"מיקרוסופט מוציאה בקמפיין יותר כסף ממה שישראל משקיעה בהסברה שנים"
חולמים להריץ את המועמד האהוב עליכם לממשלה? מתים לדברר את ישראל מול דעת קהל עוינת במדינות זרות? במרכז הבינתחומי בהרצליה מבטיחים שיעזרו לכם לעשות זאת כל הדרך לתואר השני בשיווק פוליטי.
פרופסור אלכס מינץ, דיקן בית הספר לממשל בבינתחומי ובין הוגי התכנית החדשה, הסביר בשיחה עם אייס מדוע שיטת הממשל הנוכחית פוגעת בהסברה המדינית ואיך תכנית הלימודים החדשה תעזור למדינה.
"תכנית הלימודים שאנחנו מציעים בשיווק פוליטי תעסוק בשני תחומים מרכזיים: הראשון הוא כל הנושא של איך לבנות קמפיין שיווקי אפקטיבי לבחירות, אותו יעבירו ראובן אדלר וחיים אסא. התחום השני הוא שיווק ומיתוג של מדינות שנחשב היום לנושא מתפתח בגלל כל העניין של דה לגיטימציה שעושים במקומות רבים בעולם לישראל".
מינץ מוסיף כי הלימודים יעשו באמצעות תאוריות, כלים ומודלים לקידום,מיתוג ושיווק וכן באמצעות הענקת ידע מעשי במסגרת סדנאות וסימולציות.
- למי מיועדת התוכנית?
"התוכנית מיועדת עבור כל מי שמתעניין בבניית קמפיין פוליטי ובנושאים של יחסי ציבור ודוברות ובעיקר למי שמתעניין בתחום של שיווק פוליטי, אנשים המעוניינים לעסוק בדיפלומטיה ציבורית או למי שכבר עוסק בתחום".
-מה דעתך על מדיניות ההסברה של ישראל כיום מול בחו"ל?
"אין ספק שהיום המצב יותר טוב מכפי שהיה בעבר כי המודעות לעניין גברה. היום למשל יש פרויקט של מיתוג בינלאומי שזה דבר שלא היה קודם. מצד שני, חברת מייקרוסופט למשל, משקיעה בקמפיין אחד שלה יותר כספים מאשר שמדינת ישראל השקיעה בהסברה במשך כמה שנים. מה שנראה שעוד לא השכלנו ללמוד, זה שמלחמה לא מתרחשת רק בשדה הקרב אלא גם במדיה הבינלאומית".
-איך היית מגדיר את ההתנהלות התקשורתית של נתניהו על רקע מחאת האוהלים?
"אני חושב שהוא פעל בסדר עד עכשיו. הוא יודע שיצטרך להיענות לחלק מהדרישות, אז הטקטיקה שלו בניהול המשבר היתה נכונה מבחינה מקצועית. מצד שני, אם נתניהו ימרח או יקבור את מסקנות הוועדה (ועדת טרכטנברג, א"ב), הוא יקלע לצרות. זאת דווקא הזדמנות בשבילו להשתמש בוועדה בשביל לעשות שינויים נדרשים".
מינץ מוסיף כי במסגרת סדנת קבלת החלטות שנערכה לאחרונה בבינתחומי, צורת הפעולה של נתניהו נבחנה באמצעות מודל של תורת המשחקים והמסקנות הראו כי האסטרטגיה של ראש הממשלה היא כן לבוא לקראת הבוחרים והציבור בעניין המחאה החברתית.
נתניהו מסונדל
למינץ ביקורת חריפה נגד שיטת הממשל הנהוגה בארץ. לשאלתי עד כמה החלטות הממשלה מושפעות, אם בכלל מדעת הקהל העולמית, הוא עונה שהן לא.
"אני חושב שהמבנה הקואליציוני, הרכב השמינייה והדעות בליכוד משפיעות הרבה יותר מאשר התדמית של ישראל בעולם כפי שראינו בדוגמא עם טורקיה והסירוב להתנצל. אני מאמין גם שזו תולדה של שיטת הממשל הדפוקה הנהוגה כאן".
