שינוי בהרגלי הצריכה: "זוגות צעירים הבינו שהם חייבים לרכוש דירות קטנות"

מנתוני הלמ"ס עולה כי ברבעון הראשון של השנה חל זינוק בבנייתן של דירות 3 חדרים. באיזו עיר נבנו הכי הרבה דירות קטנות?
לירן סהר | (21)

האם אנחנו עומדים בפני שינוי בהרגלי הצריכה של רוכשי הדירות בארץ אשר מתחילים לרכוש דירות 3 חדרים? מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון הראשון של שנת 2011 חל זינוק בהתחלות הבנייה של דירות 3 חדרים אשר הסתכמו ב-1,226 יחידות דיור, זאת לעומת 1,930 בשנת 2010 כולה.

עוד עולה מהנתונים, כי כמעט 11% מהדירות שהוחל בהקמתן ברבעון הראשון של השנה הן דירות בנות 3 חדרים. לעומת זאת רק כ-5% מהדירות שהוחל בהקמתן בשנת 2010 היו דירות בנות 3 חדרים.

היישוב בו הוקמו הכי הרבה דירות קטנות ברבעון הראשון של השנה הוא גני תקווה עם התחלות בנייה של 325 דירות בנות 3 חדרים. במקום שני ממוקמת יבנה עם 195 דירות. תל אביב וירושלים ממוקמות במקום הרביעי והחמישי ואשקלון מדורגת אחריהן עם 75 דירות בנות 3 חדרים אשר הוחל בהקמתן.

לדברי רפי צרפתי, מנכ"ל צרפתי צבי ובניו "עד לפני מספר שנים, זוגות צעירים העדיפו לרכוש דירות בנות 4 חדרים כדירה ראשונה. בשנתיים האחרונות, עקב עליות המחירים החדות, הזוגות הצעירים הבינו כי אם הם רוצים לגור באזורי הביקוש הם חייבים לרכוש דירות קטנות. כתוצאה מכך, השוק החל בתהליך ארוך של הסתגלות ורצון להיענות לביקושים הרבים לדירות קטנות. צריך לזכור כי לוקח זמן מרגע זיהוי הביקוש לדירות קטנות ועד למימושו בפועל. במקרים רבים צריך לשנות תב"ע, ורק התהליך הזה יכול לקחת חודשים רבים עד שנה."

למרות הנתונים החיוביים, ישנם יישובים רבים בהם לא הוקמו כלל דירות קטנות. מדובר על ערים כדוגמת ראשון לציון (למעט יחידת דיור אחת), מודיעין, פתח תקווה (73 יח"ד בנות 3 חדרים ב-2010), הוד השרון (34 יח"ד ב-2010) וכו'..

יוסי אברהמי, מנכ"ל חברת יוסי אברהמי מעריך כי הדירות הקטנות יתפסו בשנה הקרובה נתח הרבה יותר גדול בעוגת הנדל"ן. "אני מניח שמחאת האוהלים המוצדקת והרצון של הממשלה להוריד את מחירי הדירות וליזום בנייה של אלפי דירות קטנות להשכרה תגרום לזינוק בהתחלות בנייה של דירות קטנות בשנת 2012. אך צריך לזכור כי מדובר בתהליך ארוך שאת ההשפעה שלו על ציבור הרוכשים נוכל לראות רק בעוד מספר שנים".

כתבות נוספות בנושא:

בועת הנדל"ן, היום שאחרי: מה השיעור הצפוי של ירידת מחירי הדירות בישראל?

