מישהו צופה בכם: משרד המשפטים אישר לגוגל לצלם רחובות לשירות Street View
בכפוף לתנאים שנועדו להגן על אינטרס הציבור הישראלי, התירה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) בסוף השבוע שעבר, לחברת Google להפעיל במרחב הציבורי בישראל את ניידות הצילום של שירות Street View ולכלול את התמונות בשירות Google Maps.
השירות פועל כבר מ-2007 וכולל את ארצות הברית, רבות ממדינות אירופה, אוסטרליה, דרום אפריקה ויפן. גוגל מצלמת באמצעות כלי רכב ייעודי עליו מותקנות מצלמות המאפשרות צילום היקפי של השטח תוך נסיעה ברחובות הערים ובמרחב הציבורי. מרכז המידע בארה"ב מקבל את אוסף הצילומים הגולמיים ומעבדם לתוצר הסופי האינטרנטי.
ייתכן שבצילומים יקלטו דמויות אדם, לוחיות רשות ובתי מגורים עליהם תפעיל גוגל טכנולוגיות טשטוש אוטומטי. על גוגל חובות שונות הקבועות בחוק כגון שקיפות, אבטחת מידע, הגבלת מטרה ורישום מאגר המידע.
האישור ניתן בכפוף לתנאים הבאים:
א. סמכות שיפוט אזרחית - גוגל ישראל תהיה המורשה לקבלת כתבי בי דין מטעמה בישראל; מינוי זה יאפשר לפתוח בישראל הליכים משפטיים אזרחיים נגד גוגל בכל הנוגע להפעלת השירות בארץ, למרות שמקום מושבה של החברה הוא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל ולמרות שמאגר המידע יוחזק אף הוא מחוץ למדינה.
ב. סמכות שיפוט מנהלית ופלילית - גוגל התחייבה שלא לטעון כנגד סמכות רמו"ט להפעיל נגדה הליכים פליליים או מנהליים בגין הפרות החוק הנוגעות להפעלת שירותGSV בישראל.
ג. בקשות לטשטוש אתר האינטרנט של שירות GSV המציג תמונות שצולמו בישראל, יציע לציבור מנגנון מקוון יעיל ואמין לבקש טשטוש נוסף במקרים של תקלות או ביצוע לא מספק של הטשטוש האוטומטי המיושם על התמונות בטרם פרסומן באינטרנט.
ד. שקיפות גוגל תפרסם לציבור באינטרנט ובעיתונות הסברים על מהות השירות, על זכותם של התושבים לבקש טשטוש נוסף בתמונות, ומידע כללי על מסלול הצילומים המיועד. בנוסף, ניידת הצילום העוברת ברחובות, תסומן באופן בולט שאפשר לציבור לזהות אותה על נקלה.
ה. עיצוב לפרטיות גוגל התחייבה להפעיל את השירות תוך יישום עקרונות של Privacy By Design, ולהחיל על המידע המצולם בארץ את הסטנדרטים המחמירים ביותר הנוגעים לאיסוף הצילומים ולעיבודם.
יורם הכהן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע: "כגוף שאמון על הגנת הפרטיות במאגרי מידע, בתום התהליך רמו"ט יכולה לקדם בברכה את השקתו של שירות Google Street View בישראל. תנאי הרישום שאושרו על ידנו, מאפשרים את הפעלת השירות רב הערך הזה, מבלי לפגוע בזכותו של הציבור הישראלי לפרטיות".
- 2.לא הבנתי 21/08/2011 14:44הגב לתגובה זושיצלמו מרכזים מסחריים בשכונות כמו אם המושבות זה יעיל יש שם ילדים כל היום שיטשטשו את מספרי המכוניות זה לא אכפת לי אבל למה דמויות? בשביל מה הם מצלמים רחובות ריקים? לא ברור למה זה טוב
- כדי שלא יראו אותך ויגידו הנה לא הבנתי (ל"ת)הבנת? 21/08/2011 15:00הגב לתגובה זו
- 1.אני בכל מקרה מצלם את הבתים של השכנות שלי (ל"ת)המציצן מהמלין 21/08/2011 14:19הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
