אפריקה תעשיות מתרחבת בתחום הברזל: השלימה את רכישת יעקבי-ברזל בטון ב-130 מיליון שקל
אפריקה תעשיות, מקבוצת אפריקה ישראל, הודיעה היום (א') כי השלימה את רכישת פעילותה של חברת יעקבי-ברזל בטון בתמורה לכ- 130 מיליון שקל, מתוכם כ 40 מליון שקל עבור מלאי. בנוסף לתמורה הכספית התחייבה החברה לכבד את כל ההזמנות הלקוחות כפי שהתקבלו בחברת יעקבי.
רכישה זו משלימה השקעה אותה ביצעה אפריקה תעשיות ברכישת ציוד לעיבוד ברזל בנין בהיקף של כ- 20 מיליון שקל. בעקבות השקעות אלה אפריקה תעשיות צופה כי, פעילות עיבוד ברזל לבנין תעמוד על כלמעלה מ- 300 מיליון שקל בשנה.
בעבר הודיעה אפריקה תעשיות על מו"מ לרכישת פעילותה של יעקבי, זאת בתגובה לפרסומים בתקשורת, אולם המו"מ בין הצדדים לא צלח ובהמשך הודיעה החברה על ביטולו. תפוקת הייצור המקסימלית של יעקבי עומדת על כ-10,000 טון ברזל בניין בחודש. כיום, קצב ההפקה עומד על כ-8,000 טון ברזל בניין לחודש אך קצב זה צפוי לגדול בכ-2,000 טון ברזל בחודש בעקבות הפעלת מכונות נוספות שנרכשו לאחרונה.
אברהם נובוגרוצקי (נובו), מנכ"ל אפריקה תעשיות אמר כי: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של קבוצת אפריקה ישראל והמשך ביסוסה כקבוצת נדל"ן מובילה קיבלה הקבוצה החלטה להיכנס לתחום עיבוד ושיווק ברזל לבנין. הכניסה לתחום זה, משלימה את הסינרגיה הקיימת בפעילות העסקית של חברות הבת בקבוצת אפריקה ישראל, ותאפשר שיתוף פעולה במכלול התחומים והם: פעילות יזמית, בנייה ואספקת חומרי גמר ועיבוד ושיווק ברזל לבניין לפרויקטים בארץ ובעולם."
נובוגרוצקי (נובו) הוסיף עוד כי, "השלמת עסקת רכישת יעקובי התאפשרה לאחר בחינת מספר אלטרנטיבות ומו"מ ממושך, שהסתיים בהצלחה עם החתימה על עסקה זו. השקעה זו מהווה נדבך נוסף בפיתוח העסקי של אפריקה תעשיות, ומתווספת לשורה של מהלכים אסטרטגיים נוספים אותם השלימה החברה לאחרונה ביניהן: רכישת פעילות ייצור הצינורות של חברת זלמן אליהו ובניו במגזר הפלדה ובמגזר הקרמיקה באמצעות חברת הבת נגב: רכישת חברת ויה ארקדיה, רכישת זכיינית מותג ברזי היוקרה GROHE בישראל והשקעה צפויה של כ- 140 מיליון בהרחבת פעילות הייצור של החברה בירוחם. בנוסף, משקיעה אפריקה תעשיות בהרחבת קווי ייצור הצינורות וחיתוך פלדה, בישראל וברוסיה."
- 8.דורון 28/08/2011 19:45הגב לתגובה זומחזור של החברה הוא שני מליארד שקל רווח 50 מליון.זה מצחיק לחברה יהיו הוצאות מימון כבדות שבתקופת משבר תפסיד הון עתק,בנוסף לכך הוצאות שכירות אדירות . הם קנו את הפעילות והמכונות של יעקובי .הנדלן נשאר במשפחת יעקובי ואפריקה תעשיות תשלם שכירות על המגרשים.ומה קורה עם החזר הקרן ? מה שמעניין אותם זה מחזור בלבד לכן זה סכנה.ככה זה שמנהלים שכירים מנהלים כסף לא להם.מעניין מאד אם מר נובו היה משקיע כך מכספו שלו.
- 7.לבייב תראה להם אך המניה טסה טסה גבועה (ל"ת)דוד 28/08/2011 19:14הגב לתגובה זו
- 6.הכריש 28/08/2011 19:13הגב לתגובה זויש כנאים רלזה אומרים שאקנאים ימותו יש לא עוד הרבה עסקאות שלו יצאו לפעל הכיון הוא למעלה למעלה חזק הרכבת עצרה בתחנה הי לכיון נסיעה צפונה
- 5.חיים 28/08/2011 11:23הגב לתגובה זומונופול, קרטל, מה זה משנה! אם זה לא נקרא ריכוזיות אז מה כן ? גם מייצר מוכר ומשווק ברזל בניין, גם מייצר מוכר ומשווק קרמיקה, גם מוכר ומשווק אביזרים לבנייה, גם בונה ומשווק דירות למגורים. נשאר רק לקנות חברה שמייצרת בלוקים, איזה חב' לנגרות בניין, אולי איזה חב' הנדסה חשמל ואינסטלציה וסגרנו את המעגל. את המלט נשאיר לנוחי דנקנר. בואו לא נהיה חמדנים. יש גבול. הרי אנחנו נגד ריכוזיות במשק, לא?
- 4.בני 28/08/2011 11:19הגב לתגובה זוחברת אפריקה תעשיות נגב קרמיקה ( חברת בת ) השקיעו בחצי שנה אחרונה מעל 400 מליון שקל .כל הכספים מאגח ובנקים , לפני כשנתיים החברה היתה בבעיות ולמכירה פתאום הכל טוב ובאפריקה תעשיות נכנסו להשקעות גדולות ובלתי מבוקרות . שוב שיטת המצליח עם הכל יהייה בסדר אז הצליח ואם נכנס למיתון או משבר כלשהו אז הציבור (אגח ) ישלם את המחיר. לכולנו יש זיכרון קצר , כמה חבל .מי שיעשה שורט על המניה יריווח ובגדול.
- 3.לעצור גידול הטייקוני 28/08/2011 10:33הגב לתגובה זובהזדמנות הזו לאפשר יבוא מלט ! ולחייב א " תעבורה" לתת שרותי הובלה ליבואנים החדשים למשך עשר שנים במחיר קבוע שיוכל להיות מוצמד למחירי הדלק בלבד !
- 2.ראובן 28/08/2011 09:51הגב לתגובה זועושקים אותנו חברים
- בן 28/08/2011 10:23הגב לתגובה זוכל הזמן רק יורדת למרות כל הבשורות הטובות
- 1.ותודה לשורטיסטים שמוכרים אפריקה במחירי מציאה (ל"ת)אבנר 28/08/2011 09:39הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
