אומ"ץ פנתה למבקר המדינה: לחקור את היעדר המידע הפומבי על 17 מיליארד שקל בחשבונות רדומים
כ-15-17 מיליארד שקל מעלים אבק בחשבונות רדומים, בחברות המנהלות קופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות, כך עולה ממחקר שנערך בכנסת. תנועת אומ"ץ פנתה למבקר המדינה לחקור את הנושא. באומ"ץ מתריעים כי מדובר בגניבה לכאורה בסדר גודל ענק מכספי המדינה. "איננו רוצים להעלות על הדעת שפקידי מדינה בכירים הדואגים ליום המחר ומחפשים מישרות לאחר סיום שירותם במדינה, פועלים בפרשה זו לטובת נותני שכר פוטנציאליים בעתיד", נמסר מאומ"ץ.
על בסיס הערכה זו של היקף החשבונות הרדומים הוגשה לכנסת לפני כחודשיים הצעת חוק פרטית, המחייבת את הממונה על שוק ההון באוצר להקים מאגר מידע פומבי של החשבונות, שיהיה נגיש לציבור ויאפשר לאתר את הזכאים לכספים הרדומים. מאגר מסוג זה קיים במדינות רבות בעולם, אך לא קיים בישראל.
הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ מאיר שטרית, גורסת, כי יש להקים יחידה מיוחדת באגף שוק ההון, שתהיה אחראית לרכז במאגר את החשבונות שאין להם דורש. עוד עולה מהצעת החוק, כי המוסדות הפיננסיים יחויבו לדווח ליחידה זו על קיום החשבונות, פעמיים בשנה במועדים קבועים. היחידה תעדכן כל חצי שנה את נתוני החשבונות שיפורסמו ברבים.
בחשבונות אלה אמורים להצטבר כספים שהופרשו לקרנות פנסיה קופות גמל, קרנות השתלמות, ולפוליסות ביטוח מנהלים וביטוח חיים. המאגר יקיף גם חשבונות בנקים של תוכניות חיסכון, כספי פיצויים, ניירות ערך ודיבידנדים שאין בהם תנועה במשך תקופה ארוכה (שטרם הוגדרה) או שלא נפדו במועדם. "בישראל אין כיום נתונים בדוקים על היקף הכספים שאין להם דורש ועל מיקומם", אומר ח"כ שטרית. הוא מתייחס לחשבונות שבעליהם נפטרו ושאריהם אינם מודעים לקיומם, כמו גם לכספים שבעליהם עזבו את הארץ, נשכחו מסיבה כלשהי, וכאלה שזהותה לא ידועה או לא אותרה.
ח"כ שטרית מדגיש, כי למרות הנחיות האוצר לטיפול בכספים ללא דורש, הרי שברוב המקרים המוסדות הפיננסיים לא עושים מאמצים לדווח על הכספים לבעלי החשבונות או למוטבים שלהם. מצב זה מוליד לדבריו טענות וחשדות לכאורה, שהמוסדות הכספיים מעוניינים להחזיק בכספים שנשכחו ומגלגלים אותם בעסקאותיהם.
יש לציין, כי יהודה דרורי, ששירת כחמש שנים בתפקיד דירקטור מהציבור בחברת אסיף שניהלה 16 קופות גמל של בנק הפועלים, ושלוש שנים בכלל גמל שניהלה 20 קופות גמל וקרנות השתלמות בסכום כולל של כ-23 מיליארד שקל, החל להתריע כבר לפני כשלוש שנים על תופעת החשבונות הרדומים. אלא שדרורי לא הצליח להניע את הגורמים הרלוונטים לפעולה בנושא.
בעבר נחלצה גם תנועת אומ"ץ לטפל בנושא ובעקבות טיפולה הגיש ח"כ משה כחלון (ליכוד), שכיום הוא שר התקשורת, הצעת חוק אבל לא הספיק להעבירה בקריאה ראשונה בגלל הקדמת הבחירות והיא נגנזה. יתרה מכך, אחת מקרנות הפנסיה הודיעה לתקשורת שהיא תחלק את הכספים הרדומים בין עמיתי הקרן, אלא שצעד זה מנוגד לחוק. למרות זאת, ההכרזה עברה ללא תגובת המדינה.
הפגם בהצעתו של ח"כ שיטרית טמון בכך שאין בה התייחסות לגורל הכספים שבעליהם לא אותרו. ההצעה גם אינה מגדירה מתי נכנסים הכספים לקטגוריה המחייבת לדווח עליהם ולפרסם את דבר קיומם. החסרים יושלמו בהמשך תהליך החקיקה.
- 3.טוב 21/08/2011 13:10הגב לתגובה זובשנת 1994 טיפלתי בירושה של לקוח-חבר, וגיליתי, כי בבנק לאומי " נעלמו" תוכניות חסכון של המוריש, אדם כבן 80, בסדר גודל של עשרות אלפי ש" ח. לאחר שבל" ל שלח אותי לכל הרוחות פניתי לפיקוח על הבנקים, וכעבור מספר הודיעני בל" ל " בשמחה" , כי הכסף האבוד נמצא...... לאחר שדרשתי לדעת כיצד " נעלם" , הסבירו בבל" ל, שהם החליפו מערכת מיחשוב ומספרי חשבון, ותוכניות חסכון " נפלו כנראה בדרך" ...... מתשובה זו למשתי, שאם לאחד זה " קרה" , אז נעלמו פה עשרות או מאות מיליונים של כפי חוסכים, שאינם יודעים לעשות חישובים ולעקוב אחרי חסכונות לשנים ארוכות. הנתונים הועברו לגברות נורית מור ושולה מישלי בבנק ישראל-הפיקוח על הבנקים. עד היום אני מחכה שיספרו לי מה קרה.
- 2.יהויכין 21/08/2011 12:54הגב לתגובה זומדוע " גניבה מכספי המדינה" ? אם ישנה גניבה היא מכספי העמיתים - אזרחי מדינת ישראל !!!
- 1.החוק מחיוב המציאות ועדיף יום קודם. (ל"ת)עמך 21/08/2011 12:47הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
