שורט על איגרות החוב של ארצות הברית

ישראל ברקוביץ הוא מנהל אסטרטגיות מסחר בבית השקעות תטא, סוקר את הדרך של להרוויח דרך השקעה באג"ח האמריקניות
ישראל ברקוביץ | (1)

השקעות אלטרנטיביות מיועדות להרוויח בכל מצב שוק ועל כן התפתחו צורות השקעה רבות. מהותן היא להניב רווח שאינו כפוף לעליית מחיר כמו בהשקעות רגילות במניות ואיגרות חוב. המטרה לזהות הזדמנויות שונות בשוק ולנצלן בהתאם לתחזית שלנו, על בסיס של תוכנית מוגדרת מראש. שכן מלבד ארביטראז' שום אסטרטגיה אינה נטולת סיכון.

בחודש האחרון אנו עדים למפולת בשווקי העולם, ודווקא המדינות המפותחות סובלות מחולשת יתר. מדדי אסיה ומזרח אירופה ירדו פחות מבורסות אירופה המערבית וארה"ב. בגישה הטכנית בשונה מגישה הכלכלית אנחנו מייחסים למחיר בשוק, משקל משמעותי יותר מאשר למה שאנחנו חושבים או מעריכים שצריך להיות. זאת אומרת, שהמחיר בשוק משקף את פני הדברים בצורה הטובה והקרובה ביותר לאמת. בגישה הנוכחית נראה שדווקא המדינות המפותחות יסבלו ממיתון קשה יותר מאשר המדינות המתפתחות.

כאשר יש ירידת מחיר כל כך חדה, קשה לחזות איפה היא תיעצר. יש כאלה שמדברים על תחתית של 2008 ויש שטוענים שהבעיה הנוכחית חמורה בהרבה מזאת של משבר הסאב-פריים, וייתכן מצב שנראה את השווקים יורדים לרמות מחיר נמוכות ב-50% מרמות השפל של 2008. אין ספק שתרחיש אפוקליפטי אם וכאשר יתרחש, יחזיר את הכלכלה העולמית כמה עשרות שנים אחורה, וייתכן ואף ישנה את פני הכלכלה לחלוטין. במצב כזה ארה"ב יכולה לאבד את ריבונותה ככלכלה הגדולה והמובילה בעולם.

הורדת הדירוג של ארה"ב על ידי סוכנות הדירוג S&P, גרמה באופן פרדוקסלי להסטה של הכסף דווקא לאגרות החוב של ארצות הברית שנחשבות כחוף מבטחים במצבים של פאניקה וחוסר וודאות. הדבר גרם לעליית מחיר האג"ח ולירידת התשואה. התשואה ל-10 שנים עומדת על כ-2% והתשואה ל-30 שנה עומדת על כ-3.4%.

בואו ננסה לבחון את התרחישים האפשריים בהתנהגותם של איגרות החוב. במקרה והמפולת תיעצר והשווקים יחזרו לעלות, הכסף יחזור מהאג"חים למניות כך שמחירי האג"ח ירדו. במצב שהירידות במניות ימשכו, איגרות החוב ימשיכו לטפס בקצב של ירידת התשואה כפול המח"מ.

התרחיש השלישי והמעניין ביותר, הוא המשך המפולת ביתר שאת והפסקת האיגרות כהשקעה הבטוחה ביותר. במצב כזה המחיר יתחיל לרדת בצורה חדה ויש פוטנציאל רווח משמעותי למכירה בחסר. בגרף המצורף רואים את התנהגותה של תעודת ETF הנקראת TBT שתפקידה הוא למכור בחסר את איגרות החוב של ארה"ב.

בשלב זה אין סימנים לשינוי במגמת ירידת התשואה. אך יחד עם זאת, המחיר קרוב לגבול התחתון של התעלה היורדת. אנחנו נקנה את התעודה בהנחה שבסופו של תהליך התשואות ישובו לעלות. אפשר ונכון לבנות תוכנית מסחר שמתחילה את ההשקעה בסכום קטן. ואם אכן התשואות יחזרו לעלות, נגדיל את הפוזיציה בשיטת הפירמידינג. כך נסכן את הרווח שהשגנו כדי להגדיל את החשיפה. בגלל שהתשואות לא יכולות לרדת עד אין סוף, נוכל לבצע מיצוע של השער ולהגדיל את החשיפה גם אם היא פועלת לטובתנו.

ככל שהתשואה הארוכה תרד, נגדיל את האחזקה בנייר, כך שכאשר התשואה הארוכה תגיע קרוב לאפס, נגיע להחזקה מלאה בנייר ולא יהיה יותר סיכון בהחזקת הנייר מלבד תשלום דמי הניהול למנפיק.

ישראל ברקוביץ הוא מנהל אסטרטגיות מסחר בבית השקעות תטא

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלי מהצפון 22/08/2011 22:24
    הגב לתגובה זו
    אהבתי איך שהוא בונה את המרכיבים הפנימיים באסטרטגיה הזאת,זה מנהל תיקים רציני שמבין בהשקעות.כל הכבוד, תמשיך כך!
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

חותים בים
צילום: טוויטר

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן

כבלי תקשורת תת־ימיים שנפגעו סמוך לג'דה, סעודיה, הובילו לשיבושים חמורים בגישה לאינטרנט בהודו, פקיסטן ומדינות המפרץ; החשד הוא חבלה מכוונת מצד החות'ים, אם כי הם מכחישים; בנוסף, מיקרוסופט דיווחה על שיבושים בפלטפורמת Azure, אך עדכנה כי המצב התייצב; ממשלת תימן הגולה מאשימה את החות'ים בנסיונות פיתוח נשק כימי
רן קידר |
נושאים בכתבה חות'ים

פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה. 

החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.

החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.

שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.

כבלים קריטיים, תיקון מורכב

הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.