מישהו צופה בכם: משרד המשפטים אישר לגוגל לצלם רחובות לשירות Street View

התמונות שיקלטו בניידת הצילום יכללו בשירות Google Maps "מבלי לפגוע בזכותו של הציבור הישראלי לפרטיות"
רקפת גלילי | (3)

בכפוף לתנאים שנועדו להגן על אינטרס הציבור הישראלי, התירה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט) בסוף השבוע שעבר, לחברת Google להפעיל במרחב הציבורי בישראל את ניידות הצילום של שירות Street View ולכלול את התמונות בשירות Google Maps.

השירות פועל כבר מ-2007 וכולל את ארצות הברית, רבות ממדינות אירופה, אוסטרליה, דרום אפריקה ויפן. גוגל מצלמת באמצעות כלי רכב ייעודי עליו מותקנות מצלמות המאפשרות צילום היקפי של השטח תוך נסיעה ברחובות הערים ובמרחב הציבורי. מרכז המידע בארה"ב מקבל את אוסף הצילומים הגולמיים ומעבדם לתוצר הסופי האינטרנטי.

ייתכן שבצילומים יקלטו דמויות אדם, לוחיות רשות ובתי מגורים עליהם תפעיל גוגל טכנולוגיות טשטוש אוטומטי. על גוגל חובות שונות הקבועות בחוק כגון שקיפות, אבטחת מידע, הגבלת מטרה ורישום מאגר המידע.

האישור ניתן בכפוף לתנאים הבאים:

א. סמכות שיפוט אזרחית - גוגל ישראל תהיה המורשה לקבלת כתבי בי דין מטעמה בישראל; מינוי זה יאפשר לפתוח בישראל הליכים משפטיים אזרחיים נגד גוגל בכל הנוגע להפעלת השירות בארץ, למרות שמקום מושבה של החברה הוא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל ולמרות שמאגר המידע יוחזק אף הוא מחוץ למדינה.

ב. סמכות שיפוט מנהלית ופלילית - גוגל התחייבה שלא לטעון כנגד סמכות רמו"ט להפעיל נגדה הליכים פליליים או מנהליים בגין הפרות החוק הנוגעות להפעלת שירותGSV בישראל.

ג. בקשות לטשטוש אתר האינטרנט של שירות GSV המציג תמונות שצולמו בישראל, יציע לציבור מנגנון מקוון יעיל ואמין לבקש טשטוש נוסף במקרים של תקלות או ביצוע לא מספק של הטשטוש האוטומטי המיושם על התמונות בטרם פרסומן באינטרנט.

ד. שקיפות גוגל תפרסם לציבור באינטרנט ובעיתונות הסברים על מהות השירות, על זכותם של התושבים לבקש טשטוש נוסף בתמונות, ומידע כללי על מסלול הצילומים המיועד. בנוסף, ניידת הצילום העוברת ברחובות, תסומן באופן בולט שאפשר לציבור לזהות אותה על נקלה.

ה. עיצוב לפרטיות גוגל התחייבה להפעיל את השירות תוך יישום עקרונות של Privacy By Design, ולהחיל על המידע המצולם בארץ את הסטנדרטים המחמירים ביותר הנוגעים לאיסוף הצילומים ולעיבודם.

יורם הכהן, ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע: "כגוף שאמון על הגנת הפרטיות במאגרי מידע, בתום התהליך רמו"ט יכולה לקדם בברכה את השקתו של שירות Google Street View בישראל. תנאי הרישום שאושרו על ידנו, מאפשרים את הפעלת השירות רב הערך הזה, מבלי לפגוע בזכותו של הציבור הישראלי לפרטיות".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא הבנתי 21/08/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    שיצלמו מרכזים מסחריים בשכונות כמו אם המושבות זה יעיל יש שם ילדים כל היום שיטשטשו את מספרי המכוניות זה לא אכפת לי אבל למה דמויות? בשביל מה הם מצלמים רחובות ריקים? לא ברור למה זה טוב
  • כדי שלא יראו אותך ויגידו הנה לא הבנתי (ל"ת)
    הבנת? 21/08/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני בכל מקרה מצלם את הבתים של השכנות שלי (ל"ת)
    המציצן מהמלין 21/08/2011 14:19
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.