האם הפרסה בשוק המניות תקפה גם לגבי שוק האג"ח

למרות ששוק המניות תיקן עצמו לקראת סוף יום המסחר, שוק האג"ח לא נצפה כמתנהג דומה. מה יקרה ביום המסחר החדש?
רוס קרוטקין | (1)

אתמול, שוק המניות הוכיח שוב כמה הוא יכול להיות בלתי צפוי ואינו מיועד לבעלי לב חלש. שוק המניות ביצע תנועת פרסה תוך יומית והשלים עלייה של כ-5% במהלך המסחר. ת"א 25 פתח בירידה של כ-4% וסיים את היום בעלייה של כ-1.3%, כאשר מנהלי הקרנות ציפו לפדיונות מאסיביים בקרנות בעקבות הירידות שנרשמו בשווקים בחו"ל במהלך סוף שבוע, שפשוט לא הגיעו.

בשוק האג"ח הקונצרניות המצב היה פחות אופטימי. מדדי התל בונד סיכמו את יום המסחר בירידות שערים. מדד התל בונד 20 ירד כ-1%, מדד תל בונד 40 איבד כ-0.4% ותל בונד 60 השיל מערכו כ-0.86%.

אתמול הודיעה חברת דלק נדל"ן, בשליטתו של יצחק תשובה, על כך שבאסיפה האחרונה של מחזיקי האג"ח מסדרה כה' הוחלט על אי דחיית מועד התשלום הקרוב של הקרן והריבית. בינתיים העסקה המתגבשת למכירת החברה לא זוכה לאמון רב בעיני המשקיעים, מעצם העובדה שעדיין לא ידועים פרטים רבים, כגון זהות הרוכשת והמניעים העומדים מאחורי עסקה זו. גם עתידו של חוב החברה עדיין לא ברור. לכן מחזיקי אגרות החוב מעדיפים לראות את בעל השליטה מכניס את היד לכיס ודואג לתשלום הקרוב.

מסחר ער נרשם אתמול באגרות החוב של סלקום. זאת לאחר ההנפקה המוצלחת שהתקיימה בשבוע שעבר, בה החברה הצליחה לגייס כ-1.5 מיליארד ש' באמצעות הרחבת הסדרות הסחירות ד' ו-ה'. אתמול נרשמו מחזורים חריגים במהלך המסחר בשתי הסדרות שהונפקו ובסדרה ד'. אף נרשמה עלייה יומית של כ-1.5%. על פי תוצאות ההנפקה נראה כי המשקיעים הביעו אמון רב בחברה, למרות הירידה ברווחיות על פי הדוחות הכספיים שהתפרסמו לפני כשבועיים. המחיר שנסגר בהנפקה בשלב הציבורי היה גבוה ב-0.3% מהמחיר שנסגר בשלב המוסדי.

בזירת אגרות החוב הממשלתיות, בדומה לקונצרניות, המסכים נצבעו בצבע אדום. מדד השחרים ירד 0.14%, מדד הגלילים הוריד מערכו 0.68% ומדד הגילונים סיכם את יום העסקים ירידה של כ-0.1%. העליות הבולטות נרשמו אתמול באגרות החוב הממשלתיות הצמודות הארוכות מסדרות 841 ו-536, כ-1.1% ו-0.9% בהתאמה. זאת לאור הציפיות המשקיעים כי בטווח הארוך האינפלציה בישראל תחזור לעלות. כיום האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 2.1% - הרבה מתחת ליעד שנקבע על ידי בנק ישראל.

רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה אתה אומר בעצם? כלום. (ל"ת)
    משקיע 22/08/2011 20:17
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.