התוכנית להחלפת שפ"מ: רשות השידור תפצל את תחנות הרדיו בין חמישה זכיינים
רשות השידור מכריזה על 'מהפכה', כך מוגדרת במילותיה ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם זכיינית הפרסום ברדיו - שפ"מ ולצאת למכרז המחולק למספר זכיינים, במקום זכיין אחד וזאת על פי אופי תחנות הרדיו.
בתוך החלטת הרפורמה על זכיון הפרסום מקדמת רשות השידור החלטה הכרחית להגמיש את תנאי ההשתתפות במכרז וכך להגביר את התחרות "ולהפסיק את השליטה הבלעדית של זכיין אחד על ההכנסות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה" לדברי הרשות.
מגמישים את התנאים כדי לפתות מפרסמים ופרסומאים
במסגרת הגמשת התנאים למען הגדלת הפונים הפוטנציאליים למכרז תפעל הרשות כדי לשנות את סעיף המכרזים בחוק רשות השידור וכך להעניק לפרסומאים ומפרסמים אפשרות להתמודד על מכרז הפרסום של הרשות.
במסגרת החוק בנקודת זמן זו, מפרסמים ופרסומאים מוגדרים כבעלי עניין ובעלי אינטרסים מנוגדים ולכן אינם יכולים להתמודד במכרז הרשות. רשות השידור תגמיש את החוק כך שאיש פרסום המחזיק בפחות מ-49% ממניות משרד פרסום יוכל להקים חברה שתתמודד במכרז ומפרסמים שבעבר השתתפותם בוטלה יוכלו להתחרות גם כן במתכונת שכזו.
במקום זכיין אחד, 5 זכיינים ל-8 תחנות רדיו
לדברי הרשות "הכללים החדשים גובשו בתיאום עם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים ועם הרשות להגבלים עסקיים והם יאפשרו כניסת מתחרים נוספים באופן שיאפשר תחרות אמיתית במכרז כמתחייב על פי חוק, דבר שלא היה קיים בשנים האחרונות".
בפרקטיקה שואפת הרשות לעבור למתכונת זכיינים מרובים במקום זכיין אחד. על פי התוכנית המתגבשת, במקום זכיין אחד הנותן שירותים לכלל שמונה תחנות הרדיו של 'קול ישראל', יפוצל המכרז למספר זכיינים. מאחורי התכנית עומד חבר מליאת הרשות ששון יונה.
כוונת הרשות היא לפצל את המכרז לזכיינים שונים, בחמישה אשכולות שונים: זכיין לרשתות המוסיקה ( רשת ג', 88FM וקול המוסיקה) ורשת א', זכיין לרשת ב', זכיין למגזר החרדי, זכיין למגזר הערבי וזכיין למגזר הרוסי.
התכנון של רשות השידור לפצל את המכרז למספר זכיינים כדי להגביר את התחרות טומן בחובו כוונות טובות אך לא מעט שאלות נותרות פתוחות. המובילה שבהן היא כיצד יוכלו 5 זכיינים להציע חבילה אטרקטיבית למפרסם כפי שיכול זכיין אחד ששולט בכל תחנות הרדיו ויכול לתכנן תמהיל רדיו משולב למפרסם.
תשובת הרשות לכך היא ש"כל מפרסם המתמחה במגזר שלו ימקסם את היקף מכירות הפרסומות והפעילות הכוללת תניב מקסום של רווחי הרשות ממכירות פרסום".
"מדובר בשליפה מהמותן ובחסרון ענק"
אברהם פרחי, הבעלים של שפ"מ איתה מבקשת רשות השידור לסיים את ההתקשרות אומר לאייס: "ברשות רוצים שזה ייראה טוב אך מדובר בסוג של שליפה מהמותן ולגופו של עניין מדובר בחסרון ענק. כיום סה"כ היקף המכירות ברדיו מתוך עוגת הפרסום עומד על כ-5% משוק המדיה ומתוך זה קצת יותר מ-3% ב'קול ישראל'".
"בתור שכאלו" מסביר פרחי, "קול ישראל קרובים למצב שעוד מעט כבר לא יתייחסו אלינו. למפרסמים ופרסומאים שקונים בסכומי ענק במדיות אחרות אין ממש זמן לכל היתר ולפעמים כאשר יש ביקוש ספציפי אז הם פונים אלינו". לטענת פרחי "אם אתה מפצל כעת את הזיכיון כך שכל אחד יחזיק כ-1% אז אתה ממש יורד מתחת לרדאר של משרדי הפרסום, מתחת למינימיום הנדרש וזה יעלה לרשות בהפסד של מיליוני שקלים".
המהלך של רשות השידור יוביל להפסד שנתי של 40 מיליון שקלים
פרחי טוען שפיצול זכיינים יביא לירידה ברמת המקצועיות וגיוס של כוח אדם פחות איכותי לניהול האופרציה. עוד הוא מסביר כי "בעוד שלרשת ב' יש עודף ביקוש כל יתר התחנות יקרסו". לדבריו "כיום המכירות מתפצלות בין תחנות הרדיו כיוון שהמקומות הפנוים ברשת ב' הם מוגבלים. כאשר זכיינים יצטרכו למכור רק לתחנה מסוימת מבלי היכולת להציע את רשת ב' הנדרשת תתפתח עבורם בעיה".
לדברי פרחי הזכיין שיחזיק ברשת ב' יחזיק בכ-60% מהמכירות אך המהלך של פיצול הזכיינים והגמשת התנאים כך שמפרסמים ו/או פרסומאים יוכלו לשמש זכיינים יביא להפסד שנתי של לא פחות מ-40 מיליון שקלים לרשות בכל שנה.
- 2.צעד מבורך, די לבלעדיות של פרחי (ל"ת)רונן 15/08/2011 11:05הגב לתגובה זו
- 1.אלי 15/08/2011 00:09הגב לתגובה זוקחו לדוגמא את הפרסומת הנפלאה של שלמור אבנון עמיחי לקידום בדיקות איידס ברדיו. הם איחדו את כל תחנות הרדיו כדי שכולן תשדרנה את אותה הפרסומת בנקודת הרייטינג הגבוה ביותר, 5 דקות לחדשות של 8 בבוקר. ריכוזיות ברדיו מגדילה את ההגעה לקהל גדול יותר וזה מה שיחפש מפרסם גדול. המומחיות של הגוף הריכוזי בתכנים של הרדיו עוזרת לו לנהל בצורה יעילה יותר את המדיה. במצב של כמה זכיניות ניהול מדיית הרדיו תעבור למשרד הפרסום, שמומחויותו מונחת במחוזות אחרים. טענת הרשות: "כל מפרסם המתמחה במגזר שלו ימקסם את היקף מכירות הפרסומות והפעילות הכוללת תניב מקסום של רווחי הרשות ממכירות פרסום" ניראה שהם מרגישים ששפ"מ קפאו על השמרים וריכזו את החבילות המדיה סביב התחנות המובילות, כאשר הם מתיחסים לתחנות המגזר כתוספות ולא כמנה העיקרית. השאלה הגדולה היא, האם התיעלות מגדרית, מפולחת יותר תגדיל את חלקו של הרדיו בעוגת הפרסום. צריך לשאול מה רוצים המפרסמים, פילוח ממוקד יותר ברדיו או הגעה לקהל יותר גדול
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.29% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.29% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
