על מחאה חברתית - וגם אובייקטיביות והבעת דעה
לנוכח המעורבות העמוקה של התקשורת בסיקור, תמיכה וליבוי המחאה החברתית, קמים כל מתנגדי המחאה ומאשימים אותה בבגידה בשליחותה. על פי המושגים של אותם מתנגדים, יש לחלק את התקשורת לעיתונאים המסקרים את החדשות באופן אובייקטיבי - או אם תרצו עובדתי - ולפובליציסטים הרשאים להביע את דעותיהם הפרטיות. ואני אומר שכל אלה המחזיקים בדעה זו (והם לא מעטים) שייכים לאסכולה הישנה והם אפילו לא השגיחו בכך שעולם התקשורת כבר מזמן חלף על פניהם והשאיר אותם הרחק מאחור. בעידן האינטרנט ותקשורת האינסטנט, אין יותר הבדל בין סיקור להבעת דעה. לדעתי, גם מעולם לא היה. אלא שאם בעבר העיתונאים המסקרים טרחו להסתיר או להסוות את דעותיהם והיה עליך לקרוא בין השיטין כדי לעמוד על עמדותיהם, הרי שכיום כבר מובן לכול שאין דבר מופרך מזה. הכול מתחיל ונגמר בשאלות: מה היא אמת? האם קיימת בכלל אמת אובייקטיבית? האם כאשר אדם קר לו ב-20 מעלות משקר כשהוא מדווח על קור ואדם שחם לו ב-20 מעלות מדווח אמת, כשהוא מדווח על חום? על כך כבר נאמר המשפט האלמותי "האמת היא בעיני המתבונן". אבל מעבר לכך, היום, כאשר כל אדם באשר הוא, יכול לכתוב בלוג באתר כלשהו או טור בעיתון או לדווח באמצעי אלקטרוני כזה או אחר, האם הוא עושה זאת כדי לדווח על המציאות האובייקטיבית? ודאי שלא. המניע העיקרי שלו הוא לדווח על המציאות כפי שהיא משתקפת בעיניו ולהשפיע כמידת יכולתו על קוראיו. על הקורא התמים מוטלת החובה לבחון באופן עצמאי את הדיווחים אליהם הוא נחשף ולגבש לעצמו את דעותיו, על פי שיקוליו הסובייקטיביים. אדם אחד יכול להתבונן במאות אלפי המפגינים המצטופפים ברחוב קפלן ולקבל את הדיווחים על 300 אלף מפגינים כאמת לאמיתה, או שהוא יכול להעדיף את חוות דעתו של הח"כ המכובד איוב קרא, שראה שם רק מפגינים בודדים. אדם אחד יכול לראות בשוכני האוהלים ברוטשילד צעירים שיצאו להביע את מחאתם הבוערת כאש בעצמותיהם, ואדם אחר כמו ראש עיריית נשר מר עמר, שרואה בהם אוכלי סושי ומעשני נרגילות, שבאו לבלות שם את הקיץ. אפשר אפילו להרחיק לכת ולקבוע שבכלל לא משנה אם היו בהפגנה המדוברת 300 אלף מפגינים או רק 150 אלף. מה שחשוב הוא מה שמתקבע בתודעת הציבור כפי שהוא מדווח באמצעי התקשורת. כמו שבהפגנת ה-400 אלף המפורסמת בעקבות סברה ושתילה, השתתפו למעשה רק 200 אלף, ובכל זאת היא נרשמה ותיזכר לעד כ'הפגנת ה-400 אלף'. התקשורת קובעת את ההוויה. וגם זאת עובדה. כלל ידוע הוא לכל מי שעוסק במיתוסים, שכוחו של המיתוס הוא בכוחו ולאו דווקא באמיתותו. לדוגמא: דורות על גבי דורות גדלו על האמירה המיוחסת לטרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו". השאלה אם הוא באמת אמר זאת אם לאו, כבר מזמן איבדה מהרלוונטיות שלה. כנ"ל לגבי מיתוס המצדה, או אם תרצו סיפורי התנ"ך. בהזדמנות זאת, אם יורשה לי להתלות באילן הכי גבוה, כששאלו את פרופ' ישעיהו לייבוביץ' האם הוא כמדען באמת מאמין בסיפורי התנ"ך. תשובתו המאלפת הייתה: "התנ"ך איננו ספר היסטוריה, זהו ספר מוסר". אשר על כן, אין לי אלא לומר לכל אותם תוקפי התקשורת "הבלתי מאוזנת", "הבלתי אובייקטיבית", "האינטרסנטית","הפוליטית" ושאר האשמות מסוג זה: רבותי הנכבדים, זמנכם עבר, אינכם אלא מעידים על עצמכם. תסתגלו למציאות החדשה, אובייקטיביות מעולם לא הייתה וכיום עוד פחות, וטוב שכך. אגב כך, גם העיסוק בשאלה האם התקשורת מלבה את המחאה או שהמחאה עומדת בזכות עצמה, היא שאלה ארכאית. ממש לא משנה מה הסיבה ומי המסובב, מה שמשנה זה עצם קיומה של המחאה, וכל זמן שפעולות המחאה נמשכות ותוססות הן משפיעות על הממשלה, אליה הן מכוונות, וסופן להשיג את מטרותיהן. וזה מה שחשוב. אגב, גם טור זה איננו מתיימר להיות אובייקטיבי. גינגי פרידמן הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
- 2.Leon 14/08/2011 15:44הגב לתגובה זוכמדומני, המשפט האלמותי זה "היופי הוא בעיניי המתבונן" ולא האמת :) חוצמזה, כתבה מגובשת, חיה ורלוונטית. נחמד. אה, ועוד משהו, לא הבנתי מה הוא כוחו של המיתוס? "כוחו של המיתוס הוא בכוחו (ולאו דווקא באמיתותו)"
- 1.him 14/08/2011 15:23הגב לתגובה זוכתב או עורך לא אמורים "למתג" את המציאות. זו הסיבה שיותר ויותר קוראים מרגישים שהעיתונות היום צהובה ופופוליסטית.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
שחקן חדש בטיסות הישירות לתאילנד: תאי אירוויז
המונופול של אל-על על טיסות ישירות לתאילנד בדרך להסתיים בעקבות כניסה אפשרית של תאי איירוויז לשוק הישראלי; וויז אייר חוזרת לנתב"ג עם שידרוג AI; האם אנחנו לקראת עידן חדש של תחרות?
