתי מציע שיבחן את כל החלופות".
- 1.מטריד מה שמורד אומר (ל"ת)מנהל סיכונים מתחיל 30/08/2011 11:05הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
