התוכנית להחלפת שפ"מ: רשות השידור תפצל את תחנות הרדיו בין חמישה זכיינים
רשות השידור מכריזה על 'מהפכה', כך מוגדרת במילותיה ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם זכיינית הפרסום ברדיו - שפ"מ ולצאת למכרז המחולק למספר זכיינים, במקום זכיין אחד וזאת על פי אופי תחנות הרדיו. בתוך החלטת הרפורמה על זכיון הפרסום מקדמת רשות השידור החלטה הכרחית להגמיש את תנאי ההשתתפות במכרז וכך להגביר את התחרות "ולהפסיק את השליטה הבלעדית של זכיין אחד על ההכנסות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה" לדברי הרשות. מגמישים את התנאים כדי לפתות מפרסמים ופרסומאים במסגרת הגמשת התנאים למען הגדלת הפונים הפוטנציאליים למכרז תפעל הרשות כדי לשנות את סעיף המכרזים בחוק רשות השידור וכך להעניק לפרסומאים ומפרסמים אפשרות להתמודד על מכרז הפרסום של הרשות. במסגרת החוק בנקודת זמן זו, מפרסמים ופרסומאים מוגדרים כבעלי עניין ובעלי אינטרסים מנוגדים ולכן אינם יכולים להתמודד במכרז הרשות. רשות השידור תגמיש את החוק כך שאיש פרסום המחזיק בפחות מ-49% ממניות משרד פרסום יוכל להקים חברה שתתמודד במכרז ומפרסמים שבעבר השתתפותם בוטלה יוכלו להתחרות גם כן במתכונת שכזו. במקום זכיין אחד, 5 זכיינים ל-8 תחנות רדיו לדברי הרשות "הכללים החדשים גובשו בתיאום עם מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים ועם הרשות להגבלים עסקיים והם יאפשרו כניסת מתחרים נוספים באופן שיאפשר תחרות אמיתית במכרז כמתחייב על פי חוק, דבר שלא היה קיים בשנים האחרונות". בפרקטיקה שואפת הרשות לעבור למתכונת זכיינים מרובים במקום זכיין אחד. על פי התוכנית המתגבשת, במקום זכיין אחד הנותן שירותים לכלל שמונה תחנות הרדיו של 'קול ישראל', יפוצל המכרז למספר זכיינים. מאחורי התכנית עומד חבר מליאת הרשות ששון יונה. כוונת הרשות היא לפצל את המכרז לזכיינים שונים, בחמישה אשכולות שונים: זכיין לרשתות המוסיקה ( רשת ג', 88FM וקול המוסיקה) ורשת א', זכיין לרשת ב', זכיין למגזר החרדי, זכיין למגזר הערבי וזכיין למגזר הרוסי. התכנון של רשות השידור לפצל את המכרז למספר זכיינים כדי להגביר את התחרות טומן בחובו כוונות טובות אך לא מעט שאלות נותרות פתוחות. המובילה שבהן היא כיצד יוכלו 5 זכיינים להציע חבילה אטרקטיבית למפרסם כפי שיכול זכיין אחד ששולט בכל תחנות הרדיו ויכול לתכנן תמהיל רדיו משולב למפרסם. תשובת הרשות לכך היא ש"כל מפרסם המתמחה במגזר שלו ימקסם את היקף מכירות הפרסומות והפעילות הכוללת תניב מקסום של רווחי הרשות ממכירות פרסום". "מדובר בשליפה מהמותן ובחסרון ענק" אברהם פרחי, הבעלים של שפ"מ איתה מבקשת רשות השידור לסיים את ההתקשרות אומר לאייס: "ברשות רוצים שזה ייראה טוב אך מדובר בסוג של שליפה מהמותן ולגופו של עניין מדובר בחסרון ענק. כיום סה"כ היקף המכירות ברדיו מתוך עוגת הפרסום עומד על כ-5% משוק המדיה ומתוך זה קצת יותר מ-3% ב'קול ישראל'". "בתור שכאלו" מסביר פרחי, "קול ישראל קרובים למצב שעוד מעט כבר לא יתייחסו אלינו. למפרסמים ופרסומאים שקונים בסכומי ענק במדיות אחרות אין ממש זמן לכל היתר ולפעמים כאשר יש ביקוש ספציפי אז הם פונים אלינו". לטענת פרחי "אם אתה מפצל כעת את הזיכיון כך שכל אחד יחזיק כ-1% אז אתה ממש יורד מתחת לרדאר של משרדי הפרסום, מתחת למינימיום הנדרש וזה יעלה לרשות בהפסד של מיליוני שקלים". המהלך של רשות השידור יוביל להפסד שנתי של 40 מיליון שקלים פרחי טוען שפיצול זכיינים יביא לירידה ברמת המקצועיות וגיוס של כוח אדם פחות איכותי לניהול האופרציה. עוד הוא מסביר כי "בעוד שלרשת ב' יש עודף ביקוש כל יתר התחנות יקרסו". לדבריו "כיום המכירות מתפצלות בין תחנות הרדיו כיוון שהמקומות הפנוים ברשת ב' הם מוגבלים. כאשר זכיינים יצטרכו למכור רק לתחנה מסוימת מבלי היכולת להציע את רשת ב' הנדרשת תתפתח עבורם בעיה". לדברי פרחי הזכיין שיחזיק ברשת ב' יחזיק בכ-60% מהמכירות אך המהלך של פיצול הזכיינים והגמשת התנאים כך שמפרסמים ו/או פרסומאים יוכלו לשמש זכיינים יביא להפסד שנתי של לא פחות מ-40 מיליון שקלים לרשות בכל שנה.
- 2.צעד מבורך, די לבלעדיות של פרחי (ל"ת)רונן 15/08/2011 11:05הגב לתגובה זו
- 1.אלי 15/08/2011 00:09הגב לתגובה זוקחו לדוגמא את הפרסומת הנפלאה של שלמור אבנון עמיחי לקידום בדיקות איידס ברדיו. הם איחדו את כל תחנות הרדיו כדי שכולן תשדרנה את אותה הפרסומת בנקודת הרייטינג הגבוה ביותר, 5 דקות לחדשות של 8 בבוקר. ריכוזיות ברדיו מגדילה את ההגעה לקהל גדול יותר וזה מה שיחפש מפרסם גדול. המומחיות של הגוף הריכוזי בתכנים של הרדיו עוזרת לו לנהל בצורה יעילה יותר את המדיה. במצב של כמה זכיניות ניהול מדיית הרדיו תעבור למשרד הפרסום, שמומחויותו מונחת במחוזות אחרים. טענת הרשות: "כל מפרסם המתמחה במגזר שלו ימקסם את היקף מכירות הפרסומות והפעילות הכוללת תניב מקסום של רווחי הרשות ממכירות פרסום" ניראה שהם מרגישים ששפ"מ קפאו על השמרים וריכזו את החבילות המדיה סביב התחנות המובילות, כאשר הם מתיחסים לתחנות המגזר כתוספות ולא כמנה העיקרית. השאלה הגדולה היא, האם התיעלות מגדרית, מפולחת יותר תגדיל את חלקו של הרדיו בעוגת הפרסום. צריך לשאול מה רוצים המפרסמים, פילוח ממוקד יותר ברדיו או הגעה לקהל יותר גדול
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמת מס העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.