אלו הן חדשות מרעישות לאחד מהיעדים הפופולריים
ביותר לנופש, היות וב-2024 מספר התיירים הישראליים שביקרו בתיאלנד היה כ-280 אלף ואילו במהלך 2025 המספר ככל הנראה יעלה ויעמוד על כ-350 אלף תיירים. בנוסף, יחסי העבודה עם תאילנד הולכים וגדלים, ומספר עובדים התאילנדים בישראל במגמה ישירה ועולה מ-45 אלף ל-70 אלף.
כיום, האפשרויות הניצבות בפני ישראלים המתכננים חופשה בתאילנד, הן אחת משתיים: לשלם סכומים גבוהים במיוחד עבור הטיסה הישירה היחידה המופעלת על ידי אל על (במהלך העונה עלות של כרטיס הלוך חזור עלול להיות מעל 4,000 שקל), או לבחור בטיסות עם עצירות ביניים ממושכות, מה שאמנם מוזיל את הטיסה אבל מסרבל אותה לכדי מסע שעלול להימשך כמעט יממה ובמקרים גרועים במיוחד מוביל גם לפספוס טיסות.
וכך, טיסה ישירה של תאי איירוויז שתארך כשמונה שעות בלבד, ללא עצירות מייגעות והמתנות בשדות תעופה זרים תשנה את המצב דרמטית. התחרות צפויה להוריד את המחירים בצורה ניכרת, ואם ניתן ללמוד ממה שקרה ביעדים אחרים, ניתן להעריך שההוזלה תהיה בשיעור של 30%-50% במחירי הכרטיסים.
עם זאת, בשלב זה הדיונים נמצאים בראשית הדרך, ותאי איירוויז תידרש לבחון היתכנות כלכלית, אישורים רגולטוריים, זמינות מטוסים וצוותים, וכן השפעות אפשריות של תנאים גיאופוליטיים. תאי איירוויז נאלצה להתמודד עם אתגרי הישרדות בתקופת הקורונה, אך קיבלה סיוע ממשלתי מותנה בתוכנית התייעלות רחבה. החברה חזרה להציג מאזנים חיוביים, קיימה את התחייבויותיה וחידשה את המסחר במניותיה בבורסה התאילנדית באוגוסט האחרון. מאז החזרה לבורסה, מניית החברה עלתה בכ-28% והדבר מעיד על יכולת החברה להמשיך להתרחב. אם המהלך יתממש, הוא עשוי לשנות את פני התיירות הישראלית לתאילנד ולהפוך את היעד הפופולרי לנגיש מתמיד.
- ייצוגית נגד אל על ו-8 חברות תעופה נוספות בסכום כולל של 825 מיליון שקל
- אזעקת שווא הובילה ל-18 נפגעים בטיסת ריאנאייר במיורקה שבספרד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וויז אייר חוזרת לישראל
לאחר 3 חודשי הפסקה בעקבות מבצע "עם כלביא", חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר חזרה לפעול בישראל וניתן לשער שחזרתה רק תוסיף למימד התחרות שנעדר מהשוק בשנתיים האחרונות. החברה השיקה מערך טיסות מדורג ליעדים באירופה. בשלב הראשון, מופעלות חמש טיסות שבועיות ללרנקה ולבודפשט, ובסוף אוגוסט יחודשו הקווים ללונדון לוטון. בתחילת ספטמבר יתווספו טיסות לווינה, רומא, סופיה ומילאנו, וכן קווים חדשים לבוקרשט וליאשי. בהמשך ספטמבר ואוקטובר ייפתחו קווים ליעדים נוספים ביוון, פולין ואיטליה.
