מישהו צופה בכם: משרד המשפטים אישר לגוגל לצלם רחובות לשירות Street View
בכפוף לתנאים שנועדו להגן על אינטרס הציבור הישראלי, התירה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) בסוף השבוע שעבר, לחברת Google להפעיל במרחב הציבורי בישראל את ניידות הצילום של שירות Street View ולכלול את התמונות בשירות Google Maps.
השירות פועל כבר מ-2007 וכולל את ארצות הברית, רבות ממדינות אירופה, אוסטרליה, דרום אפריקה ויפן. גוגל מצלמת באמצעות כלי רכב ייעודי עליו מותקנות מצלמות המאפשרות צילום היקפי של השטח תוך נסיעה ברחובות הערים ובמרחב הציבורי. מרכז המידע בארה"ב מקבל את אוסף הצילומים הגולמיים ומעבדם לתוצר הסופי האינטרנטי.
ייתכן שבצילומים יקלטו דמויות אדם, לוחיות רשות ובתי מגורים עליהם תפעיל גוגל טכנולוגיות טשטוש אוטומטי. על גוגל חובות שונות הקבועות בחוק כגון שקיפות, אבטחת מידע, הגבלת מטרה ורישום מאגר המידע.
האישור ניתן בכפוף לתנאים הבאים:
א. סמכות שיפוט אזרחית - גוגל ישראל תהיה המורשה לקבלת כתבי בי דין מטעמה בישראל; מינוי זה יאפשר לפתוח בישראל הליכים משפטיים אזרחיים נגד גוגל בכל הנוגע להפעלת השירות בארץ, למרות שמקום מושבה של החברה הוא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל ולמרות שמאגר המידע יוחזק אף הוא מחוץ למדינה.
ב. סמכות שיפוט מנהלית ופלילית - גוגל התחייבה שלא לטעון כנגד סמכות רמו"ט להפעיל נגדה הליכים פליליים או מנהליים בגין הפרות החוק הנוגעות להפעלת שירותGSV בישראל.
ג. בקשות לטשטוש אתר האינטרנט של שירות GSV המציג תמונות שצולמו בישראל, יציע לציבור מנגנון מקוון יעיל ואמין לבקש טשטוש נוסף במקרים של תקלות או ביצוע לא מספק של הטשטוש האוטומטי המיושם על התמונות בטרם פרסומן באינטרנט.
ד. שקיפות גוגל תפרסם לציבור באינטרנט ובעיתונות הסברים על מהות השירות, על זכותם של התושבים לבקש טשטוש נוסף בתמונות, ומידע כללי על מסלול הצילומים המיועד. בנוסף, ניידת הצילום העוברת ברחובות, תסומן באופן בולט שאפשר לציבור לזהות אותה על נקלה.
ה. עיצוב לפרטיות גוגל התחייבה להפעיל את השירות תוך יישום עקרונות של Privacy By Design, ולהחיל על המידע המצולם בארץ את הסטנדרטים המחמירים ביותר הנוגעים לאיסוף הצילומים ולעיבודם.
יורם הכהן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע: "כגוף שאמון על הגנת הפרטיות במאגרי מידע, בתום התהליך רמו"ט יכולה לקדם בברכה את השקתו של שירות Google Street View בישראל. תנאי הרישום שאושרו על ידנו, מאפשרים את הפעלת השירות רב הערך הזה, מבלי לפגוע בזכותו של הציבור הישראלי לפרטיות".
- 2.לא הבנתי 21/08/2011 14:44הגב לתגובה זושיצלמו מרכזים מסחריים בשכונות כמו אם המושבות זה יעיל יש שם ילדים כל היום שיטשטשו את מספרי המכוניות זה לא אכפת לי אבל למה דמויות? בשביל מה הם מצלמים רחובות ריקים? לא ברור למה זה טוב
- כדי שלא יראו אותך ויגידו הנה לא הבנתי (ל"ת)הבנת? 21/08/2011 15:00הגב לתגובה זו
- 1.אני בכל מקרה מצלם את הבתים של השכנות שלי (ל"ת)המציצן מהמלין 21/08/2011 14:19הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
