נטילת הסיכון לא השתלמה: מי קרנות האג"ח הגרועות מתחילת אוגוסט?

בבדיקה שנערכה בקרב 100 קרנות האג"ח הגדולות עולה כי עשרת הקרנות הגרועות השיגו בממוצע תשואה שלילית של 9.5%, כפול מאשר תשואת התל בונד 60
תומר קורנפלד | (4)

תעשיית קרנות הנאמנות ספגה בתקופה האחרונה מכה קשה. רק בשבוע שחלף משך הציבור 3.8 מיליארד שקל מתעשיית הקרנות, כאשר עיקר הפידיונות מגיעות מהקרנות האג"חיות. על מנת להתמודד עם הפידיונות הכבדים, מנהלי קרנות הנאמנות היו חייבים למכור איגרות חוב בכל מחיר.

פעולות אלו גרמו לפערים עצומים בקרנות הנאמנות הפועלות בענף. מבדיקה שנערכה בקרב 100 קרנות הנאמנות הגדולות בתעשייה המנהלות נכסים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקל מצטיירת תמונה על פיה עשרת הקרנות הגרועות ביותר השיגו בממוצע תשואה שלילית של 9.5% מתחילת חודש אוגוסט.

מתוך עשר קרנות האג"ח הגרועות, מנוהלות על ידי בית ההשקעות IBI. למעשה, מדובר בכל הקרנות האג"חיות שגייסו את רוב נכסיהם מתחילת השנה. פרט ל-IBI, לרשימת הגרועות נכנסו גם שתי קרנות של אפסילון, שתי קרנות של כלל פיננסים ושתי קרנות של אנליסט.

שוק קרנות הנאמנות רווי בתחרות קשה בקרב המנהלים. הרצון והשאיפה לנהל את הקרן עם התשואות הגבוהות ביותר גרמו ככל הנראה למנהלים להסיט כספים לאיגרות חוב המספקות תשואה גבוהה יותר (לצד סיכון יותר). ניכר כי במאבק על התשואה, חלק ממנהלי הקרנות הגדילו את רמת הסיכון באמצעות חשיפה לאג"ח קונצרני לא מדורג.

שוק איגרות החוב המקומי איבד גובה בחדות מתחילת אוגוסט. התל בונד 60 איבד 4.6% עד לסוף השבוע. היום מתאושש הסקטור במעט ומזנק בקרוב ל-2%. ככל הנראה שההתאוששות הינה גורפת לגבי כל קרנות האג"ח, אך ניכר כי לקרנות האג"ח הגרועות יהיה קשה להתאושש מהשבועיים הראשונים השחורים של חודש אוגוסט.

ברשימת קרנות האג"ח הגרועות בולטות בהעדרן קרנות הנאמנות הגדולות בתעשייה שעל פי הערכות לקחו על עצמם סיכונים נמוכים יותר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יועץ בבנק 15/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לציין את איביאי גבע, משקיע את רוב הכסף במק" מ בתשואה של 2.5% נומינלי ועוד קונצרנים מסוכנים שלא בטוח יחזירו את הכסף. וכל זה הציבור מושחל בדמי ניהול של 1.8% אני רוצה להבין מי הפראיירים שיושבים בקרן הזו שמנהלת 700 מליון ש" ח.
  • מבין 15/08/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    לשאלתך מי שמשקיע בקרן הזו זה לקוחות ניהול התיקים של איביאי ש" בוחרים" בעבורם את הקרנות בהצלחה
  • 2.
    יועץ פיננסי 15/08/2011 09:26
    הגב לתגובה זו
    עוד אכזבה מבית היוצר של איביאי, מצטבר שיושבים שם אנשים שרק מסתכלים על המסכים ויודעים ללחוץ על כפתור שנקרא " תמכור בכל מחיר" , איפה ניהול הסיכונים, איפה רכישת ההגנות לתיק, איפה המומחיות שכל הזמן דיברו עליה. מה שכן אני הולך למכור את כל הקרנות של איביאי המוחזקים בתיקים של הלקוחות שלי, ולא אעבוד יותר עם אנשים וחברה לא מקצועית כזאת, לכן אני אסכם את זה במשפט אחד: לכו ותתבגרו איביאי !!!
  • 1.
    יועץ 15/08/2011 00:09
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם בירידות איביאי מככבות, חברה שלא יודעת לנהל השקעות ופעם אחר פעם המשקיעים מושחלים, זה מה שקורה שחברה השקעות היא גם חתם ובעלת אינטרסים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.