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    פעם 3 חדרים = 85 מ" ר, היום זה 70.. (ל"ת)
    קופסאות סרדינים 27/08/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    3 חדרים = אחרי ילד ראשון צריך לעבור (ל"ת)
    אין טעם לקנות 3 חד' 27/08/2011 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    פתח תקוה 25/08/2011 13:02
    הגב לתגובה זו
    לא רק בניה צפופה מגדלים עמוסים הכל 4 ו 5 חדרים בשביל מה כזה גודל? בשביל שהעיריה תרויח את הארנונה הרצחנית 1100 ש" ח עבור 3 חדרים יותר מצפון ת" א
  • 14.
    G 25/08/2011 08:42
    הגב לתגובה זו
    אם לא הבחירות קרבות...
  • 13.
    מרדכי מרדכי 25/08/2011 00:07
    הגב לתגובה זו
    מה יעשה זוג צעיר עם 4 חדרים או יותר יבנו אוהל בדוואי בחדר אחד ובחדר השני ישחקו קלאס.... זה תוספת למשכנתא...ארנונה אחזקה וכו' להתחיל עם 3 חדרים ולאחר 6 - 7 שנים עם שני ילדים ויותר יוכלו לעבור ל4 חדרים אגב אני גדלתי עם עוד 5 אחיות ואח בדירת של 32 מ" ר באילת מה שנקרא 3 חדרים...מה הפינוק שיש היום העיניים...הכול היום זה " שופוני...."
  • 12.
    המפוקח 24/08/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    אם תחכה הרבה לא תקנה אף פעם דירה בסוף תגלה שהמחיר עלה.
  • 11.
    בנטוב 24/08/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
    הקונים וגם לגביי הקבלנים פשוט כולנו נגועים במין חזירות כזו שזה מביא אותנו למציאות הזו ויוצר חזירות במינהל וחזירות במס וחוזר חלילה עד אין סוף אים במינהל ובמערכת המסיקבעו תעריפים זולים לדירות קטנות ניראה שינויים מפתיעים ומבורכים
  • 10.
    רוניY 24/08/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים בהיסטריה, הזוגות הצעירים הבינו שאין הצדקה למחירים המטורפים והם פשוט לא קונים דירות בקיצור נגמרו הפריירים שקנו במחירים מנותקים מכל בסיס כלכלי. המחירים כבר בצניחה שתימשך כשנתיים יעד ראשון לירידת מחיר 30% יעד שני 40% ועם ההיסטריה שתחגוג כאן גם 50% זה לא מדע בדיוני. שבוע טוב.
  • 9.
    יורם מראשון 24/08/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    פעם בנו 2 חדרים 75 מ" ר, בהמשך בנו 3 חדרים 75 מ" ר, וכיום בונים 4 חדרים 75 מ" ר בגלל שההפרש בעלויות הבניה זניח , ליזם כדאי למכור דירת 4 חדרים
  • 8.
    ירושלמי 24/08/2011 11:46
    הגב לתגובה זו
    השוק מת. הממשלה והקבלנים הרגו אותו ואותנו בדרך... המפולת כבר כאן ולא יעזור כלום.
  • 7.
    בנטוב 24/08/2011 11:42
    הגב לתגובה זו
    בדירות קטנות המשכנתה והארנונה קטנים יותר חיסכון בחשמל קירור וחימום הדירה והכי חשוב שזוגות צעירים יתחילו מדירה קטנה ואחר שנים מיספר להישתדרג לפי היתרחבות המישפחה ולפי ההפשרויות הכלכליות של כל אחד לפי מצבו וכוחו
  • פברוטי 25/08/2011 02:32
    הגב לתגובה זו
    עוד טיפש שמדבר לעצמו
  • ישראל 24/08/2011 20:35
    הגב לתגובה זו
    למה לא בנו כי העיריות התנגדו, מאותם סיבות שציינת, הם בעיריות רוצים יותר ארנונה
  • 6.
    אלעד 24/08/2011 11:24
    הגב לתגובה זו
    בעירית תל אביב מונחת תוכנית פינוי בינוי לרחובות נמיר וארלוזורוב. התכנית נבנתה בעידוד העיריה. למרות זאת, הועדה המקומית של תל אביב מונעת את ביצוע התוכנית , שאמורה לספק לעיר מאות דירות חדשות.
  • 5.
    עוד ספין קבלני 24/08/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    וימחרו לפי מטר במחיר היקר שהיה
  • 4.
    רביב 24/08/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לגור במרכז מפונקים
  • בוג 24/08/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
    המחירים גבוהים בצורה דרמטית בראייה היסטורית. זה שאני יכול לרכוש דירה בלוד זה לא אומר שאני רוצה או צריך לגור שם. למדתי , ואני עובד קשה. אין סיבה שדירה סבירה עם מעלית וחניה תעלה מעל מיליון ש" ח באיזור המרכז למעט הליבה באיזורים ממוקדים.
  • 3.
    אלי 24/08/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    מוכרים את דירת השלושה חדרים " רק" ב 60 אלף פחות מהארבעה חדרים וזה גורם לביקוש יתר בדירות הארבעה, כי אם מסתכלים טיפה לטווח ארוך אז האשה אומרת עדיף כבר לקחת 4 חדרים בשביל הפרש כזה, ואנחנו יודעים הרי מי הגבר בבית... (זה מפחד? או שמא אנחנו מתרגמים בתת מודע (את עניין ה4 חדרים כשהאשה אומרת) ליותר ילדים, מה שאומר יותר סקס?
  • 2.
    נועם 24/08/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    הפער מאוד קטן מ-4 חדרים והזוג יאלץ לעבור מהר מאוד וישלם הרבה יותר בעת המעבר
  • להשוות לפי מחיר המטר ולפי גודל דירה במטר רבוע (ל"ת)
    בנטוב 24/08/2011 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוף סוף 24/08/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    ולא ממשכנים להוריהם את כל שארית חייהם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי