נטילת הסיכון לא השתלמה: מי קרנות האג"ח הגרועות מתחילת אוגוסט?
תעשיית קרנות הנאמנות ספגה בתקופה האחרונה מכה קשה. רק בשבוע שחלף משך הציבור 3.8 מיליארד שקל מתעשיית הקרנות, כאשר עיקר הפידיונות מגיעות מהקרנות האג"חיות. על מנת להתמודד עם הפידיונות הכבדים, מנהלי קרנות הנאמנות היו חייבים למכור איגרות חוב בכל מחיר.
פעולות אלו גרמו לפערים עצומים בקרנות הנאמנות הפועלות בענף. מבדיקה שנערכה בקרב 100 קרנות הנאמנות הגדולות בתעשייה המנהלות נכסים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל מצטיירת תמונה על פיה עשרת הקרנות הגרועות ביותר השיגו בממוצע תשואה שלילית של 9.5% מתחילת חודש אוגוסט.
מתוך עשר קרנות האג"ח הגרועות, מנוהלות על ידי בית ההשקעות IBI. למעשה, מדובר בכל הקרנות האג"חיות שגייסו את רוב נכסיהם מתחילת השנה. פרט ל-IBI, לרשימת הגרועות נכנסו גם שתי קרנות של אפסילון, שתי קרנות של כלל פיננסים ושתי קרנות של אנליסט.
שוק קרנות הנאמנות רווי בתחרות קשה בקרב המנהלים. הרצון והשאיפה לנהל את הקרן עם התשואות הגבוהות ביותר גרמו ככל הנראה למנהלים להסיט כספים לאיגרות חוב המספקות תשואה גבוהה יותר (לצד סיכון יותר). ניכר כי במאבק על התשואה, חלק ממנהלי הקרנות הגדילו את רמת הסיכון באמצעות חשיפה לאג"ח קונצרני לא מדורג.
שוק איגרות החוב המקומי איבד גובה בחדות מתחילת אוגוסט. התל בונד 60 איבד 4.6% עד לסוף השבוע. היום מתאושש הסקטור במעט ומזנק בקרוב ל-2%. ככל הנראה שההתאוששות הינה גורפת לגבי כל קרנות האג"ח, אך ניכר כי לקרנות האג"ח הגרועות יהיה קשה להתאושש מהשבועיים הראשונים השחורים של חודש אוגוסט.
ברשימת קרנות האג"ח הגרועות בולטות בהעדרן קרנות הנאמנות הגדולות בתעשייה שעל פי הערכות לקחו על עצמם סיכונים נמוכים יותר.
- 3.יועץ בבנק 15/08/2011 10:20הגב לתגובה זושכחתם לציין את איביאי גבע, משקיע את רוב הכסף במק" מ בתשואה של 2.5% נומינלי ועוד קונצרנים מסוכנים שלא בטוח יחזירו את הכסף. וכל זה הציבור מושחל בדמי ניהול של 1.8% אני רוצה להבין מי הפראיירים שיושבים בקרן הזו שמנהלת 700 מליון ש" ח.
- מבין 15/08/2011 11:05הגב לתגובה זולשאלתך מי שמשקיע בקרן הזו זה לקוחות ניהול התיקים של איביאי ש" בוחרים" בעבורם את הקרנות בהצלחה
- 2.יועץ פיננסי 15/08/2011 09:26הגב לתגובה זועוד אכזבה מבית היוצר של איביאי, מצטבר שיושבים שם אנשים שרק מסתכלים על המסכים ויודעים ללחוץ על כפתור שנקרא " תמכור בכל מחיר" , איפה ניהול הסיכונים, איפה רכישת ההגנות לתיק, איפה המומחיות שכל הזמן דיברו עליה. מה שכן אני הולך למכור את כל הקרנות של איביאי המוחזקים בתיקים של הלקוחות שלי, ולא אעבוד יותר עם אנשים וחברה לא מקצועית כזאת, לכן אני אסכם את זה במשפט אחד: לכו ותתבגרו איביאי !!!
- 1.יועץ 15/08/2011 00:09הגב לתגובה זועוד פעם בירידות איביאי מככבות, חברה שלא יודעת לנהל השקעות ופעם אחר פעם המשקיעים מושחלים, זה מה שקורה שחברה השקעות היא גם חתם ובעלת אינטרסים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
