בקשה לייצוגית נגד 'סלקום': קיצרה את מספר התווים ומחייבת על יותר הודעות

התביעה עומדת על כ-145 מיליון שקלים. לפי התביעה סלקום הפחיתה את מספר התווים בהודעות, אלו פוצלו למספר הודעות והמנויים נאלצו לשלם יותר
משה בנימין | (1)

האם סלקום קיצרה את התווים בהודעות הטקסט כדי להגדיל את מספר ההודעות הנשלחות? כך עולה מתביעה עם בקשה לאשרה כייצוגית שהוגשה נגד חברת הסלולר היום (יום א').

בתביעה שהוגשה על ידי משה דרורי ואלינור ביטון, המיוצגים ע"י עוה"ד רענן בשן ובת-חן פארי סבאג נטען כי סלקום הפחיתה את מספר התווים אותם היא התחייבה לספק ללקוחותיה ובכך גרמה לחיובי יתר בחשבונות המנויים.

התובעים מציינים כי סלקום מחוייבת לספק ללקוחותיה הודעות טקסט במכילות 70 תווים (אותיות וסימנים) בעברית, רוסית וערבית ו-160 תווים באנגלית. לטענתם סלקום מפרה את ההתחייבות בכך שהיא מקצרת בפועל את אורך מקטעי הטקסט ב-3 עד 10 תווים בכל הודעה.

הפחתה זו של תווים גורמת לכך שהודעת טקסט בעברית, המונה, למשל 135 תווים, אשר אמורה להיות מחוייבת כמשלוח 2 מקטעים, מחוייבת בפועל כמשלוח 3 מקטעים. באופן דומה, הודעת טקסט באנגלית, המונה 310 תווים, אשר אמורה להיות מחוייבת כ-2 מקטעים, מחוייבת בפועל כ-3 מקטעים.

פיצול זה של ההודעות גורם לכך שמנויי סלקום שולחים יותר הודעות בניגוד לכמות המקורית (במידה והחברה לא הייתה מפחיתה את מספר התווים) ומתוך כך גם משלמים מחיר גבוה יותר. בנוסף מציינים התובעים כי בשל קיצור אורך המקטעים, גורמת סלקום ללקוחותיה לנצל מהר יותר את חבילות הודעות הטקסט שברשותם, לחרוג מהחבילות ולשלם תעריף גבוה יותר לכל הודעה שבחריגה ואף לרכוש חבילות הודעות טקסט גדולות ויקרות יותר, שכלל אינן נחוצות להם.

לדברי עוה"ד רענן בשן, "אנו עדים פעם נוספת למקרה בו גוף מסחרי גדול ורב עוצמה, שם לו למטרה להגדיל את הכנסותיו באמצעות הפרת התחייבותו כלפיו צרכניו, הטעייתם והצגת מצגי שווא כלפיהם, תוך שהוא משית עליהם חיובים כספיים שלא כדין וגורם להם לנזקים. חיובים אלו מושתים על הצרכן התמים, ללא ידיעתו, תוך מרמה, הטעייה, הצגת מצגי שווא ופגיעה קשה באוטונומיית הרצון שלו ותוך הפרה חמורה התחייבותו כלפיו. לדבריו, מדובר במקרה מובהק של ניצול צרכנים, אשר למיגורו נחקק חוק התובענות הייצוגיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג-נ-ב-י-ם! כחלון, לתשומת ליבך.. (ל"ת)
    חוצפה 14/08/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות