התוכנית להחלפת שפ"מ: רשות השידור תפצל את תחנות הרדיו בין חמישה זכיינים

ברשות מעוניינים להפסיק את "השליטה הבלעדית של זכיין אחד על ההכנסות". אברהם פרחי, שפ"מ: "התוכנית הזו תביא להפסד של 40 מיליון שקלים בשנה"
משה בנימין | (2)

רשות השידור מכריזה על 'מהפכה', כך מוגדרת במילותיה ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם זכיינית הפרסום ברדיו - שפ"מ ולצאת למכרז המחולק למספר זכיינים, במקום זכיין אחד וזאת על פי אופי תחנות הרדיו.

בתוך החלטת הרפורמה על זכיון הפרסום מקדמת רשות השידור החלטה הכרחית להגמיש את תנאי ההשתתפות במכרז וכך להגביר את התחרות "ולהפסיק את השליטה הבלעדית של זכיין אחד על ההכנסות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה" לדברי הרשות.

מגמישים את התנאים כדי לפתות מפרסמים ופרסומאים

במסגרת הגמשת התנאים למען הגדלת הפונים הפוטנציאליים למכרז תפעל הרשות כדי לשנות את סעיף המכרזים בחוק רשות השידור וכך להעניק לפרסומאים ומפרסמים אפשרות להתמודד על מכרז הפרסום של הרשות.

במסגרת החוק בנקודת זמן זו, מפרסמים ופרסומאים מוגדרים כבעלי עניין ובעלי אינטרסים מנוגדים ולכן אינם יכולים להתמודד במכרז הרשות. רשות השידור תגמיש את החוק כך שאיש פרסום המחזיק בפחות מ-49% ממניות משרד פרסום יוכל להקים חברה שתתמודד במכרז ומפרסמים שבעבר השתתפותם בוטלה יוכלו להתחרות גם כן במתכונת שכזו.

במקום זכיין אחד, 5 זכיינים ל-8 תחנות רדיו

לדברי הרשות "הכללים החדשים גובשו בתיאום עם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים ועם הרשות להגבלים עסקיים והם יאפשרו כניסת מתחרים נוספים באופן שיאפשר תחרות אמיתית במכרז כמתחייב על פי חוק, דבר שלא היה קיים בשנים האחרונות".

בפרקטיקה שואפת הרשות לעבור למתכונת זכיינים מרובים במקום זכיין אחד. על פי התוכנית המתגבשת, במקום זכיין אחד הנותן שירותים לכלל שמונה תחנות הרדיו של 'קול ישראל', יפוצל המכרז למספר זכיינים. מאחורי התכנית עומד חבר מליאת הרשות ששון יונה.

כוונת הרשות היא לפצל את המכרז לזכיינים שונים, בחמישה אשכולות שונים: זכיין לרשתות המוסיקה ( רשת ג', 88FM וקול המוסיקה) ורשת א', זכיין לרשת ב', זכיין למגזר החרדי, זכיין למגזר הערבי וזכיין למגזר הרוסי.

התכנון של רשות השידור לפצל את המכרז למספר זכיינים כדי להגביר את התחרות טומן בחובו כוונות טובות אך לא מעט שאלות נותרות פתוחות. המובילה שבהן היא כיצד יוכלו 5 זכיינים להציע חבילה אטרקטיבית למפרסם כפי שיכול זכיין אחד ששולט בכל תחנות הרדיו ויכול לתכנן תמהיל רדיו משולב למפרסם.

תשובת הרשות לכך היא ש"כל מפרסם המתמחה במגזר שלו ימקסם את היקף מכירות הפרסומות והפעילות הכוללת תניב מקסום של רווחי הרשות ממכירות פרסום".

"מדובר בשליפה מהמותן ובחסרון ענק"

אברהם פרחי, הבעלים של שפ"מ איתה מבקשת רשות השידור לסיים את ההתקשרות אומר לאייס: "ברשות רוצים שזה ייראה טוב אך מדובר בסוג של שליפה מהמותן ולגופו של עניין מדובר בחסרון ענק. כיום סה"כ היקף המכירות ברדיו מתוך עוגת הפרסום עומד על כ-5% משוק המדיה ומתוך זה קצת יותר מ-3% ב'קול ישראל'".

"בתור שכאלו" מסביר פרחי, "קול ישראל קרובים למצב שעוד מעט כבר לא יתייחסו אלינו. למפרסמים ופרסומאים שקונים בסכומי ענק במדיות אחרות אין ממש זמן לכל היתר ולפעמים כאשר יש ביקוש ספציפי אז הם פונים אלינו". לטענת פרחי "אם אתה מפצל כעת את הזיכיון כך שכל אחד יחזיק כ-1% אז אתה ממש יורד מתחת לרדאר של משרדי הפרסום, מתחת למינימיום הנדרש וזה יעלה לרשות בהפסד של מיליוני שקלים".

המהלך של רשות השידור יוביל להפסד שנתי של 40 מיליון שקלים

פרחי טוען שפיצול זכיינים יביא לירידה ברמת המקצועיות וגיוס של כוח אדם פחות איכותי לניהול האופרציה. עוד הוא מסביר כי "בעוד שלרשת ב' יש עודף ביקוש כל יתר התחנות יקרסו". לדבריו "כיום המכירות מתפצלות בין תחנות הרדיו כיוון שהמקומות הפנוים ברשת ב' הם מוגבלים. כאשר זכיינים יצטרכו למכור רק לתחנה מסוימת מבלי היכולת להציע את רשת ב' הנדרשת תתפתח עבורם בעיה".

לדברי פרחי הזכיין שיחזיק ברשת ב' יחזיק בכ-60% מהמכירות אך המהלך של פיצול הזכיינים והגמשת התנאים כך שמפרסמים ו/או פרסומאים יוכלו לשמש זכיינים יביא להפסד שנתי של לא פחות מ-40 מיליון שקלים לרשות בכל שנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צעד מבורך, די לבלעדיות של פרחי (ל"ת)
    רונן 15/08/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 15/08/2011 00:09
    הגב לתגובה זו
    קחו לדוגמא את הפרסומת הנפלאה של שלמור אבנון עמיחי לקידום בדיקות איידס ברדיו. הם איחדו את כל תחנות הרדיו כדי שכולן תשדרנה את אותה הפרסומת בנקודת הרייטינג הגבוה ביותר, 5 דקות לחדשות של 8 בבוקר. ריכוזיות ברדיו מגדילה את ההגעה לקהל גדול יותר וזה מה שיחפש מפרסם גדול. המומחיות של הגוף הריכוזי בתכנים של הרדיו עוזרת לו לנהל בצורה יעילה יותר את המדיה. במצב של כמה זכיניות ניהול מדיית הרדיו תעבור למשרד הפרסום, שמומחויותו מונחת במחוזות אחרים. טענת הרשות: "כל מפרסם המתמחה במגזר שלו ימקסם את היקף מכירות הפרסומות והפעילות הכוללת תניב מקסום של רווחי הרשות ממכירות פרסום" ניראה שהם מרגישים ששפ"מ קפאו על השמרים וריכזו את החבילות המדיה סביב התחנות המובילות, כאשר הם מתיחסים לתחנות המגזר כתוספות ולא כמנה העיקרית. השאלה הגדולה היא, האם התיעלות מגדרית, מפולחת יותר תגדיל את חלקו של הרדיו בעוגת הפרסום. צריך לשאול מה רוצים המפרסמים, פילוח ממוקד יותר ברדיו או הגעה לקהל יותר גדול
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.