על מחאה חברתית - וגם אובייקטיביות והבעת דעה
לנוכח המעורבות העמוקה של התקשורת בסיקור, תמיכה וליבוי המחאה החברתית, קמים כל מתנגדי המחאה ומאשימים אותה בבגידה בשליחותה. על פי המושגים של אותם מתנגדים, יש לחלק את התקשורת לעיתונאים המסקרים את החדשות באופן אובייקטיבי - או אם תרצו עובדתי - ולפובליציסטים הרשאים להביע את דעותיהם הפרטיות. ואני אומר שכל אלה המחזיקים בדעה זו (והם לא מעטים) שייכים לאסכולה הישנה והם אפילו לא השגיחו בכך שעולם התקשורת כבר מזמן חלף על פניהם והשאיר אותם הרחק מאחור.
בעידן האינטרנט ותקשורת האינסטנט, אין יותר הבדל בין סיקור להבעת דעה. לדעתי, גם מעולם לא היה. אלא שאם בעבר העיתונאים המסקרים טרחו להסתיר או להסוות את דעותיהם והיה עליך לקרוא בין השיטין כדי לעמוד על עמדותיהם, הרי שכיום כבר מובן לכול שאין דבר מופרך מזה.
הכול מתחיל ונגמר בשאלות: מה היא אמת? האם קיימת בכלל אמת אובייקטיבית? האם כאשר אדם קר לו ב-20 מעלות משקר כשהוא מדווח על קור ואדם שחם לו ב-20 מעלות מדווח אמת, כשהוא מדווח על חום? על כך כבר נאמר המשפט האלמותי "האמת היא בעיני המתבונן".
אבל מעבר לכך, היום, כאשר כל אדם באשר הוא, יכול לכתוב בלוג באתר כלשהו או טור בעיתון או לדווח באמצעי אלקטרוני כזה או אחר, האם הוא עושה זאת כדי לדווח על המציאות האובייקטיבית? ודאי שלא. המניע העיקרי שלו הוא לדווח על המציאות כפי שהיא משתקפת בעיניו ולהשפיע כמידת יכולתו על קוראיו.
על הקורא התמים מוטלת החובה לבחון באופן עצמאי את הדיווחים אליהם הוא נחשף ולגבש לעצמו את דעותיו, על פי שיקוליו הסובייקטיביים. אדם אחד יכול להתבונן במאות אלפי המפגינים המצטופפים ברחוב קפלן ולקבל את הדיווחים על 300 אלף מפגינים כאמת לאמיתה, או שהוא יכול להעדיף את חוות דעתו של הח"כ המכובד איוב קרא, שראה שם רק מפגינים בודדים.
אדם אחד יכול לראות בשוכני האוהלים ברוטשילד צעירים שיצאו להביע את מחאתם הבוערת כאש בעצמותיהם, ואדם אחר כמו ראש עיריית נשר מר עמר, שרואה בהם אוכלי סושי ומעשני נרגילות, שבאו לבלות שם את הקיץ.
אפשר אפילו להרחיק לכת ולקבוע שבכלל לא משנה אם היו בהפגנה המדוברת 300 אלף מפגינים או רק 150 אלף. מה שחשוב הוא מה שמתקבע בתודעת הציבור כפי שהוא מדווח באמצעי התקשורת.
כמו שבהפגנת ה-400 אלף המפורסמת בעקבות סברה ושתילה, השתתפו למעשה רק 200 אלף, ובכל זאת היא נרשמה ותיזכר לעד כ'הפגנת ה-400 אלף'. התקשורת קובעת את ההוויה. וגם זאת עובדה.
כלל ידוע הוא לכל מי שעוסק במיתוסים, שכוחו של המיתוס הוא בכוחו ולאו דווקא באמיתותו. לדוגמא: דורות על גבי דורות גדלו על האמירה המיוחסת לטרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו". השאלה אם הוא באמת אמר זאת אם לאו, כבר מזמן איבדה מהרלוונטיות שלה. כנ"ל לגבי מיתוס המצדה, או אם תרצו סיפורי התנ"ך. בהזדמנות זאת, אם יורשה לי להתלות באילן הכי גבוה, כששאלו את פרופ' ישעיהו לייבוביץ' האם הוא כמדען באמת מאמין בסיפורי התנ"ך. תשובתו המאלפת הייתה: "התנ"ך איננו ספר היסטוריה, זהו ספר מוסר".
אשר על כן, אין לי אלא לומר לכל אותם תוקפי התקשורת "הבלתי מאוזנת", "הבלתי אובייקטיבית", "האינטרסנטית","הפוליטית" ושאר האשמות מסוג זה: רבותי הנכבדים, זמנכם עבר, אינכם אלא מעידים על עצמכם. תסתגלו למציאות החדשה, אובייקטיביות מעולם לא הייתה וכיום עוד פחות, וטוב שכך.
אגב כך, גם העיסוק בשאלה האם התקשורת מלבה את המחאה או שהמחאה עומדת בזכות עצמה, היא שאלה ארכאית. ממש לא משנה מה הסיבה ומי המסובב, מה שמשנה זה עצם קיומה של המחאה, וכל זמן שפעולות המחאה נמשכות ותוססות הן משפיעות על הממשלה, אליה הן מכוונות, וסופן להשיג את מטרותיהן. וזה מה שחשוב.
אגב, גם טור זה איננו מתיימר להיות אובייקטיבי.
- 2.Leon 14/08/2011 15:44הגב לתגובה זוכמדומני, המשפט האלמותי זה "היופי הוא בעיניי המתבונן" ולא האמת :) חוצמזה, כתבה מגובשת, חיה ורלוונטית. נחמד. אה, ועוד משהו, לא הבנתי מה הוא כוחו של המיתוס? "כוחו של המיתוס הוא בכוחו (ולאו דווקא באמיתותו)"
- 1.him 14/08/2011 15:23הגב לתגובה זוכתב או עורך לא אמורים "למתג" את המציאות. זו הסיבה שיותר ויותר קוראים מרגישים שהעיתונות היום צהובה ופופוליסטית.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