מינץ מוסיף כי לעומת מדינות אחרות בעולם, ישראל עדיין נותרת מאחור בכל הקשור להסברה בינלאומית: "אנחנו מפגרים מאוד בעניין הזה, בתקציבים, בחשיבות שנותנים לנושא. אבל בכל זאת היום יש יותר מודעות מאשר פעם. בסופו של דבר, מה שקובע כמו שציינתי זו הפוליטיקה הפנימית ולאו דווקא הצרכים הפוליטיים של ישראל. נתניהו מסונדל בהרבה מובנים אם על ידי השותפים הקואליציונים ואפילו בתוך הליכוד בכל הנוגע למהלכים הבינלאומים שהוא רוצה לעשות".
בעצם זה סוג של מלכודת דבש...
"לחלוטין. זה דבר שאם מסתכלים עליו אובייקטיבית,היה צריך להיות הפוך: טובת מדינת ישראל הייתה צריכה להיות קודם ולא לחצים פנימיים".
-האם ישראל צריכה לקחת דוגמא ממדינות אחרות בחו"ל שפועלות על פי מודל שיווקי או מיתוג מדיני נכון ומוצלח?
"יש הרבה דוגמאות ומגוון רחב. אפילו בארצות הברית יש מודלי שיווק פוליטיים שונים. כשאובמה עשה את הקמפיין שלו וגייס 25 דולר מכל בוחר באינטרנט, זה היה חידוש. אבל כל עוד לא תיפטר פה בעיית הממשל של הפריימריז, זה לא יקרה".
"זה בעיה כשמספר קטן של אנשים בוחרים את רוב הרשימה לכנסת. זה לא מייצג את הציבור במובן הישיר. יש הרבה אפשרויות אחרות אבל לצערי זה לא יקרה כי יש שיתוק קואליציוני שמשליך בסופו של דבר על היכולת של ראש הממשלה להתמודד עם נושאים רבים. אמירתו של קיסינג'ר שאין בישראל מדיניות חוץ אלא פוליטיקה פנימית הקובעת את מדיניות החוץ, עדיין רלבנטית לצערי".
-אם מנהיגי המחאה היו מקימים מפלגה חדשה, מה היית מציע להם?
"הייתי מציע להם לדחות את העניין של הכרזת המפלגה עד המועד האחרון שניתן, לעבוד בשיתוף מלא עם הציבור, להציג מצע של ערכי ישראל היפה והטובה של פעם, ישראל השוויונית. אבל הכי חשוב, הייתי מייעץ להם להיעזר בכלים של שיווק פוליטי ובמומחים משום שהתחום הזה מאוד מקצועי ותחרותי".
-מה ההיענות שיש עד כה לתכנית?
"יש ביקוש מאוד גבוה לתכנית מכיוון שזה סוף סוף מספק אפשרות להתמחות. זה לא רק אקדמאי אלא גם מקצועי. חוץ מסדנאות וסמינרים תהיה גם סימולציה גדולה על התמודדות של ישראל עם הדה לגיטימציה שעושים לה בעולם. בנוסף הרבה מתעניינים בפן של התקשורת הפוליטית שאנחנו מבליטים, ניהול תקשורתי בזמן משברים וכדומה".
-אם כבר אנחנו עוסקים במיתוג, מה דעתך על תדמית המכללה ככזו המיועדת בעיקר לעשירים? זה מפריע לך?
"למרות התדמית של המוסד, הוא בעצם כור היתוך. יש פה הכי הרבה סטודנטים אתיופיים בישראל, הרבה סטודנטים מעיירות פיתוח וגם קבוצה של יוצאי יחידות עלית מהצבא. הבעיה היא שהתקשורת קופצת לסקר כשבאים ללמוד כאן בנים של ראשי המשק ולא את הקבוצות האחרות".
- 5.המסביר לצרכן 22/08/2011 15:39הגב לתגובה זויעלה כ מה שיעלה, זה יותר חשוב מעוד F16. להעלות ערוץ לוויני שישדר בהתחלה בעיקר בידור איכותי, ובהמשך ישלב קצת חדשות כקונטרה לאלגזירה
- 4.אתה משווה את מנוע מזומנים למדינת רווחה? (ל"ת)אייל 22/08/2011 12:48הגב לתגובה זו
- 3.הבינתחומי לטחונים בלבד... וואו מלגות. (ל"ת)לא עשיר 22/08/2011 12:25הגב לתגובה זו
- 2.מנטה 22/08/2011 12:20הגב לתגובה זולמרות זאת שיטת הממשל לא תשתנה בקרוב כל כך..
- 1.אייל 22/08/2011 12:17הגב לתגובה זובושה וחרפה שעושים לנו בית ספר
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
